ניר בומס, עיתונאי וחוקר בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, אומר כי אי בהירות זו מאפשרת ניהול דיון אקטואלי על מורשתו של הרצל תוך החזרת המיקוד אל הציונות.
בומס התייחס בראיון לערוץ 7 לעניינו של יום הזכרון לחוזה המדינה בנימין זאב תיאודור הרצל, החל בי' באייר, יום הולדתו של הרצל. עפ"י חוק שנחקק בשנה שעברה נקבע יום הולדתו של הרצל כיום זכרון ממלכתי.
יוזמי החוק, ח"כ אילן שלגי ומרכז שלם, ביקשו לנצל יום זה להנחלת חזונו, מורשתו ופועלו של הרצל, לדורות.
בומס אומר כי היוזמה לחקיקה באה לאחר שהתברר כי במדינת ישראל אין עוסקים די במורשת הציונות ובציונות וביום זה מקווים להחזיר את המיקוד לציונות, באמצעות חוזה המדינה הרצל. יום זה נועד לקיומו של דיון החסר כיום במדינה סביב היותה יהודית וציונית ולעסוק גם בשאלות של דת ומדינה, של חברה, ובשאלות שנובעות מתוך הפער בין האוטופיה שהרצל הציג לבין המציאות.
בומס מדגיש כי במידה רבה חזונו של הרצל הגשים את עצמו וכעת יש צורך להתבונן כיצד החזון נמשך ומהו ביטויו כיום.
ניתן, לדבריו, לנצל את מעמדו המיוחד של הרצל כיהודי מתבולל שהגיע מרחוק והתקרב, כבעל זכות ראשונים בפעילותו הפוליטית להחייאת הרעיון הציוני כתנועה מאורגנת, כדי לדון בנושאים שונים. בין היתר יש צורך להזכיר כי גם לפני כמאה שנים, הרצל דיבר בסופו של דבר על יצירת מדינה יהודית ועל הצורך להגיע להסכמה בין אלו שרוצים להיות יותר דתיים במדינה לבין אלו שרוצים להיות פחות דתיים. המורשת של הרצל בנושאים אלו חשובה על רקע בניית קונצנזוס ובניית סטטוס קוו חדש, ועל רקע ההתנתקות, שדורשת התקרבות, אומר בומס. הוא מוסיף כי חלק מהנושאים שהרצל עסק בהם אז, נעשו אקטואליים רק עכשיו, למשל התייחסותו ל"תאורת העיר בחיפה עם פנסים על הדקלים ולבניין בית אופרה בעפולה"
"חשוב להשתמש ביום זה, לא רק ללימוד הסטוריה אלא גם לדון במציאות העכשוית, ללמוד על ההשלכות החזון ההרצליאני מתוך ידיעה שרק לפני זמן קצר מדינת ישראל היתה רק חזון והיא בסך הכל מציאות של 57 שנים, שזה עדיין גיל צעיר", אומר בומס.
בומס התייחס בראיון לערוץ 7 לעניינו של יום הזכרון לחוזה המדינה בנימין זאב תיאודור הרצל, החל בי' באייר, יום הולדתו של הרצל. עפ"י חוק שנחקק בשנה שעברה נקבע יום הולדתו של הרצל כיום זכרון ממלכתי.
יוזמי החוק, ח"כ אילן שלגי ומרכז שלם, ביקשו לנצל יום זה להנחלת חזונו, מורשתו ופועלו של הרצל, לדורות.
בומס אומר כי היוזמה לחקיקה באה לאחר שהתברר כי במדינת ישראל אין עוסקים די במורשת הציונות ובציונות וביום זה מקווים להחזיר את המיקוד לציונות, באמצעות חוזה המדינה הרצל. יום זה נועד לקיומו של דיון החסר כיום במדינה סביב היותה יהודית וציונית ולעסוק גם בשאלות של דת ומדינה, של חברה, ובשאלות שנובעות מתוך הפער בין האוטופיה שהרצל הציג לבין המציאות.
בומס מדגיש כי במידה רבה חזונו של הרצל הגשים את עצמו וכעת יש צורך להתבונן כיצד החזון נמשך ומהו ביטויו כיום.
ניתן, לדבריו, לנצל את מעמדו המיוחד של הרצל כיהודי מתבולל שהגיע מרחוק והתקרב, כבעל זכות ראשונים בפעילותו הפוליטית להחייאת הרעיון הציוני כתנועה מאורגנת, כדי לדון בנושאים שונים. בין היתר יש צורך להזכיר כי גם לפני כמאה שנים, הרצל דיבר בסופו של דבר על יצירת מדינה יהודית ועל הצורך להגיע להסכמה בין אלו שרוצים להיות יותר דתיים במדינה לבין אלו שרוצים להיות פחות דתיים. המורשת של הרצל בנושאים אלו חשובה על רקע בניית קונצנזוס ובניית סטטוס קוו חדש, ועל רקע ההתנתקות, שדורשת התקרבות, אומר בומס. הוא מוסיף כי חלק מהנושאים שהרצל עסק בהם אז, נעשו אקטואליים רק עכשיו, למשל התייחסותו ל"תאורת העיר בחיפה עם פנסים על הדקלים ולבניין בית אופרה בעפולה"
"חשוב להשתמש ביום זה, לא רק ללימוד הסטוריה אלא גם לדון במציאות העכשוית, ללמוד על ההשלכות החזון ההרצליאני מתוך ידיעה שרק לפני זמן קצר מדינת ישראל היתה רק חזון והיא בסך הכל מציאות של 57 שנים, שזה עדיין גיל צעיר", אומר בומס.