מהביקור עולה כי לא יהיה שינוי בקוי שביתת הנשק, אלא בהסכמת הפלשתינים. "בכך רוקן הנשיא בוש את דברי רה"מ לפיהם ארה"ב מכירה בפעם הראשונה בזכותה של ישראל לספח גושי התיישבות".
בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 אומר בן אהרון שבנוסף לתקופה בה היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה שימש שנים בשירות החוץ כי ההנתקות לפי התבטאויות הנשיא בוש הוטמעה בתוך המפת הדרכים ובכך היא חדלה מלהיות מה שטען רה"מ, תהליך בולם או מעכב את ביצוע מפת הדרכים.
לדבריו, בוש גם העניק לרש"פ סיוע של 50 מיליון דולרים שאינו מותנה במשהו ונענה לבקשת אבו מאזן להגביר את המעורבות האמריקנית בתהליך בכלל ובסידורי בטחון בפרט. "עד עתה שמרה ישראל בקנאות על בלעדיותה במגעים ובתיאום בנושאי בטחון עם הפלשתינים", אומר בן אהרון, "החלטה חסרת תקדים זו עלולה להוביל לכך שישראל תשלם מחיר בתחום יחסיה עם ארה"ב, על כל חריגה".
בוש לדבריו "הטיף" לאבו מאזן, אך זו נאמרה בלשון רכה, והיא "מתקזזת בשבחים שהוא הרעיף עליו בהציבו אותו כמי ש'עומד מול הקיצוניים מהחמאס'". יתירה מכך בישיבת הממשלה אמר שרון כי יש לתמוך באבו מאזן וב"גורמים המתונים" ובכך אומר בן אהרון נכנס שרון למלכודת אוסלו אליה נכנסו גם רבין ז"ל ופרס, בהתייחסם לרש"פ בראשות ערפאת "כזרם המרכזי" שצריך לתמוך בו מול הטרור. הנסיון הראה כי מי שעומד מאחורי הטרור מממן אותו ומסית לו, זו הרש"פ וכל "הארגונים" שלה.
ארה"ב, לדברי בן אהרון, היא ידידת ישראל "אבל אם יש לה עסק עם מדינה שמוותרת ככה מתוך טמטום, מדוע לצפות ממנה שתהיה יותר 'קתולית מהאפיפיור'"?
בן אהרון הוסיף כי ההסברה הישראלית מוזרה ביותר. כשמנהיג ערבי מגיע לארה"ב הוא מותח ביקורת על ישראל, "על כיבוש, מעצרים והריסת בתים", ולעומת זאת, כשמגיע מנהיג ישראלי הוא אומר: אנחנו מושיטים יד לשלום, עשינו הרבה למען הפלשתינים ואנחנו מבקשים מהממשל לסייע להם. "הם בקושי מזכירים את הטרור, את ההסתה, את הפרת ההסכמים, של הרש"פ, ולכן אין פלא שכתוצאה מחוסר איזון זה נוצר רושם ברחבי העולם שישראל היא המרושעת, המנציחה כיבוש, והפלשתינים הם הקורבן".
ישראל יכולה לדעתו להציג בפני ארה"ב את התמונה האמיתית, להראות את החיפוי הפלשתיני על הטרור ולצטט מדבריהם של מנהיגים פלשתינים שבהם ניתן לראות את הזיוף שבהצגת הרש"פ כהולכת בדרכי הדמוקרטיה. ייתכן שהקונגרס לא יאפשר לנשיא להעניק לפלשתינים 50 מיליון דולר, וידרוש ממנו לבוא ולהראות את הביצועים של הפלשתינים וכיצד הם מקדמים באמת את הדמוקרטיה.
בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 אומר בן אהרון שבנוסף לתקופה בה היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה שימש שנים בשירות החוץ כי ההנתקות לפי התבטאויות הנשיא בוש הוטמעה בתוך המפת הדרכים ובכך היא חדלה מלהיות מה שטען רה"מ, תהליך בולם או מעכב את ביצוע מפת הדרכים.
לדבריו, בוש גם העניק לרש"פ סיוע של 50 מיליון דולרים שאינו מותנה במשהו ונענה לבקשת אבו מאזן להגביר את המעורבות האמריקנית בתהליך בכלל ובסידורי בטחון בפרט. "עד עתה שמרה ישראל בקנאות על בלעדיותה במגעים ובתיאום בנושאי בטחון עם הפלשתינים", אומר בן אהרון, "החלטה חסרת תקדים זו עלולה להוביל לכך שישראל תשלם מחיר בתחום יחסיה עם ארה"ב, על כל חריגה".
בוש לדבריו "הטיף" לאבו מאזן, אך זו נאמרה בלשון רכה, והיא "מתקזזת בשבחים שהוא הרעיף עליו בהציבו אותו כמי ש'עומד מול הקיצוניים מהחמאס'". יתירה מכך בישיבת הממשלה אמר שרון כי יש לתמוך באבו מאזן וב"גורמים המתונים" ובכך אומר בן אהרון נכנס שרון למלכודת אוסלו אליה נכנסו גם רבין ז"ל ופרס, בהתייחסם לרש"פ בראשות ערפאת "כזרם המרכזי" שצריך לתמוך בו מול הטרור. הנסיון הראה כי מי שעומד מאחורי הטרור מממן אותו ומסית לו, זו הרש"פ וכל "הארגונים" שלה.
ארה"ב, לדברי בן אהרון, היא ידידת ישראל "אבל אם יש לה עסק עם מדינה שמוותרת ככה מתוך טמטום, מדוע לצפות ממנה שתהיה יותר 'קתולית מהאפיפיור'"?
בן אהרון הוסיף כי ההסברה הישראלית מוזרה ביותר. כשמנהיג ערבי מגיע לארה"ב הוא מותח ביקורת על ישראל, "על כיבוש, מעצרים והריסת בתים", ולעומת זאת, כשמגיע מנהיג ישראלי הוא אומר: אנחנו מושיטים יד לשלום, עשינו הרבה למען הפלשתינים ואנחנו מבקשים מהממשל לסייע להם. "הם בקושי מזכירים את הטרור, את ההסתה, את הפרת ההסכמים, של הרש"פ, ולכן אין פלא שכתוצאה מחוסר איזון זה נוצר רושם ברחבי העולם שישראל היא המרושעת, המנציחה כיבוש, והפלשתינים הם הקורבן".
ישראל יכולה לדעתו להציג בפני ארה"ב את התמונה האמיתית, להראות את החיפוי הפלשתיני על הטרור ולצטט מדבריהם של מנהיגים פלשתינים שבהם ניתן לראות את הזיוף שבהצגת הרש"פ כהולכת בדרכי הדמוקרטיה. ייתכן שהקונגרס לא יאפשר לנשיא להעניק לפלשתינים 50 מיליון דולר, וידרוש ממנו לבוא ולהראות את הביצועים של הפלשתינים וכיצד הם מקדמים באמת את הדמוקרטיה.