"אני סובל מכאבים, אך בעיקר אני המום מהדרך שבה שוטרים יכולים 'לטפל' במפגינים ועל אחת כמה וכמה בעיתונאי בתפקיד" כך אומר יצחק הילדסהיימר, עיתונאי ממקור ראשון, שהוכה על ידי שוטרים בשעה שתיעד אותם במצלמתו גוררים באלימות מפגין. השוטרים סירבו להתייחס לדבריו לקריאותיו כי הוא עיתונאי נושא תעודה, לא הסכימו לאפשר לו להוציאה מכיסו והמשיכו להכותו.
בראיון לכתבתנו רותי אברהם אומר הילדסהיימר כי הוא מתכוון להגיש תלונה על התנהגות המשטרה כלפיו כעיתונאי, לאגודת העיתונאים וללשכת העתונות הממשלתית. עוד אמר כי דובר משרד המשפטים , יעקב גלנטי, הבטיח לו אישית ש"המחלקה לחקירת שוטרים במשרד תתבע מהמשטרה העברה מידית של התלונה".
הילדסהיימר, עיתונאי ותיק (מעל גיל 60) נסע לטיול ביום שני, יום בו קיים ארגון "הבית הלאומי" את מבצע "ניסוי כלים". כשהגיע האוטובוס שבו נסע הילדסהיימר לכניסה לערד הוא נעצר במחסום. הילדסהיימר ירד מהאוטובוס והחל לצלם את המפגינים, וקלט במצלמתו שני שוטרים הגוררים באלימות מפגין.
כ"שאחד מהשוטרים, ליאון וקנין, הבחין בי, מצלם אותו התמלא בחמת זעם", הוא אומר, "ללא כל אזהרה החל לדחוף אותי בכח רב וזרק אותי לעבר ניידת של משטרה. משהתאוששתי קצת, הוא ניגש אלי שנית ושוב דחף אותי עד שהפיל אותי לאורך מלוא גופי , כ-1.75 מטר , על הכביש. נגרמו לי עוד חבלות ופצעים פתוחים ששתתו דם, בנוסף לחבלות, מכות יבשות,שנגרמו כאשר וקנין הדף אותי לעבר הניידת. מהרגע הראשון, כאשר וקנין ניגש אלי ותוך כדי דחיפה צעק 'תסתלק מפה' , נסיתי להבהיר לו שאני עיתונאי וכי אוכל להראות לו תעודת עיתונאי ממשלתית . הוא אטם את אוזניו מלשמוע אותי ולא התחשב בכך כלל. מאחר שגוננתי על גופי בעזרת ידי ,לא היתה לי אפשרות להוציא את התעודה מכיס חולצתי. כאשר ניגשתי אליו אז, לאחר שהפילני, בכוונה להראות לו את תעודת העיתונאי ולבקש את פרטיו האישיים, צעק אלי 'רד מעל העיניים שלי' ושוב דחפני בכח רב לעבר הניידת והושיבני בתוכה בכח ,בחלק האחורי של הניידת".
שוטר אחר לדבריו גייס לעזרה את פקד מזל אסטרחאן שהתנצלה בפניו ואף הציעה לו להגיש תלונה נגד השוטר התוקף.
אך המתקפה המשטרתית על הילדסהיימר לא תמה בזאת. כשביקש ליטול את תיקו מהאוטובוס כדי להגיש תלונה במשטרת ערד, כהמלצת הקצינה, "באותה דקה, עם החצייה של הכביש ,ניגש אלי בריצה שוטר אחר ,מוחמד אזברגה, טען שאני מפריע לתנועה והשיג אותי כאשר כבר הייתי ליד החזית של האטובוס, תקף אותי ודחף אותי בכח רב עד שהופלתי על האדמה הקוצנית לצד הכביש.חברי שראו הכל מהאוטובוס אמרו ש'ממש עפתי באויר'".
הילדסהיימר פנה לבסוף לטיפול מרפאת חירום שם נחבש בחמישה מקומות בגופו ואף הצטייד באישור רפואי שצורף לתלונה שאותה הגיש בסופו של דבר במשטרה.
הילדסהיימר אומר כי למרות שלא הגיע כלל לסקר את ההפגנה וכי הגיע למקום באקראי, הוא נשאל אם כל זה היה בכלל כדאי. "אמרתי כי לא הייתי באזור החסימה, לא נמניתי על המפגינים וגם היה ברור שאני לא מפגין ולכן לא יכולתי לצפות מראש שכך ינהגו בי, אבל, 'למרות הכאבים בגופי, אם בסופו של דבר יצא מזה משהו טוב, זה היה כדאי'".
בראיון לכתבתנו רותי אברהם אומר הילדסהיימר כי הוא מתכוון להגיש תלונה על התנהגות המשטרה כלפיו כעיתונאי, לאגודת העיתונאים וללשכת העתונות הממשלתית. עוד אמר כי דובר משרד המשפטים , יעקב גלנטי, הבטיח לו אישית ש"המחלקה לחקירת שוטרים במשרד תתבע מהמשטרה העברה מידית של התלונה".
הילדסהיימר, עיתונאי ותיק (מעל גיל 60) נסע לטיול ביום שני, יום בו קיים ארגון "הבית הלאומי" את מבצע "ניסוי כלים". כשהגיע האוטובוס שבו נסע הילדסהיימר לכניסה לערד הוא נעצר במחסום. הילדסהיימר ירד מהאוטובוס והחל לצלם את המפגינים, וקלט במצלמתו שני שוטרים הגוררים באלימות מפגין.
כ"שאחד מהשוטרים, ליאון וקנין, הבחין בי, מצלם אותו התמלא בחמת זעם", הוא אומר, "ללא כל אזהרה החל לדחוף אותי בכח רב וזרק אותי לעבר ניידת של משטרה. משהתאוששתי קצת, הוא ניגש אלי שנית ושוב דחף אותי עד שהפיל אותי לאורך מלוא גופי , כ-1.75 מטר , על הכביש. נגרמו לי עוד חבלות ופצעים פתוחים ששתתו דם, בנוסף לחבלות, מכות יבשות,שנגרמו כאשר וקנין הדף אותי לעבר הניידת. מהרגע הראשון, כאשר וקנין ניגש אלי ותוך כדי דחיפה צעק 'תסתלק מפה' , נסיתי להבהיר לו שאני עיתונאי וכי אוכל להראות לו תעודת עיתונאי ממשלתית . הוא אטם את אוזניו מלשמוע אותי ולא התחשב בכך כלל. מאחר שגוננתי על גופי בעזרת ידי ,לא היתה לי אפשרות להוציא את התעודה מכיס חולצתי. כאשר ניגשתי אליו אז, לאחר שהפילני, בכוונה להראות לו את תעודת העיתונאי ולבקש את פרטיו האישיים, צעק אלי 'רד מעל העיניים שלי' ושוב דחפני בכח רב לעבר הניידת והושיבני בתוכה בכח ,בחלק האחורי של הניידת".
שוטר אחר לדבריו גייס לעזרה את פקד מזל אסטרחאן שהתנצלה בפניו ואף הציעה לו להגיש תלונה נגד השוטר התוקף.
אך המתקפה המשטרתית על הילדסהיימר לא תמה בזאת. כשביקש ליטול את תיקו מהאוטובוס כדי להגיש תלונה במשטרת ערד, כהמלצת הקצינה, "באותה דקה, עם החצייה של הכביש ,ניגש אלי בריצה שוטר אחר ,מוחמד אזברגה, טען שאני מפריע לתנועה והשיג אותי כאשר כבר הייתי ליד החזית של האטובוס, תקף אותי ודחף אותי בכח רב עד שהופלתי על האדמה הקוצנית לצד הכביש.חברי שראו הכל מהאוטובוס אמרו ש'ממש עפתי באויר'".
הילדסהיימר פנה לבסוף לטיפול מרפאת חירום שם נחבש בחמישה מקומות בגופו ואף הצטייד באישור רפואי שצורף לתלונה שאותה הגיש בסופו של דבר במשטרה.
הילדסהיימר אומר כי למרות שלא הגיע כלל לסקר את ההפגנה וכי הגיע למקום באקראי, הוא נשאל אם כל זה היה בכלל כדאי. "אמרתי כי לא הייתי באזור החסימה, לא נמניתי על המפגינים וגם היה ברור שאני לא מפגין ולכן לא יכולתי לצפות מראש שכך ינהגו בי, אבל, 'למרות הכאבים בגופי, אם בסופו של דבר יצא מזה משהו טוב, זה היה כדאי'".