עוד קבע בג"ץ כי למרות העדר קשר סיבתי בין ירי השומר לבין פגיעת הכדור בערבי, "אחריותו של השומר לסבלו ולנזקו של הערבי – בין שהוא נגרם כתוצאה מכדור שנורה מנשקו ובין שלא – מצדיקה הטלת פיצוי בו יוכל השומר להטיב, ולו חלקית, עם סבלו של הערבי".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לילה אחד לפני כ 3 שנים, הבחין שומר שהוצב מטעם חברת שמירה במשימת אבטחה בישוב בית אל, בשתי דמויות רכובות על סוס ופרד הנעות בקרבת מקום. הוא צעק לעברן לעצור, וירה באויר ואף ניסה ליצור קשר עם אחת הדמויות כדי לברר את זהותן ומעשיהן, אך הנסיון נכשל. השומר שחשש כי מדובר במחבלים, הזעיק תגבורת, ו 2 שומרים נוספים רכובים על ג'יפ סיור, הגיעו למקום. השלושה פתחו באש לעבר הדמויות החשודות, ומהירי נפגע ערבי המתגורר בכפר סמוך.
שני השומרים זוכו מחמת הספק. השומר המדובר הורשע לפני כשנה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ומסירת ידיעות כוזבות (השומר טען כי נורו יריות לעבר הישוב ולכן פתח באש לעבר הדמויות דבר שהתברר כלא נכון ר.א.).
שופט בית המשפט המחוזי יהונתן עדיאל גזר על השומר 15 חודשי מאסר מתוכם 6 חודשים בפועל לביצוע בעבודות שירות. הוא כתב כי השומר שהיה חסר נסיון מקצועי סבר שמדובר במחבלים וכי הוא 'אדם נורמטיבי' המטופל במשפחה ונתון במעצר בית מלא במשך 22 חודשים.
הפרקליטות ערערה על גזר הדין וטענה כי הוא "מקל באופן בלתי סביר עם השומר לאור חומרת מעשיו". עוד טענה הפרקליטות כי "מעשיו של השומר מצביעים על זלזול חמור בערך חיי אדם. המשיב נקט באמצעי קטלני כלפי המתלונן מבלי שנשקפה לו או לאחרים סכנת חיים. המציאות הבטחונית הקשה בה מצויה מדינת ישראל מחייבת הענשה מחמירה ומרתיעה בגין מעשים של 'אצבע קלה על ההדק' המעידים על תופעה של זילות ערך חיי אדם", כתבה הפרקליטות בערעור.
הפרקליטות דרשה לפסוק לערבי המתלונן פיצויים.
השופט אהרון ברק שעמד בראש הרכב השופטים קבע כי יש לקבל את ערעור הפרקליטות. הוא כתב כי למרות שהשומר חשש מפני תקיפה של גורמים עויינים ואין לו עבר פלילי, כמו כן תנאי הראות שהיו לקויים בזמן האירוע שהתרחש "על רקע אבטחת ישוב השוכן באזור בטחוני רגיש ומועד לפורענות", "אין בכך כדי לייתר את נחיצותו של מאסר בפועל, אשר משקף את מעשהו של השומר".
"שימוש בכלי נשק מתוך כוונה לפגוע בדמות בלתי מזוהה הינו מעשה חמור", כתב השופט ברק, "מעשיו של המשיב מבטאים זלזול בערכם של חיי אדם. מיותר לציין כי סטייה של הקליע בסנטימטרים בודדים היתה עלולה לקפד את חייו של המתלונן. הנני סבור כי עונש הולם למעשה זה מחייב את כליאתו של המשיב בבית האסורים".
בג"ץ קיבל גם את עמדת הפרקליטות כי יש לפצות את הערבי למרות שבית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח שפציעתו נגרמה מכדור שירה השומר. "העדר הוכחתו של קשר סיבתי ישיר בין יריותיו של השומר לבין פגיעת הכדור בגבו של הערבי אינו השיקול הרלוונטי היחיד בענין זה... היה זה השומר שגרם לכך שנפתחה אש לעבר הערבי. אילולא מעשיו אלה, לא היה המתלונן נפגע. מנסיבות המקרה, ומשבית המשפט אימץ כמהימנה את עדות הערבי בדבר הפחד, הסבל והכאב שחווה לנוכח הירי, אחריותו של השומר לסבלו ולנזקו של הערבי – בין שהוא נגרם כתוצאה מכדור שנורה מנשקו ובין שלא – מצדיקה הטלת פיצוי בו יוכל השומר להטיב, ולו חלקית, עם סבלו של הערבי"
כאמור השופטים ברק טירקל ולוי החמירו בעונשו של השומר וגזרו עליו 15 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים מאסר בפועל, ותשלום פיצוי לערבי ע"ס 20 אלף ₪.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לילה אחד לפני כ 3 שנים, הבחין שומר שהוצב מטעם חברת שמירה במשימת אבטחה בישוב בית אל, בשתי דמויות רכובות על סוס ופרד הנעות בקרבת מקום. הוא צעק לעברן לעצור, וירה באויר ואף ניסה ליצור קשר עם אחת הדמויות כדי לברר את זהותן ומעשיהן, אך הנסיון נכשל. השומר שחשש כי מדובר במחבלים, הזעיק תגבורת, ו 2 שומרים נוספים רכובים על ג'יפ סיור, הגיעו למקום. השלושה פתחו באש לעבר הדמויות החשודות, ומהירי נפגע ערבי המתגורר בכפר סמוך.
שני השומרים זוכו מחמת הספק. השומר המדובר הורשע לפני כשנה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ומסירת ידיעות כוזבות (השומר טען כי נורו יריות לעבר הישוב ולכן פתח באש לעבר הדמויות דבר שהתברר כלא נכון ר.א.).
שופט בית המשפט המחוזי יהונתן עדיאל גזר על השומר 15 חודשי מאסר מתוכם 6 חודשים בפועל לביצוע בעבודות שירות. הוא כתב כי השומר שהיה חסר נסיון מקצועי סבר שמדובר במחבלים וכי הוא 'אדם נורמטיבי' המטופל במשפחה ונתון במעצר בית מלא במשך 22 חודשים.
הפרקליטות ערערה על גזר הדין וטענה כי הוא "מקל באופן בלתי סביר עם השומר לאור חומרת מעשיו". עוד טענה הפרקליטות כי "מעשיו של השומר מצביעים על זלזול חמור בערך חיי אדם. המשיב נקט באמצעי קטלני כלפי המתלונן מבלי שנשקפה לו או לאחרים סכנת חיים. המציאות הבטחונית הקשה בה מצויה מדינת ישראל מחייבת הענשה מחמירה ומרתיעה בגין מעשים של 'אצבע קלה על ההדק' המעידים על תופעה של זילות ערך חיי אדם", כתבה הפרקליטות בערעור.
הפרקליטות דרשה לפסוק לערבי המתלונן פיצויים.
השופט אהרון ברק שעמד בראש הרכב השופטים קבע כי יש לקבל את ערעור הפרקליטות. הוא כתב כי למרות שהשומר חשש מפני תקיפה של גורמים עויינים ואין לו עבר פלילי, כמו כן תנאי הראות שהיו לקויים בזמן האירוע שהתרחש "על רקע אבטחת ישוב השוכן באזור בטחוני רגיש ומועד לפורענות", "אין בכך כדי לייתר את נחיצותו של מאסר בפועל, אשר משקף את מעשהו של השומר".
"שימוש בכלי נשק מתוך כוונה לפגוע בדמות בלתי מזוהה הינו מעשה חמור", כתב השופט ברק, "מעשיו של המשיב מבטאים זלזול בערכם של חיי אדם. מיותר לציין כי סטייה של הקליע בסנטימטרים בודדים היתה עלולה לקפד את חייו של המתלונן. הנני סבור כי עונש הולם למעשה זה מחייב את כליאתו של המשיב בבית האסורים".
בג"ץ קיבל גם את עמדת הפרקליטות כי יש לפצות את הערבי למרות שבית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכח שפציעתו נגרמה מכדור שירה השומר. "העדר הוכחתו של קשר סיבתי ישיר בין יריותיו של השומר לבין פגיעת הכדור בגבו של הערבי אינו השיקול הרלוונטי היחיד בענין זה... היה זה השומר שגרם לכך שנפתחה אש לעבר הערבי. אילולא מעשיו אלה, לא היה המתלונן נפגע. מנסיבות המקרה, ומשבית המשפט אימץ כמהימנה את עדות הערבי בדבר הפחד, הסבל והכאב שחווה לנוכח הירי, אחריותו של השומר לסבלו ולנזקו של הערבי – בין שהוא נגרם כתוצאה מכדור שנורה מנשקו ובין שלא – מצדיקה הטלת פיצוי בו יוכל השומר להטיב, ולו חלקית, עם סבלו של הערבי"
כאמור השופטים ברק טירקל ולוי החמירו בעונשו של השומר וגזרו עליו 15 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים מאסר בפועל, ותשלום פיצוי לערבי ע"ס 20 אלף ₪.