בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 תיאר גרנות את ההגעה לרצועת עזה שנעשתה בתיאום עם הביטחון המסכל של הרשות הפלשתינאית, "בצידו השני של המעבר לעיר עזה המתין לי ג'יפ ובו חמושים פלשתינאים שהיו אמורים לדאוג לביטחוני וקיבלו את פני בצורה די יפה, למרות שהייתי בלבוש הרגיל שלי שהוא כיפה סרוגה גדולה פאות גדולות וציציות בחוץ, בדומה לחזות של "נוער הגבעות" רק עם חליפה, ומשם לקחו אותי לפגישה עם ראש השב"כ הפלשתינאי".
"בפגישה", מתאר גרנות, "ניסיתי להבין מה חושבים בצד השני, ואני חייב לציין שאין לי בשורות גדולות לרה"מ שרון, כאשר הובהר לי בצורה חד משמעית, שעד שלא ניסוג לקווי 67' ותקום מדינה פלשתינאית שבירתה מזרח ירושלים לא יהיה לנו שקט במדינת ישראל. הפלשתינאים אמנם רואים את תכנית ההתנתקות כצעד קדימה, אך שקט מוחלט יהיה לתושבי מדינת ישראל רק אז. עידוד מסוים קיבלתי מתשובתו של ראש השב"כ הפלשתינאי לשאלה האם יש עוד אנשים ברשות שרוצים לזרוק אותנו לים, שעל כך ענה, שהחל ממלחמת 67' הבינו הערבים שאי אפשר לפתור את בעיית היהודים בדרך כזאת ואפילו אי אפשר לחלום על כך, מדינת ישראל היא עובדה קיימת, ואנו צריכים למצוא דרך לחיות אחד ליד השני".
לשאלת המראיין עוזי ברוך האם היו רגעים של פחד בנסיעה, ענה גרנות שהפלשתינאים היו היסטריים בדאגה לביטחונם, ואף לא אפשרו להם לבקר בבית הכנסת היהודי העתיק של עזה מחשש שיפגעו, אך בבניין של הביטחון המסכל אמר לנו אחד החמושים, אני לא מבין את המדינה שלכם, הנה אתם מבקרים בעזה למה אני לא יכול לבקר בישראל, "כשהזמנתי אותו לבקר בביתי בחברון אמר לי הממשלה שלכם לא תיתן לי כי אני אצלכם נחשב מחבל כי אני פעיל בחמאס, אני אמנם לא פחדתי ברגע זה, אבל ראיתי שהצלם שהיה איתי קצת פחד, למרות שאני לא פחדתי במהלך הביקור נזהרתי קצת בדברי וכשהזמנתי אותם לבקר בביתי בחברון ולראות מה חברים שלהם עשו לנו בתרפ"ט עשיתי זאת בעדינות, כי הרי בקלות, הם יכלו לגרום לכך שהראיון כאן ביומן לא יתקיים".
ולשאלה איך התייחסו ברשות לכך שהוא מתנחל מחברון ענה גרנות, שאכן שאל את אבו שביק האם הוא צריך להתחיל לחפש בית חדש, "בלי להתבלבל הוא ענה לי שכן, וששאלתי אותו למה אני לא אוכל לגור תחת שלטונם, ענה לי שברגע שקבוצה פלשתינאית תוכל להתיישב בלב בני ברק, הוא ייתן לי לגור בחברון תחת שלטונם".
"בפגישה", מתאר גרנות, "ניסיתי להבין מה חושבים בצד השני, ואני חייב לציין שאין לי בשורות גדולות לרה"מ שרון, כאשר הובהר לי בצורה חד משמעית, שעד שלא ניסוג לקווי 67' ותקום מדינה פלשתינאית שבירתה מזרח ירושלים לא יהיה לנו שקט במדינת ישראל. הפלשתינאים אמנם רואים את תכנית ההתנתקות כצעד קדימה, אך שקט מוחלט יהיה לתושבי מדינת ישראל רק אז. עידוד מסוים קיבלתי מתשובתו של ראש השב"כ הפלשתינאי לשאלה האם יש עוד אנשים ברשות שרוצים לזרוק אותנו לים, שעל כך ענה, שהחל ממלחמת 67' הבינו הערבים שאי אפשר לפתור את בעיית היהודים בדרך כזאת ואפילו אי אפשר לחלום על כך, מדינת ישראל היא עובדה קיימת, ואנו צריכים למצוא דרך לחיות אחד ליד השני".
לשאלת המראיין עוזי ברוך האם היו רגעים של פחד בנסיעה, ענה גרנות שהפלשתינאים היו היסטריים בדאגה לביטחונם, ואף לא אפשרו להם לבקר בבית הכנסת היהודי העתיק של עזה מחשש שיפגעו, אך בבניין של הביטחון המסכל אמר לנו אחד החמושים, אני לא מבין את המדינה שלכם, הנה אתם מבקרים בעזה למה אני לא יכול לבקר בישראל, "כשהזמנתי אותו לבקר בביתי בחברון אמר לי הממשלה שלכם לא תיתן לי כי אני אצלכם נחשב מחבל כי אני פעיל בחמאס, אני אמנם לא פחדתי ברגע זה, אבל ראיתי שהצלם שהיה איתי קצת פחד, למרות שאני לא פחדתי במהלך הביקור נזהרתי קצת בדברי וכשהזמנתי אותם לבקר בביתי בחברון ולראות מה חברים שלהם עשו לנו בתרפ"ט עשיתי זאת בעדינות, כי הרי בקלות, הם יכלו לגרום לכך שהראיון כאן ביומן לא יתקיים".
ולשאלה איך התייחסו ברשות לכך שהוא מתנחל מחברון ענה גרנות, שאכן שאל את אבו שביק האם הוא צריך להתחיל לחפש בית חדש, "בלי להתבלבל הוא ענה לי שכן, וששאלתי אותו למה אני לא אוכל לגור תחת שלטונם, ענה לי שברגע שקבוצה פלשתינאית תוכל להתיישב בלב בני ברק, הוא ייתן לי לגור בחברון תחת שלטונם".