בני הנוער של גוש קטיף ביטלו פגישה שתוכננה להם עם נשיא המדינה , משה קצב. דובר המועצה האזורית חוף עזה אומר כי בני הנוער "מכבדים את מוסד הנשיאות, אך קצב לא רלבנטי". הפגישה הייתה אמורה להתקיים היום אחר הצהרים במסגרת מפגש של קצב עם מועצות נוער בארץ.
הפגישה עסקה בעקירה המתוכננת ולנוכחות נוער מגוש קטיף הייתה אמורה לפיכך להיות משמעות רבה. במועצת הנוער בגוש קטיף נערכו דיונים סוערים בשאלת ההשתתפות בפגישה. התומכים במפגש אמרו כי יש לכבד את מוסד הנשיאות. מנגד טענו רבים, כי לא ניתן יותר להתעלם ממעשיו של הנשיא כנדבך מרכזי בתכנית העקירה. הכף הוכרעה ברוב קולות כנגד קיום הפגישה.
במכתב הסבר לצעדם אומרים בני הנוער כי לנוכח דריסת הערכים הדמוקרטיים מצד ראש הממשלה מוטלת הייתה דוקא על הנשיא החובה לעמוד בפרץ. "לאור זאת, נקל להבין את אכזבתו העמוקה של הנוער בגוש קטיף מהתנהגות הנשיא קצב. לו היה הנשיא עומד בפרץ ומגן על הדמוקרטיה, לו היה הנשיא מתעקש שרצון העם ("דין נצרים כדין תל אביב") יבוא לידי ביטוי ולא יעוות על ידי חשדות לפרשיות שחיתות, ג'ובים ו"תרגילים מסריחים", לו היה קצב נוהג כנשיא עזר וייצמן ז"ל, שבעיצומם של פיגועי אוסלו באמצע שנות ה-90 קרא לרבין "לעצור ולחשוב", לו היה קצב מפנים את העובדה שדמוקרטיה היא לא רק שלטון החוק אלא בעיקר תרבות שלמה ואוירה הסכמית בין בני אדם המושתתים על כבוד הדדי, לו היה נוהג לפי אחת מדרכים אלו הרי שאין ספק שהמאבק כנגד העקירה הנפשעת היה מקבל תנופה ציבורית נוספת וחשובה".
במקום זאת, לדבריהם, קצב בחר לשמש כזרוע נוספת של שרון.הם גם מזכירים כי "קצב בחר להיות נדבך מרכזי בבניית השקר התקשורתי של "רוב העם" שכביכול תומך בגירוש (אל מול התעלמותו מהמפגן האדיר ביום העצמאות בגוש קטיף אמר "אי אפשר להתעלם מהפגנת הרוב" וכיוון להפגנת השמאל בכיכר רבין כשבועיים לאחר המשאל. נוער הגוש מיצר על כך שאל מול דמוקרטיה מתנפצת בוחר קצב למלא פיו מים במקרה הטוב", אומרים בני הנוער.
הפגישה עסקה בעקירה המתוכננת ולנוכחות נוער מגוש קטיף הייתה אמורה לפיכך להיות משמעות רבה. במועצת הנוער בגוש קטיף נערכו דיונים סוערים בשאלת ההשתתפות בפגישה. התומכים במפגש אמרו כי יש לכבד את מוסד הנשיאות. מנגד טענו רבים, כי לא ניתן יותר להתעלם ממעשיו של הנשיא כנדבך מרכזי בתכנית העקירה. הכף הוכרעה ברוב קולות כנגד קיום הפגישה.
במכתב הסבר לצעדם אומרים בני הנוער כי לנוכח דריסת הערכים הדמוקרטיים מצד ראש הממשלה מוטלת הייתה דוקא על הנשיא החובה לעמוד בפרץ. "לאור זאת, נקל להבין את אכזבתו העמוקה של הנוער בגוש קטיף מהתנהגות הנשיא קצב. לו היה הנשיא עומד בפרץ ומגן על הדמוקרטיה, לו היה הנשיא מתעקש שרצון העם ("דין נצרים כדין תל אביב") יבוא לידי ביטוי ולא יעוות על ידי חשדות לפרשיות שחיתות, ג'ובים ו"תרגילים מסריחים", לו היה קצב נוהג כנשיא עזר וייצמן ז"ל, שבעיצומם של פיגועי אוסלו באמצע שנות ה-90 קרא לרבין "לעצור ולחשוב", לו היה קצב מפנים את העובדה שדמוקרטיה היא לא רק שלטון החוק אלא בעיקר תרבות שלמה ואוירה הסכמית בין בני אדם המושתתים על כבוד הדדי, לו היה נוהג לפי אחת מדרכים אלו הרי שאין ספק שהמאבק כנגד העקירה הנפשעת היה מקבל תנופה ציבורית נוספת וחשובה".
במקום זאת, לדבריהם, קצב בחר לשמש כזרוע נוספת של שרון.הם גם מזכירים כי "קצב בחר להיות נדבך מרכזי בבניית השקר התקשורתי של "רוב העם" שכביכול תומך בגירוש (אל מול התעלמותו מהמפגן האדיר ביום העצמאות בגוש קטיף אמר "אי אפשר להתעלם מהפגנת הרוב" וכיוון להפגנת השמאל בכיכר רבין כשבועיים לאחר המשאל. נוער הגוש מיצר על כך שאל מול דמוקרטיה מתנפצת בוחר קצב למלא פיו מים במקרה הטוב", אומרים בני הנוער.