בהרכב מיוחד של חמישה שופטים בראשות נשיא בית המשפט אהרון ברק, דן היום בג"ץ בדרישתו של היועהמ"ש מני מזוז לבטל את קביעת השופט טירקל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כי אין קלון בעבירות שבהן הורשע משה פייגלין בשנת 97 . בתום הדיון דחה בג"ץ את הדיון בסוגיה ונמנע מהתייחסות לבקשת הפרקליטות להוציא צו על תנאי.
פייגלין אמר לאחר הדיון כי מבחינתו לדיון לא היה ערך עקרוני או מעשי "מכיון שהמושג קלון נגזר מערכי העם והחברה בישראל, ונבחן ביכולתו של אדם להתערות ולהשתלב בתוכה, הרי שהמציאות מדברת בעדי: לי יש את כל הסיבות להתפאר במעשי, ולא, חלילה, להתבייש בהם...".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי פייגלין, כיום יו"ר מנהיגות יהודית בליכוד, הורשע בזמנו בגין עבירת המרדה ופרסום דברי המרדה בעקבות פעילותו ב"זו ארצנו", תנועת מחאה נגד הסכמי אוסלו שאותה הוא הקים. על פייגלין נגזרו עבודות שירות.
כשביקש להתמודד לכנסת ה 16 ברשימת הליכוד, נפסלה מועמדותו על ידי השופט חשין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, וזאת בשל הרשעתו בעבירות שיש עימן קלון. הבא אחרי חשין, השופט יעקב טירקל, שינה את ההחלטה וקבע כי "אדם הבא לעשות נפשות להשקפות לגיטימיות, או בא להביע מחאה בעניין ציבורי חשוב, כאזרח במדינה דמוקרטית, ואינו עושה זאת בדרכי אלימות... לא דבק בו פגם מוסרי הראוי לבוז, ואין הוא עוטה חרפה אשר לא תימחה".
פייגלין אמר לאחר הדיון בבג"ץ כי מדובר ב"עוד ניסיון כושל של פרקליטות המדינה להשתמש בי, כדי להלך אימים על המפגינים היום, נגד תהליך ההתנתקות. היות שגם היועץ המשפטי וגם בית המשפט, בכל דרך התנהלותם בשנים האחרונות, מוכיחים שוב ושוב שהם אלה אשר התנתקו מן החברה ומערכיה, הרי שקביעתם בנושא הקלון היא חסרת משמעות, ולדידי, אינה מוסיפה ואינה גורעת דבר"
הוא הוסיף: "אני מודה לבורא עולם שזיכה אותי להתייצב בראש מחנה, שצפה את הנולד והתריע מפני התוצאות הרות האסון של הסכמי אוסלו. אין לי אלא להצטער על-כך שלא היה די בפעולות המחאה, כדי למנוע את הטרור ואת שפיכות הדמים הנוראה, שההסכמים הביאו עלינו" .
יצויין כי מדובר למעשה בדיון תיאורטי שכן בעוד כחודש וחצי, שבע שנים לסיום השלמת עונשו של פייגלין, הוא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת בין אם הוטל קלון ובין-אם-לאו.
פייגלין אמר לאחר הדיון כי מבחינתו לדיון לא היה ערך עקרוני או מעשי "מכיון שהמושג קלון נגזר מערכי העם והחברה בישראל, ונבחן ביכולתו של אדם להתערות ולהשתלב בתוכה, הרי שהמציאות מדברת בעדי: לי יש את כל הסיבות להתפאר במעשי, ולא, חלילה, להתבייש בהם...".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי פייגלין, כיום יו"ר מנהיגות יהודית בליכוד, הורשע בזמנו בגין עבירת המרדה ופרסום דברי המרדה בעקבות פעילותו ב"זו ארצנו", תנועת מחאה נגד הסכמי אוסלו שאותה הוא הקים. על פייגלין נגזרו עבודות שירות.
כשביקש להתמודד לכנסת ה 16 ברשימת הליכוד, נפסלה מועמדותו על ידי השופט חשין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, וזאת בשל הרשעתו בעבירות שיש עימן קלון. הבא אחרי חשין, השופט יעקב טירקל, שינה את ההחלטה וקבע כי "אדם הבא לעשות נפשות להשקפות לגיטימיות, או בא להביע מחאה בעניין ציבורי חשוב, כאזרח במדינה דמוקרטית, ואינו עושה זאת בדרכי אלימות... לא דבק בו פגם מוסרי הראוי לבוז, ואין הוא עוטה חרפה אשר לא תימחה".
פייגלין אמר לאחר הדיון בבג"ץ כי מדובר ב"עוד ניסיון כושל של פרקליטות המדינה להשתמש בי, כדי להלך אימים על המפגינים היום, נגד תהליך ההתנתקות. היות שגם היועץ המשפטי וגם בית המשפט, בכל דרך התנהלותם בשנים האחרונות, מוכיחים שוב ושוב שהם אלה אשר התנתקו מן החברה ומערכיה, הרי שקביעתם בנושא הקלון היא חסרת משמעות, ולדידי, אינה מוסיפה ואינה גורעת דבר"
הוא הוסיף: "אני מודה לבורא עולם שזיכה אותי להתייצב בראש מחנה, שצפה את הנולד והתריע מפני התוצאות הרות האסון של הסכמי אוסלו. אין לי אלא להצטער על-כך שלא היה די בפעולות המחאה, כדי למנוע את הטרור ואת שפיכות הדמים הנוראה, שההסכמים הביאו עלינו" .
יצויין כי מדובר למעשה בדיון תיאורטי שכן בעוד כחודש וחצי, שבע שנים לסיום השלמת עונשו של פייגלין, הוא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת בין אם הוטל קלון ובין-אם-לאו.