18 אלף בני אדם מרחבי העולם השתתפו היום ב"מצעד החיים" ממחנה הריכוז אושוויץ למחנה ההשמדה בירקנאו בפולין. במצעד השתתפו גם ראש הממשלה, שרים, רבנים ואישים מכל העולם.
רה"מ שרון אמר במהלך הטקס: "אתם עומדים כאן בראש מורכן אך בקומה זקופה. רבים מכם - עיניהם ודאי ימלאו דמעות. אל תעצרו את הדמעות. תנו להן לרדת, אבל זכרו אותן; זכרו את הכאב והזעם שהולידו אותם. קחו אותן איתכם אל בתיכם וספרו עליהן לחברים, לשכנים למכרים ולזרים...
"עליכם יהיה לספר על השואה כשכבר לא יהיה מי שיוכל לספר עליה מעדות אישית. אתם, הדור המקשר בין דור השואה והתקומה לבין דורות הבאים. עליכם החובה להנחיל את הלקח, את הזיכרונות ואת הסיפורים, להבהיר את חשיבות קיומה של מדינת היהודים.
"זכרו את הקורבנות וזכרו את הרוצחים. זכרו איך מיליוני יהודים הובלו אל מותם והעולם שתק. איך אלפי יהודים היטלטלו במים סוערים בחפשם ללא הועיל מפלט והעולם שתק. איך נחסמו בפניהם הגבולות, איך נשלחו שוב אל אחורי גדרות התיל למחנות ההסגר בקפריסין, איך מתו כה רבים כי לא יכלו להגיע אל המולדת כי נפלו קורבן למדיניות הספר הלבן, מדיניות הכניעה ללחץ הערבי של אז", הוסיף שרון.
אחריו דיבר ראש ממשלת פולין, מארק בלקה, על תחושת המחויבות ללימוד ההיסטוריה הנוראה ולהפקת הלקח. הוא הזכיר את תרומת היהודים למדינה הפולנית ואת המאמצים שעושה ממשלתו להחייאת התרבות היהודית.
הרב הראשי של תל-אביב, ישראל מאיר לאו, סיפר כי חזר לראשונה לבוכנוואלד ב-1991 ושם ראה כתובת שנחרטה בבניין המפקדה: "נקומע" (נקמה ביידיש). "אני לא יכול לזרוק אבן, לא יכול לירות באדם חי", אמר הרב לאו, "הנקמה היא שאנחנו פה, ואנחנו בבית, יש לנו מולדת ויש לנו שומר ישראל. הנקמה היא שבאנו עם דגל כחול לבן עם מגן דוד. האמונה שלנו לא תגווע והנר לא יכבה". באתר NRG דווח כי על אף שבטקסים מסוג אלו לא נהוגות מחיאות כפיים, זכה נאומו של הרב לאו לתשואות ספונטניות.
יום השואה השנה עומד בסימן שישים שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה והצדעה לניצולי השואה, שבהבדל מבני עמי כל המדינות שהשתתפו במלחמה, שיום הניצחון על גרמניה הנאצית היה מלא שמחה, לניצולי השואה היה יום זה מלווה בכאב עצום, כאשר התגלתה עוצמת השבר שבשואה, אנשים שבו לעיירותיהם, וגילו שמתוך עיירה שלימה נותרו בודדים, ובכל זאת לא התייאשו אלא עלו לארץ נלחמו במלחמות ישראל והיו שותפים בהקמתה של מדינת ישראל.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 תיארה רחל ברקאי, מנהלת אגף הנצחה והסברה ביד ושם, את הפעילות שתהיה במוזיאון סביב נושא זה, "אנו יוזמים מפגש בין ניצולי השואה מהמקומות השונים, שילוו אליו בני משפחותיהם, ובו יספרו הניצולים על מה שעבר עליהם בשואה ובמאמציהם לבניין הארץ, ובכך אנו נעביר את לפיד הזיכרון לדור הבא, כאשר אנו נמצאים בדור בו אפשר עדיין "לשמוע מפי הגבורה" ובכך להנציח את קורבנות השואה ואת מפעלם העצום של ניצוליה".
"דגש מיוחד יהיה ביום זה על דורות ההמשך, כאשר נביא יצירות של אמנים שונים, סופרים, משוררים, זמרים, בני הדור השני, ונראה כיצד משתקף זיכרון השואה ביצירותיהם. במוזיאון החדש שנפתח לאחרונה מוקרנות כל העת עדויות של ניצולים, ובכך משמרים אנו את זיכרון השואה, ואף אנו שומעים על עמותות של בני דורות המשך שקמות כדי להנציח את שעבר על הוריהם". סיימה ברקאי.
רה"מ שרון אמר במהלך הטקס: "אתם עומדים כאן בראש מורכן אך בקומה זקופה. רבים מכם - עיניהם ודאי ימלאו דמעות. אל תעצרו את הדמעות. תנו להן לרדת, אבל זכרו אותן; זכרו את הכאב והזעם שהולידו אותם. קחו אותן איתכם אל בתיכם וספרו עליהן לחברים, לשכנים למכרים ולזרים...
"עליכם יהיה לספר על השואה כשכבר לא יהיה מי שיוכל לספר עליה מעדות אישית. אתם, הדור המקשר בין דור השואה והתקומה לבין דורות הבאים. עליכם החובה להנחיל את הלקח, את הזיכרונות ואת הסיפורים, להבהיר את חשיבות קיומה של מדינת היהודים.
"זכרו את הקורבנות וזכרו את הרוצחים. זכרו איך מיליוני יהודים הובלו אל מותם והעולם שתק. איך אלפי יהודים היטלטלו במים סוערים בחפשם ללא הועיל מפלט והעולם שתק. איך נחסמו בפניהם הגבולות, איך נשלחו שוב אל אחורי גדרות התיל למחנות ההסגר בקפריסין, איך מתו כה רבים כי לא יכלו להגיע אל המולדת כי נפלו קורבן למדיניות הספר הלבן, מדיניות הכניעה ללחץ הערבי של אז", הוסיף שרון.
אחריו דיבר ראש ממשלת פולין, מארק בלקה, על תחושת המחויבות ללימוד ההיסטוריה הנוראה ולהפקת הלקח. הוא הזכיר את תרומת היהודים למדינה הפולנית ואת המאמצים שעושה ממשלתו להחייאת התרבות היהודית.
הרב הראשי של תל-אביב, ישראל מאיר לאו, סיפר כי חזר לראשונה לבוכנוואלד ב-1991 ושם ראה כתובת שנחרטה בבניין המפקדה: "נקומע" (נקמה ביידיש). "אני לא יכול לזרוק אבן, לא יכול לירות באדם חי", אמר הרב לאו, "הנקמה היא שאנחנו פה, ואנחנו בבית, יש לנו מולדת ויש לנו שומר ישראל. הנקמה היא שבאנו עם דגל כחול לבן עם מגן דוד. האמונה שלנו לא תגווע והנר לא יכבה". באתר NRG דווח כי על אף שבטקסים מסוג אלו לא נהוגות מחיאות כפיים, זכה נאומו של הרב לאו לתשואות ספונטניות.
יום השואה השנה עומד בסימן שישים שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה והצדעה לניצולי השואה, שבהבדל מבני עמי כל המדינות שהשתתפו במלחמה, שיום הניצחון על גרמניה הנאצית היה מלא שמחה, לניצולי השואה היה יום זה מלווה בכאב עצום, כאשר התגלתה עוצמת השבר שבשואה, אנשים שבו לעיירותיהם, וגילו שמתוך עיירה שלימה נותרו בודדים, ובכל זאת לא התייאשו אלא עלו לארץ נלחמו במלחמות ישראל והיו שותפים בהקמתה של מדינת ישראל.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 תיארה רחל ברקאי, מנהלת אגף הנצחה והסברה ביד ושם, את הפעילות שתהיה במוזיאון סביב נושא זה, "אנו יוזמים מפגש בין ניצולי השואה מהמקומות השונים, שילוו אליו בני משפחותיהם, ובו יספרו הניצולים על מה שעבר עליהם בשואה ובמאמציהם לבניין הארץ, ובכך אנו נעביר את לפיד הזיכרון לדור הבא, כאשר אנו נמצאים בדור בו אפשר עדיין "לשמוע מפי הגבורה" ובכך להנציח את קורבנות השואה ואת מפעלם העצום של ניצוליה".
"דגש מיוחד יהיה ביום זה על דורות ההמשך, כאשר נביא יצירות של אמנים שונים, סופרים, משוררים, זמרים, בני הדור השני, ונראה כיצד משתקף זיכרון השואה ביצירותיהם. במוזיאון החדש שנפתח לאחרונה מוקרנות כל העת עדויות של ניצולים, ובכך משמרים אנו את זיכרון השואה, ואף אנו שומעים על עמותות של בני דורות המשך שקמות כדי להנציח את שעבר על הוריהם". סיימה ברקאי.