תוכנית ספדי, 'תוכנית מערב ירושלים', נועדה לאפשר את פיתוח העיר והתאמתה לתוכנית המתאר העירונית החדשה, שצופה שבירושלים יתגוררו בשנת 2020 כ- מיליון תושבים תוך הרחבת העיר לכיוון מערב ושמירה על רוב יהודי בעיר.
השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, אמר בכנס של הארגונים הירוקים שנערך אתמול במרכז בגין כי "תוכנית ספדי היא בכייה לדורות ואפעל למנוע את יישומה".
הפיתרון שמציע שמחון כדי לעמוד ביעדי תוכנית המתאר ועל הרוב היהודי בירושלים, הוא להוציא את השכונות הערביות שבמזרח העיר משטח המתאר של ירושלים ובמקביל, לבנות בשטחים שהם בעתודות הקרקע הקיימות היום בשטח העיר.
לעומת תכנית ספדי הציגו אורי ברשישת, לשעבר מנהל המחלקה למדיניות התכנון בעירייה ולשעבר, ממלא מקום מתכנן המחוז במשרד הפנים ורז עפרון, לשעבר אדריכל סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע דוח שחיברו ושנועד לספק את בסיס הנתונים הנדרש לקבלת הכרעה בתכנית המתאר החדשה. לפי ברשישת ועפרון, העירייה ביססה את עמדתה שיש צורך להרחיב את העיר מערבה, על תזכיר שהצביע על קיומו של מאגר דירות למימוש בתוך ירושלים עד שנת 2020, בהיקף של 23,000 יחידות דיור בלבד כאשר לטענתם, קיים פער גדול בין הגידול הרצוי באוכלוסייה היהודית בעיר, 207,000 איש עד שנת 2020, לבין מאגר יחידות הדיור הזמינות לשנת היעד.
עוד אמרו כי התזכיר של העירייה הצביע על מחסור של 86,000 יחידות דיור, מתוכן 46,000 לתושבים חדשים ועוד 40,000 למשפרי דיור. "מחסור זה הוא הנימוק להצדקת תוכניתה התפשטות מערבה, להשקעות גדולות בתשתית ולהשפעות הסביבתיות והחברתיות שתכנית זו תגרום", כתבו השניים בדוח. מסקנתם של החוקרים, היא חד משמעית: "ישנן עתודות קרקע מספקות לפיתוח מתחמי מגורים בתחום הבנוי של ירושלים".
הדוח שחיברו ברשישת ועפרון מצביע על כך שקיים מאגר של 125,000 יחידות דיור בירושלים, ללא תוכנית מערב ירושלים, מהן ניתן לממש בתרחיש מינימאלי 64,000 יחידות דיור עד שנת 2020 ובכך יעד העירייה מקבל מענה הולם.
(א"ו)
השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, אמר בכנס של הארגונים הירוקים שנערך אתמול במרכז בגין כי "תוכנית ספדי היא בכייה לדורות ואפעל למנוע את יישומה".
הפיתרון שמציע שמחון כדי לעמוד ביעדי תוכנית המתאר ועל הרוב היהודי בירושלים, הוא להוציא את השכונות הערביות שבמזרח העיר משטח המתאר של ירושלים ובמקביל, לבנות בשטחים שהם בעתודות הקרקע הקיימות היום בשטח העיר.
לעומת תכנית ספדי הציגו אורי ברשישת, לשעבר מנהל המחלקה למדיניות התכנון בעירייה ולשעבר, ממלא מקום מתכנן המחוז במשרד הפנים ורז עפרון, לשעבר אדריכל סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע דוח שחיברו ושנועד לספק את בסיס הנתונים הנדרש לקבלת הכרעה בתכנית המתאר החדשה. לפי ברשישת ועפרון, העירייה ביססה את עמדתה שיש צורך להרחיב את העיר מערבה, על תזכיר שהצביע על קיומו של מאגר דירות למימוש בתוך ירושלים עד שנת 2020, בהיקף של 23,000 יחידות דיור בלבד כאשר לטענתם, קיים פער גדול בין הגידול הרצוי באוכלוסייה היהודית בעיר, 207,000 איש עד שנת 2020, לבין מאגר יחידות הדיור הזמינות לשנת היעד.
עוד אמרו כי התזכיר של העירייה הצביע על מחסור של 86,000 יחידות דיור, מתוכן 46,000 לתושבים חדשים ועוד 40,000 למשפרי דיור. "מחסור זה הוא הנימוק להצדקת תוכניתה התפשטות מערבה, להשקעות גדולות בתשתית ולהשפעות הסביבתיות והחברתיות שתכנית זו תגרום", כתבו השניים בדוח. מסקנתם של החוקרים, היא חד משמעית: "ישנן עתודות קרקע מספקות לפיתוח מתחמי מגורים בתחום הבנוי של ירושלים".
הדוח שחיברו ברשישת ועפרון מצביע על כך שקיים מאגר של 125,000 יחידות דיור בירושלים, ללא תוכנית מערב ירושלים, מהן ניתן לממש בתרחיש מינימאלי 64,000 יחידות דיור עד שנת 2020 ובכך יעד העירייה מקבל מענה הולם.
(א"ו)