כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי המבקר מציין שכדי להתמודד עם נושא קבלת מתמחים, מינה מנכ"ל משרד המשפטים בשנת 00 , צוות שיבחן "דרכים למיון ולהכשרה ראשונית למשרות משפטיות של המשרד". הצוות סיים דיוניו ואף גיבש המלצות והוחלט להקים מאגר מתמחים והללו ייבחרו מתוכו על ידי היחידות או הפרקליטים המאמנים במשרד.
ביקורת המבקר העלתה כי המלצות הצוות שאומצו על ידי המשרד, "לא יושמו". לפני כשנתיים נדון הנושא במשרד המשפטים בעקבות טענות נגד הפרקליטות לפיהן "מתמחים רבים מתקבלים להתמחות במשרד המשפטים בעקבות קשרים משפחתיים". המשרד פעל לקדם את הנושא ואף גובש "נוהל קליטת מתמחים", הוכנה טיוטה ובינואר 03 היא הופצה להערות של מכותבים במשרד בנציבות ובפרקליטות. אך המבקר מגלה: "עד סיום הביקורת באוגוסט 04, טיוטת הנוהל לא אושרה".
מתברר כי קבלתם להתמחות אינה הבעיה היחידה עימה מתמודדים המתמחים במסגרת משרד המשפטים. אם הם נדרשים לעבוד שעות נוספות הן למעשה שעות התנדבות שכן לפי דו"ח המבקר הנהלת בתי המשפט משרד המשפטים וגם הפרקליטות, מעסיקים את המתמחים מעל למכסות שעות העבודה הרגילות ואינם משלמים להם על כך תמורה המגיעה על פי דין.
הנהלת בתי המשפט הבהירה בתשובתה למבקר המדינה כי אין בידיה תקציב לתשלום שעות נוספות. עם זאת , מובן כי "עבור שעות נוספות שבוצעו זכאי העובד לשכר", בהתאם לכך יוקצו שעות נוספות במספר מוגבל לרשות היחידות במערכת עבור עבודת המתמחים תוך הדגשה כי אין להעסיקם בשעות נוספות ללא אישור".
משרד המשפטים אומר בתגובה כי במשרד "התקבלה הגישה על-פיה לא יועסקו מתמחים מעבר למשרה רגילה, דהיינו ללא שעות נוספות. בדרך זו קולט המשרד מספר גדול יותר של מתמחים. היתרון בשיטה זו הוא בהקלה על מצוקת הסטודנטים במציאת מקומות להתמחות ובחשיפת מספר רב של עורכי דין לעתיד לעבודת משרד המשפטים ולנורמות הנוהגות בו. ישנו גם יתרון כלכלי בשיטה זו, לאור עלותן הגבוהה של השעות הנוספות. יצויין עוד, כי על פי כללי לשכת עוה"ד, די במשרה של 36 שעות שבועיות לצורך הכרה בהתמחות, כך שמסגרת ההעסקה המאושרת במשרד המשפטים היא מעל למינימום הנדרש לצורך התמחות גופא.
עובדת אי אישור ההעסקה בשעות נוספות, הובהרה היטב הן למתמחים והן למאמניהם. בכדי למנוע ספק, מלבד עדכונם של המתמחים בכך, מונהג מזה שנתיים נוהל החתמה על טופס המבהיר זאת היטב הן למתמחה והן למאמנו. כל מתמחה הנקלט במשרד מקבל לידיו מכתב וחותם על כך, תוך שההעתק נשלח למאמנו האישי.
למותר לציין כי אין לא למתמחים ולא למאמניהם את הסמכות לחרוג מהוראות הנהלת המשרד וכפועל יוצא לפרוץ את מסגרות התקציב".
עוד מוסיף משרד המשפטים ומציין כי הוא פועל לקיים "הליך גיוס שונה למתמחים", שיתבסס על הקמת מאגר מתמחים בהליך מכרזי, ומתוכו ייבחרו המתמחים במשרד. פיילוט בנושא יתקיים כבר בשנה הבאה במספר יחידות המשרד, והחל מחודש מרץ 2007 יגוייסו בדרך זו כל מתמחי המשרד".
כתבתנו מציינת כי המבקר אף בדק את נושא העסקת קרובי משפחה בהנהלת בתי המשפט. מתוך 107 עובדים בכירים נמצאו 11 עובדים, כ 10%, שיש להם קרוב משפחה. לשניים מהם שני קרובים ולאחד אף שלושה. מבין 91 חברי ועדי עובדים נמצאו שבעה, 8% ,שיש להם קרוב משפחה בהנהלת בתי המשפט. לשניים מהם היו שני קרובים. סה"כ נמצאו 24 קרובי משפחה של שני סוגי העובדים האמורים. 4 עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים בכירים, נקלטו במשרותיהם ללא מכרז: מזכירות משפטיות, עוזרת משפטית, ומרכז מחוזי בכיר. עוד נבדקה העסקתם של עובדים באותה יחידה מנהלית ונמצאו 4 עובדים שקרובי משפחה שלהם מועסקים באותן יחידות מנהליות, באותם בתי משפט. רק במקרה אחד נמצא אישור הנציבות לכך והמבקר מוסיף כי בתיקים נבדקו לא נמצא תיעוד המצביע על כך שמינויים אלה היו חיוניים למדינה או שמצב התעסוקה במקום שבו נמצאת היחידה הצדיק את אישורם.
ביקורת המבקר העלתה כי המלצות הצוות שאומצו על ידי המשרד, "לא יושמו". לפני כשנתיים נדון הנושא במשרד המשפטים בעקבות טענות נגד הפרקליטות לפיהן "מתמחים רבים מתקבלים להתמחות במשרד המשפטים בעקבות קשרים משפחתיים". המשרד פעל לקדם את הנושא ואף גובש "נוהל קליטת מתמחים", הוכנה טיוטה ובינואר 03 היא הופצה להערות של מכותבים במשרד בנציבות ובפרקליטות. אך המבקר מגלה: "עד סיום הביקורת באוגוסט 04, טיוטת הנוהל לא אושרה".
מתברר כי קבלתם להתמחות אינה הבעיה היחידה עימה מתמודדים המתמחים במסגרת משרד המשפטים. אם הם נדרשים לעבוד שעות נוספות הן למעשה שעות התנדבות שכן לפי דו"ח המבקר הנהלת בתי המשפט משרד המשפטים וגם הפרקליטות, מעסיקים את המתמחים מעל למכסות שעות העבודה הרגילות ואינם משלמים להם על כך תמורה המגיעה על פי דין.
הנהלת בתי המשפט הבהירה בתשובתה למבקר המדינה כי אין בידיה תקציב לתשלום שעות נוספות. עם זאת , מובן כי "עבור שעות נוספות שבוצעו זכאי העובד לשכר", בהתאם לכך יוקצו שעות נוספות במספר מוגבל לרשות היחידות במערכת עבור עבודת המתמחים תוך הדגשה כי אין להעסיקם בשעות נוספות ללא אישור".
משרד המשפטים אומר בתגובה כי במשרד "התקבלה הגישה על-פיה לא יועסקו מתמחים מעבר למשרה רגילה, דהיינו ללא שעות נוספות. בדרך זו קולט המשרד מספר גדול יותר של מתמחים. היתרון בשיטה זו הוא בהקלה על מצוקת הסטודנטים במציאת מקומות להתמחות ובחשיפת מספר רב של עורכי דין לעתיד לעבודת משרד המשפטים ולנורמות הנוהגות בו. ישנו גם יתרון כלכלי בשיטה זו, לאור עלותן הגבוהה של השעות הנוספות. יצויין עוד, כי על פי כללי לשכת עוה"ד, די במשרה של 36 שעות שבועיות לצורך הכרה בהתמחות, כך שמסגרת ההעסקה המאושרת במשרד המשפטים היא מעל למינימום הנדרש לצורך התמחות גופא.
עובדת אי אישור ההעסקה בשעות נוספות, הובהרה היטב הן למתמחים והן למאמניהם. בכדי למנוע ספק, מלבד עדכונם של המתמחים בכך, מונהג מזה שנתיים נוהל החתמה על טופס המבהיר זאת היטב הן למתמחה והן למאמנו. כל מתמחה הנקלט במשרד מקבל לידיו מכתב וחותם על כך, תוך שההעתק נשלח למאמנו האישי.
למותר לציין כי אין לא למתמחים ולא למאמניהם את הסמכות לחרוג מהוראות הנהלת המשרד וכפועל יוצא לפרוץ את מסגרות התקציב".
עוד מוסיף משרד המשפטים ומציין כי הוא פועל לקיים "הליך גיוס שונה למתמחים", שיתבסס על הקמת מאגר מתמחים בהליך מכרזי, ומתוכו ייבחרו המתמחים במשרד. פיילוט בנושא יתקיים כבר בשנה הבאה במספר יחידות המשרד, והחל מחודש מרץ 2007 יגוייסו בדרך זו כל מתמחי המשרד".
כתבתנו מציינת כי המבקר אף בדק את נושא העסקת קרובי משפחה בהנהלת בתי המשפט. מתוך 107 עובדים בכירים נמצאו 11 עובדים, כ 10%, שיש להם קרוב משפחה. לשניים מהם שני קרובים ולאחד אף שלושה. מבין 91 חברי ועדי עובדים נמצאו שבעה, 8% ,שיש להם קרוב משפחה בהנהלת בתי המשפט. לשניים מהם היו שני קרובים. סה"כ נמצאו 24 קרובי משפחה של שני סוגי העובדים האמורים. 4 עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים בכירים, נקלטו במשרותיהם ללא מכרז: מזכירות משפטיות, עוזרת משפטית, ומרכז מחוזי בכיר. עוד נבדקה העסקתם של עובדים באותה יחידה מנהלית ונמצאו 4 עובדים שקרובי משפחה שלהם מועסקים באותן יחידות מנהליות, באותם בתי משפט. רק במקרה אחד נמצא אישור הנציבות לכך והמבקר מוסיף כי בתיקים נבדקו לא נמצא תיעוד המצביע על כך שמינויים אלה היו חיוניים למדינה או שמצב התעסוקה במקום שבו נמצאת היחידה הצדיק את אישורם.