הבוקר יקיים בג"ץ בהרכב 11 שופטים דיון נוסף ב 12 עתירות נגד חוק פינוי פיצוי. עו"ד יוסי פוקס, מהפורום המשפטי ובא כוחם של חלק מהעותרים נגד החוק אומר לערוץ 7 כי בדיון הקודם הקציב הנשיא אהרן ברק כחצי שעה לכל עתירה וזאת כדי לסיים את הדיון בפעם אחת. טענו שזו שערוריה, אומר פוקס, אמרנו כי כאשר הפלשתינים עותרים, בית המשפט מקיים 7 ו 8 דיונים ובית המשפט החליט בסופו של דבר לקיים דיון נוסף.
לדבריו בית המשפט מעונין לסיים מהר את הדיון בנושא שכן אחרת לא ניתן להסביר את צירופן של 12 עתירות ליום אחד של דיונים. אם בפעם הקודמת דנו ב 8 עתירות, ולכל עורך דין הוקצתה חצי שעה, עכשיו יעמוד פחות זמן לרשות כל עורך דין ו'זה לא רציני', אומר פוקס ומציין כי בית המשפט נוהג בנושא כמו היתה זו חבית חומר נפץ שאותה הוא מבקש לגלגל הרחק ומהר ממנו.
פוקס מציין כי הופתע כאשר קיבל לידיו את טיעוני ההשלמה של המדינה לעתירות. "הופתעתי עד כמה יכולה המדינה ללכת שמאלה. הם העלו טענה חדשה לפיה כאשר בוחנים את תכלית החוק או את המידתיות של עקירת התושבים, אסור להתעלם ממיליון פלשתינים החיים ברצועת עזה, ואשר כידוע נפגעים מפעילות צה"ל, וכידוע חלק מהם חפים מפשע". במילים אחרות, אומר פוקס, "המדינה אמרה שצה"ל נמצא במקום כדי להגן על המתיישבים, וכשהוא נמצא במקום, פלשתינים נפגעים, אז מה יותר פשוט מלעקור את התושבים, וכך צה"ל לא יהיה והפלשתינים לא ייפגעו?".
פוקס אומר כי אמנם הסיכויים בשאלה המהותית של החוק קלושים אך קיים סיכוי טוב לזכות בכל הנוגע למועדי העקירה, למגורים החלופיים ובנושאים הכלכליים.
הוא מציין כי בעתירה הם העלו את זכותם של היהודים להתיישב בכל חבלי ארץ ישראל המערבית.
"מבחינה משפטית בינלאומית זכות זו היא תולדה של החלטת חבר הלאומים בכתב המנדט הבריטי על הארץ מלפני 85 שנים", אומר פוקס, אך המדינה לדבריו בתשובתה אמרה כי "אינה יודעת במה מדובר משום ש'המנדט הבריטי הסתיים בשנת 48'". פירוש הדבר כי המדינה טוענת שגבולות החלוקה משנת 47 הם אלו שמקובלים עליה מבחינה משפטית בינלאומית.
"אדרבה, אומר פוקס, "אם חלילה בג"ץ יאמץ את עמדת המדינה בנושא, המשמעות היא שגם נהריה, חיפה ועכו הם ב'תפיסה לוחמתית' ואם השווינו את מעמד גוש קטיף לנהריה, דיינו".
יצויין עוד כי בתשובת המדינה שהוגשה היום לבג"ץ נטען גם כי הפיצויים שנקבעו למתנחלים ברצועת עזה וכן לבעלי העסקים שיפונו "גבוהים בהרבה מהראוי".
"בהכירו בשוויין המועט של הזכויות שבידי המתיישבים ובעלי העסקים, וברצותו להעמיד בידיהם משאבים שיאפשרו להם להמשיך בחייהם מחוץ לשטח המפונה - קבע המחוקק הסדרי פיצוי החורגים במקרים רבים מעבר לשווי בתי המגורים והעסקים", נכתב בתשובה.
לדבריו בית המשפט מעונין לסיים מהר את הדיון בנושא שכן אחרת לא ניתן להסביר את צירופן של 12 עתירות ליום אחד של דיונים. אם בפעם הקודמת דנו ב 8 עתירות, ולכל עורך דין הוקצתה חצי שעה, עכשיו יעמוד פחות זמן לרשות כל עורך דין ו'זה לא רציני', אומר פוקס ומציין כי בית המשפט נוהג בנושא כמו היתה זו חבית חומר נפץ שאותה הוא מבקש לגלגל הרחק ומהר ממנו.
פוקס מציין כי הופתע כאשר קיבל לידיו את טיעוני ההשלמה של המדינה לעתירות. "הופתעתי עד כמה יכולה המדינה ללכת שמאלה. הם העלו טענה חדשה לפיה כאשר בוחנים את תכלית החוק או את המידתיות של עקירת התושבים, אסור להתעלם ממיליון פלשתינים החיים ברצועת עזה, ואשר כידוע נפגעים מפעילות צה"ל, וכידוע חלק מהם חפים מפשע". במילים אחרות, אומר פוקס, "המדינה אמרה שצה"ל נמצא במקום כדי להגן על המתיישבים, וכשהוא נמצא במקום, פלשתינים נפגעים, אז מה יותר פשוט מלעקור את התושבים, וכך צה"ל לא יהיה והפלשתינים לא ייפגעו?".
פוקס אומר כי אמנם הסיכויים בשאלה המהותית של החוק קלושים אך קיים סיכוי טוב לזכות בכל הנוגע למועדי העקירה, למגורים החלופיים ובנושאים הכלכליים.
הוא מציין כי בעתירה הם העלו את זכותם של היהודים להתיישב בכל חבלי ארץ ישראל המערבית.
"מבחינה משפטית בינלאומית זכות זו היא תולדה של החלטת חבר הלאומים בכתב המנדט הבריטי על הארץ מלפני 85 שנים", אומר פוקס, אך המדינה לדבריו בתשובתה אמרה כי "אינה יודעת במה מדובר משום ש'המנדט הבריטי הסתיים בשנת 48'". פירוש הדבר כי המדינה טוענת שגבולות החלוקה משנת 47 הם אלו שמקובלים עליה מבחינה משפטית בינלאומית.
"אדרבה, אומר פוקס, "אם חלילה בג"ץ יאמץ את עמדת המדינה בנושא, המשמעות היא שגם נהריה, חיפה ועכו הם ב'תפיסה לוחמתית' ואם השווינו את מעמד גוש קטיף לנהריה, דיינו".
יצויין עוד כי בתשובת המדינה שהוגשה היום לבג"ץ נטען גם כי הפיצויים שנקבעו למתנחלים ברצועת עזה וכן לבעלי העסקים שיפונו "גבוהים בהרבה מהראוי".
"בהכירו בשוויין המועט של הזכויות שבידי המתיישבים ובעלי העסקים, וברצותו להעמיד בידיהם משאבים שיאפשרו להם להמשיך בחייהם מחוץ לשטח המפונה - קבע המחוקק הסדרי פיצוי החורגים במקרים רבים מעבר לשווי בתי המגורים והעסקים", נכתב בתשובה.