(צילום: לע"מ)
מקבלי ההחלטות לא מבינים בתקציב, "לא יודעים אילו תוצאות ותפוקות הושגו באמצעות ההוצאות שנעשו ועד כמה הן תרמו לקידום המשק והחברה בישראל", אין עבודת מטה ראויה בתכנון ישובים חדשים, וכמו תמיד – המשך המינויים הפוליטיים ב"חצרות" השרים וסגני השרים, אלו רק חלק ממימצאיו של מבקר המדינה שמפרסם בשעה זו את הדו"ח השנתי 155 ב'.
בפתחו של הדו"ח האחרון מטעמו אומר אליעזר גולדברג כי "עם סיום תפקידי אני מביע תקווה כי הממשל והמנהל הציבורי יטו אוזן קשובה יותר לדו"חות מבקר המדינה למען שיפור המנהל וייעולו ולמען רווחת האזרח".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בדו"ח נבחנו סדרי קליטתם ותפקודם של כ 300 משרות אמון והמבקר מצא "חריגות רבות של העוזרים והיועצים מסדרי מינהל תקין ואף מקרים לא מעטים של פעילות פוליטית – אישית ומפלגתית אסורה". הוא אף מביע את מורת רוחו מהצעת החוק שאושרה בועדת השרים לעניני חקיקה שנועדה לדבריו לתת הכשר למינויים פוליטיים בשירות המדינה. "אם תתקבל הצעת חוק זו עלול הדבר להביא לפגיעה קשה במנהל, לפגיעה באמון הציבור בו, ולקטיעת הרצף הניהולי עם חילופי השלטון. ..מינויים פוליטיים בארץ משמשים כדי לחלק טובות הנאה למקורבים". במרבית משרדי הממשלה היועצים שאמורים להתפטר מהגוף הבוחר, מרכז הליכוד למשל, המשיכו לכהן בו באין מפריע גם לאחר שיידעו אותם כי הדבר אסור. 6 מתוך 8 יועצי שר הבריאות המשיכו לשמש גם חברי מרכז הליכוד, במשרד החוץ 3 מ 7 יועצי השר המשיכו לכהן במרכז הליכוד ובמשרד החינוך 3 מתוך 9 יועצים. 5 מתוך 8 יועצי שר הרווחה דאז אורלב המשיכו לכהן במרכז המפד"ל.
אחת מתוך שתי עוזרות שהוגדרו בלשכת שרת החינוך לבנת כ"יועצות פוליטיות", סייעה לשרה בכנסים פוליטיים ובפגישות מטעמה עם חברי מרכז ותומכים. לבנת בתשובתה למבקר אמרה כי פעילותם של יועציה הפוליטיים, "נחוצה עד מאד לתפקודי כשרה". העסקת עוזרים ויועצים במשרות אמון נועדה לסייע לשר ולתרום לתפקודו בניהול המשרד ולא להעסקתם בסיוע לשר לקידום אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים שלו, כתב המבקר.
הוא הוסיף כי למרות שהיועצים אינם רשאים להשתלב בהיררכיה של המשרד ולהיות מעורבים בפעולות ביצוע של המשרד, בפועל "מרבית המנהלים הבכירים ציינו כי היועצים מתערבים בפעולות ביצוע של המשרד ... 92% מהמנהלים ציינו כי אין בידם די כלים למנוע התערבות של היועצים בהליכי הביצוע".
בבחינת תפקודם של משרדי הממשלה בחן המבקר את הדרך שבה מתקבלות החלטות על הקמת ישובים חדשים במשרד ראש הממשלה, וציין כי מדובר ב"תהליך החלטות הלוקה בחסר". "משרד הממשלה מציעים לממשלה לקבל החלטות על הקמת ישובים חדשים אך אלה אינן נסמכות על עבודת מטה נאותה ושלמה". המבקר מביא את ההחלטה להקים ישוב בשם "הר אבנון" כ 2 ק"מ מירוחם. משרד השיכון שהציע את הקמת הישוב הוא כותב, לא הציג לממשלה חלופה של הקמת אותו מספר של יח"ד בשכונה חדשה בתחומי המועצה המקומית ירוחם, וממילא לא העביר לממשלה השוואה של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות שיש לשתי החלופות. "נתונים דוגמת אלה אינם מובאים לידיעת השרים לפני הדיונים ולפני קבלת ההחלטות על הקמת ישובים חדשים ולפיכך המידע המוצג לממשלה חלקי בלבד".
"בעבודת המטה שקדמה להחלטות ממשלה לא הובאו בחשבון ההוצאות הכרוכות בהקמת הישובים ובהקמת תשתיות על (כבישים מסילות מכונים לטיהור ביוב וכו) ולא התייחסו בה לעול התקציבי שההחלטות מחייבות ולפריסתו. בהצעות ההחלטה שהגישו שרים גם לא היתה התייחסות להיבטים כלכליים של הקמת הישובים.
במאי 01 הקימה לשכת רה"מ ועדה בינמשרדית לישובים חדשים בראשות יועץ רה"מ לעניני התיישבות. היא פעלה עד אוגוסט 03 וחדלה, אך המלצותיה כותב המבקר, שימשו בסיס להקמת ישובים 14 ישובים חדשים. "עם חברי הועדה לא נמנו נציג המועצה הארצית או נציג מנהל תכנון במשרד הפנים ונציג משרד לאיכות הסביבה ובכך לא ניתן בעבודתה ייצוג ראוי להיבטים תכנוניים וסביבתיים. .. הועדה פעלה ללא כתב מינוי שמגדיר את תפקידיה וסמכויותיה, קבעה לעצמה סדרי ועיקרי עבודתה....שני שליש מהיוזמות היו של המנהל ושל משרד השיכון וכשליש מהן היו של מועצות אזוריות ושל יזמים פרטיים, המייצגים בדרך כלל שיקולים מקומיים ועסקיים ולא כלל ארציים".
כמו כן מתייחס המבקר לנושא תקציב המדינה ה"כלי הניהולי המרכזי של הממשלה", כלשונו, וקובע כי בהכנתו של התקציב נמצאו ליקויים משמעותיים וכי "הממשלה לא השכילה לעשות בו שימוש ראוי כמתחייב".
מקבלי ההחלטות לא מבינים בתקציב, "לא יודעים אילו תוצאות ותפוקות הושגו באמצעות ההוצאות שנעשו ועד כמה הן תרמו לקידום המשק והחברה בישראל", אין עבודת מטה ראויה בתכנון ישובים חדשים, וכמו תמיד – המשך המינויים הפוליטיים ב"חצרות" השרים וסגני השרים, אלו רק חלק ממימצאיו של מבקר המדינה שמפרסם בשעה זו את הדו"ח השנתי 155 ב'.
בפתחו של הדו"ח האחרון מטעמו אומר אליעזר גולדברג כי "עם סיום תפקידי אני מביע תקווה כי הממשל והמנהל הציבורי יטו אוזן קשובה יותר לדו"חות מבקר המדינה למען שיפור המנהל וייעולו ולמען רווחת האזרח".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בדו"ח נבחנו סדרי קליטתם ותפקודם של כ 300 משרות אמון והמבקר מצא "חריגות רבות של העוזרים והיועצים מסדרי מינהל תקין ואף מקרים לא מעטים של פעילות פוליטית – אישית ומפלגתית אסורה". הוא אף מביע את מורת רוחו מהצעת החוק שאושרה בועדת השרים לעניני חקיקה שנועדה לדבריו לתת הכשר למינויים פוליטיים בשירות המדינה. "אם תתקבל הצעת חוק זו עלול הדבר להביא לפגיעה קשה במנהל, לפגיעה באמון הציבור בו, ולקטיעת הרצף הניהולי עם חילופי השלטון. ..מינויים פוליטיים בארץ משמשים כדי לחלק טובות הנאה למקורבים". במרבית משרדי הממשלה היועצים שאמורים להתפטר מהגוף הבוחר, מרכז הליכוד למשל, המשיכו לכהן בו באין מפריע גם לאחר שיידעו אותם כי הדבר אסור. 6 מתוך 8 יועצי שר הבריאות המשיכו לשמש גם חברי מרכז הליכוד, במשרד החוץ 3 מ 7 יועצי השר המשיכו לכהן במרכז הליכוד ובמשרד החינוך 3 מתוך 9 יועצים. 5 מתוך 8 יועצי שר הרווחה דאז אורלב המשיכו לכהן במרכז המפד"ל.
אחת מתוך שתי עוזרות שהוגדרו בלשכת שרת החינוך לבנת כ"יועצות פוליטיות", סייעה לשרה בכנסים פוליטיים ובפגישות מטעמה עם חברי מרכז ותומכים. לבנת בתשובתה למבקר אמרה כי פעילותם של יועציה הפוליטיים, "נחוצה עד מאד לתפקודי כשרה". העסקת עוזרים ויועצים במשרות אמון נועדה לסייע לשר ולתרום לתפקודו בניהול המשרד ולא להעסקתם בסיוע לשר לקידום אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים שלו, כתב המבקר.
הוא הוסיף כי למרות שהיועצים אינם רשאים להשתלב בהיררכיה של המשרד ולהיות מעורבים בפעולות ביצוע של המשרד, בפועל "מרבית המנהלים הבכירים ציינו כי היועצים מתערבים בפעולות ביצוע של המשרד ... 92% מהמנהלים ציינו כי אין בידם די כלים למנוע התערבות של היועצים בהליכי הביצוע".
בבחינת תפקודם של משרדי הממשלה בחן המבקר את הדרך שבה מתקבלות החלטות על הקמת ישובים חדשים במשרד ראש הממשלה, וציין כי מדובר ב"תהליך החלטות הלוקה בחסר". "משרד הממשלה מציעים לממשלה לקבל החלטות על הקמת ישובים חדשים אך אלה אינן נסמכות על עבודת מטה נאותה ושלמה". המבקר מביא את ההחלטה להקים ישוב בשם "הר אבנון" כ 2 ק"מ מירוחם. משרד השיכון שהציע את הקמת הישוב הוא כותב, לא הציג לממשלה חלופה של הקמת אותו מספר של יח"ד בשכונה חדשה בתחומי המועצה המקומית ירוחם, וממילא לא העביר לממשלה השוואה של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות שיש לשתי החלופות. "נתונים דוגמת אלה אינם מובאים לידיעת השרים לפני הדיונים ולפני קבלת ההחלטות על הקמת ישובים חדשים ולפיכך המידע המוצג לממשלה חלקי בלבד".
"בעבודת המטה שקדמה להחלטות ממשלה לא הובאו בחשבון ההוצאות הכרוכות בהקמת הישובים ובהקמת תשתיות על (כבישים מסילות מכונים לטיהור ביוב וכו) ולא התייחסו בה לעול התקציבי שההחלטות מחייבות ולפריסתו. בהצעות ההחלטה שהגישו שרים גם לא היתה התייחסות להיבטים כלכליים של הקמת הישובים.
במאי 01 הקימה לשכת רה"מ ועדה בינמשרדית לישובים חדשים בראשות יועץ רה"מ לעניני התיישבות. היא פעלה עד אוגוסט 03 וחדלה, אך המלצותיה כותב המבקר, שימשו בסיס להקמת ישובים 14 ישובים חדשים. "עם חברי הועדה לא נמנו נציג המועצה הארצית או נציג מנהל תכנון במשרד הפנים ונציג משרד לאיכות הסביבה ובכך לא ניתן בעבודתה ייצוג ראוי להיבטים תכנוניים וסביבתיים. .. הועדה פעלה ללא כתב מינוי שמגדיר את תפקידיה וסמכויותיה, קבעה לעצמה סדרי ועיקרי עבודתה....שני שליש מהיוזמות היו של המנהל ושל משרד השיכון וכשליש מהן היו של מועצות אזוריות ושל יזמים פרטיים, המייצגים בדרך כלל שיקולים מקומיים ועסקיים ולא כלל ארציים".
כמו כן מתייחס המבקר לנושא תקציב המדינה ה"כלי הניהולי המרכזי של הממשלה", כלשונו, וקובע כי בהכנתו של התקציב נמצאו ליקויים משמעותיים וכי "הממשלה לא השכילה לעשות בו שימוש ראוי כמתחייב".