"האכיפה המוגברת לא תיתן מענה לבעיית האלימות הקשה, רק אסטרטגיה מערכתית ארוכת טווח שתכלול עידוד אלמנטים של התנדבות ועזרה לזולת ולקהילה, היא זו שתפחית את רמת האלימות החמורה בארץ", כך סבור הסוציולוג ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר אילן.
הדברים נאמרו בעקבות אירועי האלימות הקשים שהתפרסמו לאחרונה וכללו תפיסת רוצח סדרתי, רצח "בטעות" של ילדה בת שלוש וקרובת משפחתה, וחשיפתם של פרשיות שונות של אונס קבוצתי, אירועים שהעלו לסדר היום הציבורי את בעיית האלימות הקשה שקיימת היום במדינת ישראל.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 אמר ד"ר הראל כי יש להפריד בין האלימות היום יומית שניתן לפגוש ברחוב ובבתי ספר לבין האלימות החמורה יותר הכוללת מקרים קשים כפי שפורסמו השבוע, "לעומת העלייה התלולה בתופעות אלו של אלימות קשה, מאז שנת 1998 קיימת ירידה בתופעות של אלימות בבתי הספר בעיקר בכיתות הגבוהות של התיכונים ידיעה שמעודדת ומעוררת תקווה שתוביל לירידה גם במקרים הקיצוניים".
בתשובה לשאלת כתבנו יגאל שוק האם הגברת הענישה תפחית את שיעור האלימות בארץ, ענה הראל כי מחקרים שנעשו בעולם מעלים שגורם ההרתעה יכול לשנות את תמונת האלימות רק בצורה מזערית, "רק השקעה בחינוך ואסטרטגיה מערכתית ארוכת טווח שתכלול שיתוף של כל המערכות, ביניהם המדיה התקשורתית שיש לה השפעה רבה על בני הנוער, ואף את ההורים שישקיעו יותר בחינוך ילדיהם, ואותם תנהיג מנהיגות הרשויות המקומיות במטרה לחבר את המערכת הפורמלית עם הלא פורמלית, בכיוון של התנדבות חינוך ועזרה לזולת נפתור את הבעיה. שיטור וענישה מוגברים יכולים רק להשלים את התמונה אך הם לא שיפתרו את הבעיה".
"אמנם ראש עריית ניו יורק רוברט ג'וליאני נלחם בהצלחה בפשיעה בהגברת האכיפה והוספת כמות גדולה של שוטרים אך הוא טיפל במצב הרבה יותר חמור ממה שבארץ, הדברים שקראנו עליהם בימים האחרונים נעשו שם בכל פינת רחוב, טיפול במצב כל כך קשה מחייב הגברה עצומה של האכיפה, אך בארץ הדגש צריך להיות על הנקודות שהזכרתי, ואף בניו יורק במקביל להגברת האכיפה הוא גם עודד את ההסברה בבתי ספר תחת הכותרת 'אפס אחוז סבלנות לאלימות'".
הדברים נאמרו בעקבות אירועי האלימות הקשים שהתפרסמו לאחרונה וכללו תפיסת רוצח סדרתי, רצח "בטעות" של ילדה בת שלוש וקרובת משפחתה, וחשיפתם של פרשיות שונות של אונס קבוצתי, אירועים שהעלו לסדר היום הציבורי את בעיית האלימות הקשה שקיימת היום במדינת ישראל.
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 אמר ד"ר הראל כי יש להפריד בין האלימות היום יומית שניתן לפגוש ברחוב ובבתי ספר לבין האלימות החמורה יותר הכוללת מקרים קשים כפי שפורסמו השבוע, "לעומת העלייה התלולה בתופעות אלו של אלימות קשה, מאז שנת 1998 קיימת ירידה בתופעות של אלימות בבתי הספר בעיקר בכיתות הגבוהות של התיכונים ידיעה שמעודדת ומעוררת תקווה שתוביל לירידה גם במקרים הקיצוניים".
בתשובה לשאלת כתבנו יגאל שוק האם הגברת הענישה תפחית את שיעור האלימות בארץ, ענה הראל כי מחקרים שנעשו בעולם מעלים שגורם ההרתעה יכול לשנות את תמונת האלימות רק בצורה מזערית, "רק השקעה בחינוך ואסטרטגיה מערכתית ארוכת טווח שתכלול שיתוף של כל המערכות, ביניהם המדיה התקשורתית שיש לה השפעה רבה על בני הנוער, ואף את ההורים שישקיעו יותר בחינוך ילדיהם, ואותם תנהיג מנהיגות הרשויות המקומיות במטרה לחבר את המערכת הפורמלית עם הלא פורמלית, בכיוון של התנדבות חינוך ועזרה לזולת נפתור את הבעיה. שיטור וענישה מוגברים יכולים רק להשלים את התמונה אך הם לא שיפתרו את הבעיה".
"אמנם ראש עריית ניו יורק רוברט ג'וליאני נלחם בהצלחה בפשיעה בהגברת האכיפה והוספת כמות גדולה של שוטרים אך הוא טיפל במצב הרבה יותר חמור ממה שבארץ, הדברים שקראנו עליהם בימים האחרונים נעשו שם בכל פינת רחוב, טיפול במצב כל כך קשה מחייב הגברה עצומה של האכיפה, אך בארץ הדגש צריך להיות על הנקודות שהזכרתי, ואף בניו יורק במקביל להגברת האכיפה הוא גם עודד את ההסברה בבתי ספר תחת הכותרת 'אפס אחוז סבלנות לאלימות'".