מתפללי בית הכנסת בישוב החליטו להביע את חוסר יכולתם להמשיך לשבת "בחיבוק ידיים" לנוכח התכניות לגרש את אחיהם מגוש קטיף באמצעות קיום תפילת מנחה על הכביש ליד ישובם, השוכן בין ירושלים ליריחו. כך, מזה זמן מה, מידי יום אחר הצהרים, מתקיימת התפילה בכניסה לישוב ובאותה שעה נחסם הכביש לתנועה.
משה אייל, אחד המתפללים אומר בראיון לערוץ 7 כי המתפללים חשו שהם חייבים לעשות מעשה שהוא מחאה וזעקה לבורא עולם ובפרהסיה, לא בבית הכנסת, במקום שכולם יראו, כדי שכל העוברים ושבים יבינו שיש בעיה שצריך לזעוק עליה.
מדובר, לדבריו, במחאה שניתן לעשותה בקלות בכל מקום בארץ על ידי כל בית כנסת. "אנחנו רוצים לראות שעושים דבר דומה בכל אחד מהישובים ובכל מקום שקרובים לכביש, ובעצם בכל מקום. זהו מאמץ קל ביותר. במקום להתפלל בבית הכנסת תפילת מנחה, קוראים לציבור להתפלל בקרבת מקום לצומת, ויש כאן ביטוי של זעקה ומחאה", אמר.
הוא מציין כי ביום הראשון לתפילה על הכביש נאספה המשטרה בכוחות מתוגברים של כ 7 ניידות ומאז היא משגיחה לפעמים ממרחק. בזה לדבריו יש רווח כפול: גם תפילה וגם נוכחות משטרתית.