בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 סקר עו"ד יצחק מרון יו"ר הפורום המשפטי למען א"י, את הפעילויות האחרונות של הפורום בזירה המשפטית, החל מהדיון בבג"ץ שבו הוצגו 12 עתירות של מתיישבי גוש קטיף כנגד תכנית ההתנתקות שנידון בפני הרכב של 11 שופטים.
"העתירות התחלקו לשני סוגים, עתירות עקרוניות נגד כל מהלך תכנית ההתנתקות, ועתירות שבאות לדון בבעיות פרטניות של בעלי מפעלים באזור התעשייה ארז, ותושבים שונים החשים שיפגעו כלכלית בעקבות התכנית".
בתשובה לשאלת המראיין האם בית המשפט יסכים לדון בכלל בבעיות אלו, השיב מרון, כי הערכתם של רוב הגורמים היא שבית המשפט ימנע מהתערבות בשאלה העקרונית האם התכלית הפוליטית שתושג ע"י תכנית ההתנתקות מתירה את הפגיעה העצומה בזכויות האזרח שבעקבות חוק פינוי פיצוי, למרות שהיו כבר תקדימים להתערבות שופטי בג"ץ בחוקים שלדעתם נגדו זכויות אזרח בסיסיות לדעתם, אולם נראה שבעתירות האישיות יכריע בית המשפט, "אך למרות זאת יש לציין שבית המשפט עושה מאמצים רבים כדי להראות ששוקל את הנושא לעומק, הוא הזמין שני נציגי משפחות שכולות להעיד בפניו, וכן נראה ששופטי בית המשפט יבקרו בגוש קטיף בזמן הקרוב כדי לבחון את הדברים מהשטח.
בית המשפט נותן כעת ארוכה של 20 יום לשני הצדדים לתת תגובות משלימות, ולאחר מכן הבטיח שיגיע להכרעה במהירות האפשרית.
ובתשובה לשאלת המראיין, מהם הלקחים העיקריים מהפגישה שהתקיימה שלשום בין חברי הפורום לשרה ציפי לבני שבו נידונה ההצעה להעברת כל גוש ההתיישבות לחולות ניצנים, השיב עו"ד מרון שיצא מהפגישה מודאג מאוד, "שני נקודות הדאיגו אותי, לאחר הסכמת הממשלה לתכנית זאת שלטענתם תיושם במשך שנה, רצינו לדרוש 'תעודת ביטוח' למילוי ההסכם ודרשנו שאם לא יעמדו בהסכם יינתן פיצוי לכל חודש של חריגה, כבכל הפרת חוזה, כפי שנהוג במשק הישראלי, או שיתנו אפשרות באם לא תעמוד הממשלה בהבטחתה לבנות את יישובי הקבע בזמן של שנה, מפונה שירצה יוכל לצאת מהחוזה ולדרוש את כל הכסף המגיע לו על ביתו הישן לפי הערכת שמאי, וגם לכך לא הסכימה הממשלה.
"הנושא הזה מאוד מדאיג אותי, לא מספיק שעוקרים את המתיישבים עקירה כפולה מוילות מפוארות לקרוואנים ואחר כך עקירה נוספת למבני הקבע, בנוסף לכך גם לא מתכננים לבנות להם את מבני הקבע בזמן ריאלי, אם בכלל, גם הדרישה מהם שלא להתנגד להוצאתם מבתיהם, בעיני היא חלק ממסע שנועד להשפיל את כבודם וחירותם של המתיישבים".
"העתירות התחלקו לשני סוגים, עתירות עקרוניות נגד כל מהלך תכנית ההתנתקות, ועתירות שבאות לדון בבעיות פרטניות של בעלי מפעלים באזור התעשייה ארז, ותושבים שונים החשים שיפגעו כלכלית בעקבות התכנית".
בתשובה לשאלת המראיין האם בית המשפט יסכים לדון בכלל בבעיות אלו, השיב מרון, כי הערכתם של רוב הגורמים היא שבית המשפט ימנע מהתערבות בשאלה העקרונית האם התכלית הפוליטית שתושג ע"י תכנית ההתנתקות מתירה את הפגיעה העצומה בזכויות האזרח שבעקבות חוק פינוי פיצוי, למרות שהיו כבר תקדימים להתערבות שופטי בג"ץ בחוקים שלדעתם נגדו זכויות אזרח בסיסיות לדעתם, אולם נראה שבעתירות האישיות יכריע בית המשפט, "אך למרות זאת יש לציין שבית המשפט עושה מאמצים רבים כדי להראות ששוקל את הנושא לעומק, הוא הזמין שני נציגי משפחות שכולות להעיד בפניו, וכן נראה ששופטי בית המשפט יבקרו בגוש קטיף בזמן הקרוב כדי לבחון את הדברים מהשטח.
בית המשפט נותן כעת ארוכה של 20 יום לשני הצדדים לתת תגובות משלימות, ולאחר מכן הבטיח שיגיע להכרעה במהירות האפשרית.
ובתשובה לשאלת המראיין, מהם הלקחים העיקריים מהפגישה שהתקיימה שלשום בין חברי הפורום לשרה ציפי לבני שבו נידונה ההצעה להעברת כל גוש ההתיישבות לחולות ניצנים, השיב עו"ד מרון שיצא מהפגישה מודאג מאוד, "שני נקודות הדאיגו אותי, לאחר הסכמת הממשלה לתכנית זאת שלטענתם תיושם במשך שנה, רצינו לדרוש 'תעודת ביטוח' למילוי ההסכם ודרשנו שאם לא יעמדו בהסכם יינתן פיצוי לכל חודש של חריגה, כבכל הפרת חוזה, כפי שנהוג במשק הישראלי, או שיתנו אפשרות באם לא תעמוד הממשלה בהבטחתה לבנות את יישובי הקבע בזמן של שנה, מפונה שירצה יוכל לצאת מהחוזה ולדרוש את כל הכסף המגיע לו על ביתו הישן לפי הערכת שמאי, וגם לכך לא הסכימה הממשלה.
"הנושא הזה מאוד מדאיג אותי, לא מספיק שעוקרים את המתיישבים עקירה כפולה מוילות מפוארות לקרוואנים ואחר כך עקירה נוספת למבני הקבע, בנוסף לכך גם לא מתכננים לבנות להם את מבני הקבע בזמן ריאלי, אם בכלל, גם הדרישה מהם שלא להתנגד להוצאתם מבתיהם, בעיני היא חלק ממסע שנועד להשפיל את כבודם וחירותם של המתיישבים".