בעקבות החוק החדש שמאפשר מכירת תרופות ללא מרשם רופא ברשתות שיווק מזון, הוחלט ע"י הרבנים הראשיים לישראל בתאום עם מחלקת רישום תרופות ורוקחות במשרד הבריאות, כי חברות המבקשות למכור תרופות ללא מרשם רופא, תוך הצגתן ככשרות, יוכלו לעשות כן אך ורק באישור הרבנות הראשית לישראל.
תרופות הנמכרות באמצעות מרשם רופא בבתי המרקחת אינן מצריכות אישור כשרות, שכן בהתאם להלכה במידה וקיים חשש לפיקוח נפש אין חשיבות לכשרות התרופה, לכן בעבר לא ניתן אישור כשרות לתרופות מחשש שחולים לא יטלו תרופות ובכך יסכנו את חייהם.
אולם מכיוון שתרופות ללא מרשם רופא אין בהם פיקוח נפש, והן נמכרות גם ברשתות שיווק מזון הנדרשות למכור אך ורק מוצרים כשרים, נדרשו הרבנים הראשיים לסוגיית כשרות התרופות.
כתבנו מדווח כי חברות, שביקשו אישור כשרות לתרופות ללא מרשם רופא, נתבקשו להעביר לידי הרב חגי בר גיורא הממונה על כשרות מוצרי חרושת ותעשייה באגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל את הפרטים הבאים: שם התרופה, מרכיבי התרופה, מקור הרכיב מן החי הצומח או סינטטי ואחוז כל מרכיב בתרופה , כמו כן הרוקח האחראי של החברה חתם על התחייבות כי במידה וישתנה הרכב התרופה הוא ידווח על כך לרבנות הראשית לישראל.
לאחר בדיקה מדוקדקת של רכיבי התרופות, כולל- צבע מאכל , ג'לטין ושאר המרכיבים הפעילים והבלתי פעילים ע"י מומחה לכימיה, נתנו אישורים לכיתובי כשרות ע"ג התרופות בהתאם לאפשרויות הבאות:
1. תרופות לבליעה :
א. "כשר באישור הרבנות הראשית לישראל"- לדוגמא: אקמול, אקמולי, קלגרון, טיג'ל.
ב. "כשר חלבי לאוכלי אבקת חלב נוכרי באישור הרבנות הראשית לישראל"- לדוגמא: אלרג'יקס.
ג. "כשר לאוכלי ג'לטין באישור הרבנות הראשית לישראל".
2. תרופות למריחה- "לא למאכל- הכשר לא נדרש", לדוגמא: סביעור קרם ונוזל חיטוי, פטריון קרם, פונגידרם קרם.
תרופות הנמכרות באמצעות מרשם רופא בבתי המרקחת אינן מצריכות אישור כשרות, שכן בהתאם להלכה במידה וקיים חשש לפיקוח נפש אין חשיבות לכשרות התרופה, לכן בעבר לא ניתן אישור כשרות לתרופות מחשש שחולים לא יטלו תרופות ובכך יסכנו את חייהם.
אולם מכיוון שתרופות ללא מרשם רופא אין בהם פיקוח נפש, והן נמכרות גם ברשתות שיווק מזון הנדרשות למכור אך ורק מוצרים כשרים, נדרשו הרבנים הראשיים לסוגיית כשרות התרופות.
כתבנו מדווח כי חברות, שביקשו אישור כשרות לתרופות ללא מרשם רופא, נתבקשו להעביר לידי הרב חגי בר גיורא הממונה על כשרות מוצרי חרושת ותעשייה באגף הכשרות ברבנות הראשית לישראל את הפרטים הבאים: שם התרופה, מרכיבי התרופה, מקור הרכיב מן החי הצומח או סינטטי ואחוז כל מרכיב בתרופה , כמו כן הרוקח האחראי של החברה חתם על התחייבות כי במידה וישתנה הרכב התרופה הוא ידווח על כך לרבנות הראשית לישראל.
לאחר בדיקה מדוקדקת של רכיבי התרופות, כולל- צבע מאכל , ג'לטין ושאר המרכיבים הפעילים והבלתי פעילים ע"י מומחה לכימיה, נתנו אישורים לכיתובי כשרות ע"ג התרופות בהתאם לאפשרויות הבאות:
1. תרופות לבליעה :
א. "כשר באישור הרבנות הראשית לישראל"- לדוגמא: אקמול, אקמולי, קלגרון, טיג'ל.
ב. "כשר חלבי לאוכלי אבקת חלב נוכרי באישור הרבנות הראשית לישראל"- לדוגמא: אלרג'יקס.
ג. "כשר לאוכלי ג'לטין באישור הרבנות הראשית לישראל".
2. תרופות למריחה- "לא למאכל- הכשר לא נדרש", לדוגמא: סביעור קרם ונוזל חיטוי, פטריון קרם, פונגידרם קרם.