17 משפחות שיקיריהן קבורים בבית העלמין בנוה דקלים שבגוש קטיף, הגישו עתירה הדורשת כי בכל הנוגע להזזת הקברים, לא ייעשה דבר ללא הסכמת המשפחות. שלה שורשן רוזנק, שבתה טל, קבורה בגוש קטיף, אומרת בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 כי הוחלט להגיש עתירה לאחר ש"הגיע אלינו מידע מהימן שהיתה למנהלת תכנית להיכנס ערב אחד לבית הקברות ולהעביר את כולם לבית קברות זמני".
לדבריה כל אותה השנה מאז עלה רעיון ההתנתקות איש לא פנה אל המשפחות בענין הקברים. בחודש וחצי האחרונים, שיגרה המינהלת מכתבים אך רק לאלו המתגוררים בנוה דקלים, ומשפחות שמתגוררות במקומות אחרים לא קיבלו בכלל מכתבים ואף לא טרחו לברר את כתובתן, אומרת שורשן-רוזנק.
ראוי היה לדבריה לשלוח משלחת מכובדת אל המשפחות, שבהן יש גם חולים, מבוגרים וכאלו שמצבם הנפשי קשה, ולא להודיע על כוונה לעקור קבר, מעשה טעון רגשית, באמצעות המכתב ה"יבש וללא רגש", שנשלח אל המשפחות. הדבר לדעתה גובל בשערוריה ולא רק חוצפה.
שורשן רוזנק מוסיפה כי היא לא קיבלה את המכתב אלא קראה עליו בעתונות וכי טלפון מהמינהלת בנושא קיבלה בבוקר יום הזכרון. "אחרי הצפירה, בעודי עומדת מול קבר בעלי התקשרו אלי מהמינהלת. מישהו אמר לי: 'אני רוצה לדבר איתך על הקבר של הבת שלך'. אמרתי לו 'איך אתם מצליחים לעשות כל כך הרבה טעויות? גם לא לדבר איתי כל השנה, גם אני צריכה לקרוא על המכתב בעיתון, ולבסוף מתקשרים אלי אחרי הצפירה'?".
שורשן רוזנק אומרת כי "חובת המדינה היא לפנות אליי, וזכותי כאזרח לא לרצות לדבר איתם. אבל להם כרשות יש חובה לפנות אלינו, הם לא יכולים לפטור את עצמם בתירוץ כי הם 'חוששים מהתגובה שלנו'. גם כששר הבטחון הולך לנחם משפחה שכולה, הוא לוקח בחשבון שיכעסו עליו, זה חלק מהתפקיד. כשמדינה לוקחת על עצמה מהלך נורא שכזה, תפקידה הוא לדאוג לכל, גם לקברים. אי אפשר להתייחס לאנשים כחפצים. מישהו במנהלת אמר לי 'זה רק קבר'. איך אפשר להתייחס ככה? אני כאימא, לא עשיתי שום דבר נגד חוקי המדינה בכך שכשגרתי בכפר דרום, בתי נקברה שם, ולכן הם לא יכולים להעביר את קבר בתי באישון לילה". היא מוסיפה כי אינה מבינה מדוע עוד לפני שהוכן הכל למעבר האנשים, ניגשים לנושא הקברים "אם חלילה נגיע להתנתקות, רק אחרי שיעבירו את כל האנשים והחממות, יועברו הקברים, ו'אז אנשים יעשו מה שצריך', אבל אז יש גם לצפות לתגובות קשות".
לטענה, כי יש אנשים בגוש הממשיכים לקבור את יקיריהם למרות היותם "מודעים" להתנתקות אומרת שורשן רוזנק כי למעשה מאז ההתנתקות היו רק שתי הלוויות בגוש, וכי לטעון כי הם עשו זאת ב"מכוון" זוהי קטנוניות שכן "מי שנאחז באדמתו- נאחז בכל הדרכים, ואלו שקברו את מתיהם בגוש באמת מרגישים שזהו ביתם ומקומם".
על השאלה בדבר ציפיותיה מבית המשפט בקשר לעתירה שהוגשה בשם המשפחות השכולות, ביקשה שורשן רוזנק שלא להגיב.
לדבריה כל אותה השנה מאז עלה רעיון ההתנתקות איש לא פנה אל המשפחות בענין הקברים. בחודש וחצי האחרונים, שיגרה המינהלת מכתבים אך רק לאלו המתגוררים בנוה דקלים, ומשפחות שמתגוררות במקומות אחרים לא קיבלו בכלל מכתבים ואף לא טרחו לברר את כתובתן, אומרת שורשן-רוזנק.
ראוי היה לדבריה לשלוח משלחת מכובדת אל המשפחות, שבהן יש גם חולים, מבוגרים וכאלו שמצבם הנפשי קשה, ולא להודיע על כוונה לעקור קבר, מעשה טעון רגשית, באמצעות המכתב ה"יבש וללא רגש", שנשלח אל המשפחות. הדבר לדעתה גובל בשערוריה ולא רק חוצפה.
שורשן רוזנק מוסיפה כי היא לא קיבלה את המכתב אלא קראה עליו בעתונות וכי טלפון מהמינהלת בנושא קיבלה בבוקר יום הזכרון. "אחרי הצפירה, בעודי עומדת מול קבר בעלי התקשרו אלי מהמינהלת. מישהו אמר לי: 'אני רוצה לדבר איתך על הקבר של הבת שלך'. אמרתי לו 'איך אתם מצליחים לעשות כל כך הרבה טעויות? גם לא לדבר איתי כל השנה, גם אני צריכה לקרוא על המכתב בעיתון, ולבסוף מתקשרים אלי אחרי הצפירה'?".
שורשן רוזנק אומרת כי "חובת המדינה היא לפנות אליי, וזכותי כאזרח לא לרצות לדבר איתם. אבל להם כרשות יש חובה לפנות אלינו, הם לא יכולים לפטור את עצמם בתירוץ כי הם 'חוששים מהתגובה שלנו'. גם כששר הבטחון הולך לנחם משפחה שכולה, הוא לוקח בחשבון שיכעסו עליו, זה חלק מהתפקיד. כשמדינה לוקחת על עצמה מהלך נורא שכזה, תפקידה הוא לדאוג לכל, גם לקברים. אי אפשר להתייחס לאנשים כחפצים. מישהו במנהלת אמר לי 'זה רק קבר'. איך אפשר להתייחס ככה? אני כאימא, לא עשיתי שום דבר נגד חוקי המדינה בכך שכשגרתי בכפר דרום, בתי נקברה שם, ולכן הם לא יכולים להעביר את קבר בתי באישון לילה". היא מוסיפה כי אינה מבינה מדוע עוד לפני שהוכן הכל למעבר האנשים, ניגשים לנושא הקברים "אם חלילה נגיע להתנתקות, רק אחרי שיעבירו את כל האנשים והחממות, יועברו הקברים, ו'אז אנשים יעשו מה שצריך', אבל אז יש גם לצפות לתגובות קשות".
לטענה, כי יש אנשים בגוש הממשיכים לקבור את יקיריהם למרות היותם "מודעים" להתנתקות אומרת שורשן רוזנק כי למעשה מאז ההתנתקות היו רק שתי הלוויות בגוש, וכי לטעון כי הם עשו זאת ב"מכוון" זוהי קטנוניות שכן "מי שנאחז באדמתו- נאחז בכל הדרכים, ואלו שקברו את מתיהם בגוש באמת מרגישים שזהו ביתם ומקומם".
על השאלה בדבר ציפיותיה מבית המשפט בקשר לעתירה שהוגשה בשם המשפחות השכולות, ביקשה שורשן רוזנק שלא להגיב.