ראש אגף שפכי תעשייה במשרד לאיכות הסביבה, ברוך ובר, מציין כי בישראל ישנן כ- 1,500 תחנות דלק, מהן כ- 850 תחנות דלק ציבוריות. על פי ההערכה, מאוכסנים במכלים התת-קרקעיים בתחנות אלו כמות של כ- 100,000 מ"ק דלק מסוגים שונים. (המספר אינו כולל את תחנות הדלק המצויות במפעלי תעשייה ואת מכלי הדלק הביתיים).

המשרד לאיכות הסביבה התקין בשנת 1997 את תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק). התקנות קובעות שורה ארוכה של דרישות למניעת זיהום ובין השאר הן דורשות כי מפעיל התחנה יבצע בדיקות אטימות לצנרת ומכלי דלק תת-קרקעיים אחת לחמש שנים.

לדברי ובר ההנחיות לבדיקות אטימות מחייבות את הבודק לקבל אישור הרשות להסמכת מעבדות ולהעביר את תוצאות הבדיקות לרשויות לצורך בקרת איכות. המשרד לאיכות הסביבה דרש מבודקי האטימות את רשימת תחנות הדלק בהן בוצעו הבדיקות, אך בפועל הועברו רק רשומות המכילות את תוצאות הבדיקות של הצנרת ומכלי הדלק ללא ציון שם ומיקום תחנת הדלק בה בוצעה הבדיקוה.

ובר הוסיף כי לאור הממצאים שהגיעו למשרד לאיכות הסיבה נמצא כי נכון לסוף שנת 2004 רק 44% מתחנות הדלק (כ- 660 תחנות) ביצעו בדיקות אטימות למכלים (רובן תחנות דלק ציבוריות) ורק כ- 13% (כ- 200 תחנות) ביצעו בדיקות אטימות צנרת.

השר לאיכות הסביבה שלום שמחון, אומר כי "ישנה סכנה למקורות המים עקב התמשכות הדליפות. בכוונתי לפעול בשיתוף משרדי האוצר, המשפטים והתשתיות לקידום קרן שתעסוק בשיקום קרקעות מדלקים כמקובל באירופה וארה"ב."