המרכז לחקר הביטחון הלאומי מאוניברסיטת חיפה, בראשותו של הפרופסור גבריאל בן-דור, ערך מחקר רחב היקף שמטרתו לעמוד על המרכיבים החברתיים של הביטחון הלאומי בישראל.
בבסיסו של מחקר זה עומדת ההנחה כי חוסנו הלאומי של הציבור הישראלי מהווה מרכיב מרכזי ביכולתה של המדינה לעמוד מול האתגרים המוצבים בפניה, ולהגן על האינטרסים המרכזיים החיוניים להמשך קיומה. המחקר מטפל בשש סוגיות מרכזיות הנוגעות לחוסנו הלאומי של הציבור בישראל: רמת הפחד של הציבור בישראל, רמת הפטריוטיות שלו, תמיכתו בעמדות מיליטנטיות, לכידותו החברתית, אמונו במוסדות המדינה ורמת האופטימיות שלו.
לדעת החוקרים, הממצאים מורים כי למרות הפחד הגדול שחש הציבור בישראל בתקופות מסוימות, הלכידות החברתית, העמדות המיליטנטיות והאמון במוסדות הביטחוניים גבוהים וקבועים לאורך האינתיפאדה.
את המחקר ערכו פרופ' גבריאל בן-דור, ד"ר עמי פדהצור וד"ר דפנה קנטי-נסים. נתוני המחקר נאספו באמצעות סקר טלפוני רחב היקף. לשם קבלת ממד השוואתי נערך הסקר הטלפוני בתשע נקודות זמן שונות, במרווחי זמן קצובים של שישה חודשים: אוקטובר 2000 (ערב פריצת מלחמת אוסלו), אפריל 2001, אוקטובר 2001, אפריל 2002 (בעיצומו של מבצע "חומת מגן"), אוקטובר 2002, אפריל 2003 (תקופת המלחמה בעיראק), אוקטובר 2003, אפריל 2004, אוקטובר 2004 ואפריל 2005 (כ – 100 ימים לפני ביצוע "תוכנית ההתנתקות").
בכל מדגם נכללו מעל 2000 משיבים (סך הכל בתשע נקודות הזמן נכללו למעלה מ – 20,000 משיבים) המשקפים את הציבור הישראלי הבוגר בכללותו - לרבות ערביי ישראל, עולים חדשים, תושבי יש"ע והאוכלוסייה החרדית.
פחד מטרור:
באופן כללי, מדד הפחד בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל הוא גבוה אך יציב יחסית. מאז אוקטובר 2003 חלה ירידה מתונה ברמת הפחד עליו מדווח הציבור היהודי - באפריל 2005 הגיע מדד הפחד מטרור בקרב היהודים לרמה הנמוכה ביותר מתחילת האינתיפאדה.
בניגוד לירידה ברמת הפחד בקרב היהודים, בקרב המיעוטים בישראל (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) קיימת עלייה.
סולם מיליטנטיות:
בהשוואה לאוקטובר 2004, קיימת ירידה ברמת המיליטנטיות שמציג הציבור היהודי בישראל. בנוסף, נמצאה גם ירידה ברמת המיליטנטיות בקרב תושבי יש"ע.
בחלוקה על פי מידת דתיות, ניתן לראות כי הירידה ברמת המיליטנטיות מלווה את כל החברה היהודית בישראל – כאשר המיליטנטיים ביותר הם הדתיים והמסורתיים לאחר מכן נמצאים החרדים, והכי פחות מיליטנטיים הם החילוניים.
פטריוטיות :
באופן כללי, רמת הפטריוטיות בקרב האוכלוסייה היהודית נשארה יציבה. הירידה המתונה ברמת הפטריוטיות של האוכלוסייה היהודית, שהחלה ב-2002, נעצרה. גם בקרב המיעוטים בישראל, קיימת יציבות ברמת הפטריוטיות.
לאחר עלייה קלה ברמת הפטריוטיות של החילונים באוקטובר 2004 ניתן לראות חזרה למגמת הירידה שמלווה את הציבור החילוני מאפריל 2002.
לכידות חברתית:
מתחילת האינתיפאדה הלכידות החברתית של הציבור היהודי נמצא במגמת עלייה. באפריל 2005 נמדדה הלכידות החברתית הגבוהה ביותר.
אמון במוסדות:
באופן כללי, מגמת הירידה המתונה והקבועה ברמת האמון במוסדות נמשכת.
מבין המוסדות – האמון במוסדות הביטחוניים (צה"ל, מוסד, שב"כ ומשטרה) הוא הגבוה ביותר, לאחר מכן האמון בבית המשפט העליון , המוסדות הפוליטיים (הכנסת והמפלגות) זוכים למידת האמון הנמוכה ביותר.
אמונם של תושבי יש"ע בצה"ל נמצא בעלייה מאפריל 2004, לעומת זאת אמונם בכנסת נמצא בירידה, וכעת באפריל 2005 האמון של תושבי יש"ע בכנסת הוא הנמוך ביותר שנמדד מתחילת האינתיפאדה.
אופטימיות לאומית:
מגמת עלייה באמונה שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה בקרב הציבור היהודי נמשכת, באפריל 2005 נמצאה עלייה גם באופטימיות של המיעוטים. בקרב תושבי יש"ע נרשמה עלייה באמון שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה.
בבסיסו של מחקר זה עומדת ההנחה כי חוסנו הלאומי של הציבור הישראלי מהווה מרכיב מרכזי ביכולתה של המדינה לעמוד מול האתגרים המוצבים בפניה, ולהגן על האינטרסים המרכזיים החיוניים להמשך קיומה. המחקר מטפל בשש סוגיות מרכזיות הנוגעות לחוסנו הלאומי של הציבור בישראל: רמת הפחד של הציבור בישראל, רמת הפטריוטיות שלו, תמיכתו בעמדות מיליטנטיות, לכידותו החברתית, אמונו במוסדות המדינה ורמת האופטימיות שלו.
לדעת החוקרים, הממצאים מורים כי למרות הפחד הגדול שחש הציבור בישראל בתקופות מסוימות, הלכידות החברתית, העמדות המיליטנטיות והאמון במוסדות הביטחוניים גבוהים וקבועים לאורך האינתיפאדה.
את המחקר ערכו פרופ' גבריאל בן-דור, ד"ר עמי פדהצור וד"ר דפנה קנטי-נסים. נתוני המחקר נאספו באמצעות סקר טלפוני רחב היקף. לשם קבלת ממד השוואתי נערך הסקר הטלפוני בתשע נקודות זמן שונות, במרווחי זמן קצובים של שישה חודשים: אוקטובר 2000 (ערב פריצת מלחמת אוסלו), אפריל 2001, אוקטובר 2001, אפריל 2002 (בעיצומו של מבצע "חומת מגן"), אוקטובר 2002, אפריל 2003 (תקופת המלחמה בעיראק), אוקטובר 2003, אפריל 2004, אוקטובר 2004 ואפריל 2005 (כ – 100 ימים לפני ביצוע "תוכנית ההתנתקות").
בכל מדגם נכללו מעל 2000 משיבים (סך הכל בתשע נקודות הזמן נכללו למעלה מ – 20,000 משיבים) המשקפים את הציבור הישראלי הבוגר בכללותו - לרבות ערביי ישראל, עולים חדשים, תושבי יש"ע והאוכלוסייה החרדית.
פחד מטרור:
באופן כללי, מדד הפחד בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל הוא גבוה אך יציב יחסית. מאז אוקטובר 2003 חלה ירידה מתונה ברמת הפחד עליו מדווח הציבור היהודי - באפריל 2005 הגיע מדד הפחד מטרור בקרב היהודים לרמה הנמוכה ביותר מתחילת האינתיפאדה.
בניגוד לירידה ברמת הפחד בקרב היהודים, בקרב המיעוטים בישראל (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) קיימת עלייה.
סולם מיליטנטיות:
בהשוואה לאוקטובר 2004, קיימת ירידה ברמת המיליטנטיות שמציג הציבור היהודי בישראל. בנוסף, נמצאה גם ירידה ברמת המיליטנטיות בקרב תושבי יש"ע.
בחלוקה על פי מידת דתיות, ניתן לראות כי הירידה ברמת המיליטנטיות מלווה את כל החברה היהודית בישראל – כאשר המיליטנטיים ביותר הם הדתיים והמסורתיים לאחר מכן נמצאים החרדים, והכי פחות מיליטנטיים הם החילוניים.
פטריוטיות :
באופן כללי, רמת הפטריוטיות בקרב האוכלוסייה היהודית נשארה יציבה. הירידה המתונה ברמת הפטריוטיות של האוכלוסייה היהודית, שהחלה ב-2002, נעצרה. גם בקרב המיעוטים בישראל, קיימת יציבות ברמת הפטריוטיות.
לאחר עלייה קלה ברמת הפטריוטיות של החילונים באוקטובר 2004 ניתן לראות חזרה למגמת הירידה שמלווה את הציבור החילוני מאפריל 2002.
לכידות חברתית:
מתחילת האינתיפאדה הלכידות החברתית של הציבור היהודי נמצא במגמת עלייה. באפריל 2005 נמדדה הלכידות החברתית הגבוהה ביותר.
אמון במוסדות:
באופן כללי, מגמת הירידה המתונה והקבועה ברמת האמון במוסדות נמשכת.
מבין המוסדות – האמון במוסדות הביטחוניים (צה"ל, מוסד, שב"כ ומשטרה) הוא הגבוה ביותר, לאחר מכן האמון בבית המשפט העליון , המוסדות הפוליטיים (הכנסת והמפלגות) זוכים למידת האמון הנמוכה ביותר.
אמונם של תושבי יש"ע בצה"ל נמצא בעלייה מאפריל 2004, לעומת זאת אמונם בכנסת נמצא בירידה, וכעת באפריל 2005 האמון של תושבי יש"ע בכנסת הוא הנמוך ביותר שנמדד מתחילת האינתיפאדה.
אופטימיות לאומית:
מגמת עלייה באמונה שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה בקרב הציבור היהודי נמשכת, באפריל 2005 נמצאה עלייה גם באופטימיות של המיעוטים. בקרב תושבי יש"ע נרשמה עלייה באמון שגם בעתיד ישראל תתמודד בהצלחה עם האתגרים שיוצבו לפניה.