כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי הצעתו של ראש לשכת עורכי הדין שלמה כהן לארח את שתי השרות בלשכת עורכי הדין בחלקה המערבי של ירושלים, נדחתה, ובסופו של דבר השתיים לא נפגשו.
בלשכת עורכי הדין נערך כינוס עמותות המשפטנים ישראל גרמניה, שבו השתתפו: שרת המשפטים הגרמנית בריגיטה ציפריס, שרת המשפטים ציפי ליבני, נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, שופט בית המשפט העליון בדימוס ונשיא העמותות פרופ' יצחק אנגלרד ונשיא לשכת עורכי הדין של גרמניה ד"ר ברנהרד דומבק.
בכנס אמר ראש הלשכה עו"ד שלמה כהן כי ישראל רואה את עצמה כ"שומרת החומות של שלטון החוק וזכויות האדם". הוא סיפר שכאשר נבחרו היידר ומפלגתו למעמד בכיר בפרלמנט האוסטרי, פנה בשם הלשכה ללשכת עוה"ד האוסטרית ושאל מה בכוונתם לעשות במקרה זה שבו תנועה פשיסטית וגזענית תופסת מעמד בכיר באוסטריה. הלשכה האוסטרית הגיבה כי הם מהוויים "גוף מקצועי" ולכן אינם "מתערבים בפוליטיקה".
בתגובה אמר ראש הלשכה כי שתשובות כאלה הושמעו על ידי משפטנים גרמניים בשנות ה- 30. הוא ציין שבמשך שנים לא קיימו הלשכות קשר עד שהתחלפה ההנהגה בלשכה האוסטרית, ונתכוננו יחסים בינה לבין הלשכה הישראלית.
כהן הוסיף כי לפני המלחמה בראשית המאה ה-20 , היה שגשוג ביחסים שבין יהודים וגרמנים ופריחה של אישים יהודים בתחומים שונים, ביניהם קפקא, צוייג, איינשטיין, פרויד, ויטגטשטיין, מאהלר, שונברג, מנדלסון. שגשוג זה היה בכוחו לדבריו "להביא את התרבות הגרמנית לשגשוג שמזכיר את הרנסנס".
"יש לזכור את העבר יום יום, אולם ראוי לחשוב גם על הרנסנס החדש. היות ואת העתיד מייצרים בני אדם, לנו יש חובה לייצר עתיד שיביא לידי ביטוי את היכולות והערכים הנוכחיים של שני העמים ובענין זה למשפטנים חובה מיוחדת", אמר עו"ד כהן.
בלשכת עורכי הדין נערך כינוס עמותות המשפטנים ישראל גרמניה, שבו השתתפו: שרת המשפטים הגרמנית בריגיטה ציפריס, שרת המשפטים ציפי ליבני, נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, שופט בית המשפט העליון בדימוס ונשיא העמותות פרופ' יצחק אנגלרד ונשיא לשכת עורכי הדין של גרמניה ד"ר ברנהרד דומבק.
בכנס אמר ראש הלשכה עו"ד שלמה כהן כי ישראל רואה את עצמה כ"שומרת החומות של שלטון החוק וזכויות האדם". הוא סיפר שכאשר נבחרו היידר ומפלגתו למעמד בכיר בפרלמנט האוסטרי, פנה בשם הלשכה ללשכת עוה"ד האוסטרית ושאל מה בכוונתם לעשות במקרה זה שבו תנועה פשיסטית וגזענית תופסת מעמד בכיר באוסטריה. הלשכה האוסטרית הגיבה כי הם מהוויים "גוף מקצועי" ולכן אינם "מתערבים בפוליטיקה".
בתגובה אמר ראש הלשכה כי שתשובות כאלה הושמעו על ידי משפטנים גרמניים בשנות ה- 30. הוא ציין שבמשך שנים לא קיימו הלשכות קשר עד שהתחלפה ההנהגה בלשכה האוסטרית, ונתכוננו יחסים בינה לבין הלשכה הישראלית.
כהן הוסיף כי לפני המלחמה בראשית המאה ה-20 , היה שגשוג ביחסים שבין יהודים וגרמנים ופריחה של אישים יהודים בתחומים שונים, ביניהם קפקא, צוייג, איינשטיין, פרויד, ויטגטשטיין, מאהלר, שונברג, מנדלסון. שגשוג זה היה בכוחו לדבריו "להביא את התרבות הגרמנית לשגשוג שמזכיר את הרנסנס".
"יש לזכור את העבר יום יום, אולם ראוי לחשוב גם על הרנסנס החדש. היות ואת העתיד מייצרים בני אדם, לנו יש חובה לייצר עתיד שיביא לידי ביטוי את היכולות והערכים הנוכחיים של שני העמים ובענין זה למשפטנים חובה מיוחדת", אמר עו"ד כהן.