בג"צ נימק את החלטתו כי אין ביכולתו להתערב משום שבהליך לא נפל "פגם של חוסר סבירות קיצוני".
השופט חשין ציין כי הוא מצטרף להחלטה אך "שלא בלב קל", ורק "מטעמי ממלכה של הפרדת רשויות וביזור סמכויות", משום שראוי היה שלא לבנות בית מעצר במיתחם המדובר. חשין הוסיף כי מומחים רבים שללו את התכנית ולדעתו ניתן היה למצוא חלופות אחרות עבור בית המעצר "הגם שמיקום אחר היה מטיל נטל נוסף על המשטרה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בבנית בית מעצר מחוזי חדש לירושלים בשטח של 28 דונמים הסמוכים למלון הייאט, מצפון לשטח שבו ממוקם המטה הארצי של משטרת ישראל.
בתחילת הדרך התכנית לבניית בית המעצר ליד המלון לא אושרה וזכתה להתנגדות של משרד התיירות, גורמי תכנון ומומחים. מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים דינה רצ'בסקי כתבה לשר הפנים דאז אלי ישי כי קיים חשש ש"בניית בית המעצר במתחם רגיש זה מעברו המזרחי של כביש מס' 1 עלול לגרום להחלשת אזור קרית הממשלה המזרחית ומלון היאט...ולדחייתם מלהיות חלק אטרקטיבי של העיר המערבית".
משרד התיירות התנגד כי "להקמת בית המעצר עלולות להיות השפעות סביבתיות שליליות העומדות בסתירה לאופי האזור בכלל ולשימושים התיירותיים בפרט. זאת לאור החזות של בית המעצר הרעש הנובע מתנועת רכבי משטרה, הפעילות סביב בית המעצר וכן לאור שיקולים תדמיתיים". גם שר התיירות המנוח רחבעם זאבי הי"ד התנגד לתכנית וכתב כי העברת בית המעצר למתחם החדש תפגע במלון ובמשקיעים.
פרופ' אדם מזור אדריכל ומתכנן ערים התנגד תוך שהוא כותב כי "קיים אינטרס לאומי ועירוני בטיפול זהיר באזור הרגיש של אגן העיר העתיקה, המהווה נקודת מפגש של אוכלוסיות ותרבויות... הקמת בית המעצר פוגעת בתדמיתה של העיר ירושלים בשל שהיא יוצרת 'חומה' החוסמת את הנוף ומכוננת סמל שלילי בשערי הכניסה לעיר, ולכך השלכות שליליות על הפעילות בהר הצופים בעיקר בתחום המלונאות".
ישראל קמחי גיאוגרף ומתכנן ערים סבר שאין מקום לבנות את בית המעצר מול מלון הייאט, וכי "ישנם אתרים בעיר ירושלים שהקמת בית מעצר בהם תגשים טוב יותר את האינטרסים של כל הנוגעים בדבר".
בעלי המלון טענו כי ליזמים הזרים שהשקיעו סכומי כסף גדולים במלון, הובטח ש"המלון יהפוך ברבות הימים לחלק ממרקם אורבני שלם הכולל שימושים תואמים כגון: מפעלי תיירות, מרכזי תרבות, חינוך מחקר ומסחר". הם אף הציגו מכתב שבו כתב שר התיירות דאז בני אלון יו"ר האיחוד הלאומי, למנכ"ל המלון, כי התכנית לא אושרה. בניית בית מעצר טענו, תפגע ב"זכות הקנין" והיא עומדת גם בניגוד למדיניות ממשלת ישראל שהשקיעה במלון. עוד טענו בעלי המלון כי ההחלטה להקים בית מעצר ליד בית המלון התקבלה כ"פועל יוצא של 'מסע לחצים' מצד גורמים בעלי אינטרס"
את ההחלטה לאשר את התכנית קיבל שר הפנים אברהם פורז עם כניסתו לתפקידו. הוא ציין כי למרות שבית מעצר נתפס כ"שימוש קרקע בלתי רצוי על ידי שכנים פוטנציאליים", איש אינו חולק על כך שמיקומו הנוכחי של בית המעצר במגרש הרוסים אינו המיקום הראוי לבית המעצר המחוזי. הוא הוסיף כי התשתיות הנוכחיות
"שמקורן במאה ה-19 ואשר אינן מאפשרות לספק תנאים מינימליים לעציר הנדרשים בחברה דמוקרטית. לפיכך, קיים צורך דחוף בהעתקת בית המעצר ממגרש הרוסים לאתר חלופי". פורז ציין כי לאחר שקיים סיור במקום התרשם "שלא תגרם הפרעה ממשית לדיירים המתגוררים בסמוך למיקום המוצע בתכנית, ולמלון הייאט".
גם מתכננת מחוז ירושלים בינת שוורץ מילנר צידדה בתכנית ובחוו"ד מטעמה אמרה כי יש צורך להעביר את בית המעצר ממגרש הרוסים גם בשל מצוקת העצורים וגם כדי לאפשר את פיתוח האזור לשימושים מסחריים.
"התנאים בבית המעצר הקיים במגרש הרוסים הינם מביישים. האינטרס הציבורי הגנה על זכויות העצורים לתנאים נאותים ופיתוח מגרש הרוסים לשימושים מסחריים כמנוף להחייאת מרכז העיר ירושלים מחייב מציאת מקום חלופי לבית המעצר", כתבה שוורץ מילנר.
כאמור, בג"ץ דחה את העתירה תוך שהוא מציין כי לא מצא הצדקה למתן הוראה לחיפוש חלופות תוך "דחיה לזמן ארוך ובלתי מוגדר, את שיש לעשות היום: לפנות את בית המעצר שאינו מספק לעצורים תנאים הולמים, ולהעתיקו למקום אחר, מתאים הימנו".
השופט חשין ציין כי הוא מצטרף להחלטה אך "שלא בלב קל", ורק "מטעמי ממלכה של הפרדת רשויות וביזור סמכויות", משום שראוי היה שלא לבנות בית מעצר במיתחם המדובר. חשין הוסיף כי מומחים רבים שללו את התכנית ולדעתו ניתן היה למצוא חלופות אחרות עבור בית המעצר "הגם שמיקום אחר היה מטיל נטל נוסף על המשטרה".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בבנית בית מעצר מחוזי חדש לירושלים בשטח של 28 דונמים הסמוכים למלון הייאט, מצפון לשטח שבו ממוקם המטה הארצי של משטרת ישראל.
בתחילת הדרך התכנית לבניית בית המעצר ליד המלון לא אושרה וזכתה להתנגדות של משרד התיירות, גורמי תכנון ומומחים. מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים דינה רצ'בסקי כתבה לשר הפנים דאז אלי ישי כי קיים חשש ש"בניית בית המעצר במתחם רגיש זה מעברו המזרחי של כביש מס' 1 עלול לגרום להחלשת אזור קרית הממשלה המזרחית ומלון היאט...ולדחייתם מלהיות חלק אטרקטיבי של העיר המערבית".
משרד התיירות התנגד כי "להקמת בית המעצר עלולות להיות השפעות סביבתיות שליליות העומדות בסתירה לאופי האזור בכלל ולשימושים התיירותיים בפרט. זאת לאור החזות של בית המעצר הרעש הנובע מתנועת רכבי משטרה, הפעילות סביב בית המעצר וכן לאור שיקולים תדמיתיים". גם שר התיירות המנוח רחבעם זאבי הי"ד התנגד לתכנית וכתב כי העברת בית המעצר למתחם החדש תפגע במלון ובמשקיעים.
פרופ' אדם מזור אדריכל ומתכנן ערים התנגד תוך שהוא כותב כי "קיים אינטרס לאומי ועירוני בטיפול זהיר באזור הרגיש של אגן העיר העתיקה, המהווה נקודת מפגש של אוכלוסיות ותרבויות... הקמת בית המעצר פוגעת בתדמיתה של העיר ירושלים בשל שהיא יוצרת 'חומה' החוסמת את הנוף ומכוננת סמל שלילי בשערי הכניסה לעיר, ולכך השלכות שליליות על הפעילות בהר הצופים בעיקר בתחום המלונאות".
ישראל קמחי גיאוגרף ומתכנן ערים סבר שאין מקום לבנות את בית המעצר מול מלון הייאט, וכי "ישנם אתרים בעיר ירושלים שהקמת בית מעצר בהם תגשים טוב יותר את האינטרסים של כל הנוגעים בדבר".
בעלי המלון טענו כי ליזמים הזרים שהשקיעו סכומי כסף גדולים במלון, הובטח ש"המלון יהפוך ברבות הימים לחלק ממרקם אורבני שלם הכולל שימושים תואמים כגון: מפעלי תיירות, מרכזי תרבות, חינוך מחקר ומסחר". הם אף הציגו מכתב שבו כתב שר התיירות דאז בני אלון יו"ר האיחוד הלאומי, למנכ"ל המלון, כי התכנית לא אושרה. בניית בית מעצר טענו, תפגע ב"זכות הקנין" והיא עומדת גם בניגוד למדיניות ממשלת ישראל שהשקיעה במלון. עוד טענו בעלי המלון כי ההחלטה להקים בית מעצר ליד בית המלון התקבלה כ"פועל יוצא של 'מסע לחצים' מצד גורמים בעלי אינטרס"
את ההחלטה לאשר את התכנית קיבל שר הפנים אברהם פורז עם כניסתו לתפקידו. הוא ציין כי למרות שבית מעצר נתפס כ"שימוש קרקע בלתי רצוי על ידי שכנים פוטנציאליים", איש אינו חולק על כך שמיקומו הנוכחי של בית המעצר במגרש הרוסים אינו המיקום הראוי לבית המעצר המחוזי. הוא הוסיף כי התשתיות הנוכחיות
"שמקורן במאה ה-19 ואשר אינן מאפשרות לספק תנאים מינימליים לעציר הנדרשים בחברה דמוקרטית. לפיכך, קיים צורך דחוף בהעתקת בית המעצר ממגרש הרוסים לאתר חלופי". פורז ציין כי לאחר שקיים סיור במקום התרשם "שלא תגרם הפרעה ממשית לדיירים המתגוררים בסמוך למיקום המוצע בתכנית, ולמלון הייאט".
גם מתכננת מחוז ירושלים בינת שוורץ מילנר צידדה בתכנית ובחוו"ד מטעמה אמרה כי יש צורך להעביר את בית המעצר ממגרש הרוסים גם בשל מצוקת העצורים וגם כדי לאפשר את פיתוח האזור לשימושים מסחריים.
"התנאים בבית המעצר הקיים במגרש הרוסים הינם מביישים. האינטרס הציבורי הגנה על זכויות העצורים לתנאים נאותים ופיתוח מגרש הרוסים לשימושים מסחריים כמנוף להחייאת מרכז העיר ירושלים מחייב מציאת מקום חלופי לבית המעצר", כתבה שוורץ מילנר.
כאמור, בג"ץ דחה את העתירה תוך שהוא מציין כי לא מצא הצדקה למתן הוראה לחיפוש חלופות תוך "דחיה לזמן ארוך ובלתי מוגדר, את שיש לעשות היום: לפנות את בית המעצר שאינו מספק לעצורים תנאים הולמים, ולהעתיקו למקום אחר, מתאים הימנו".