עם החלת החוק תוסדר סמכותה של משטרת ישראל ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע, 'אמצעי זיהוי', היינו דגימה ביולוגית שכוללת דגימת רוק, שיער או דגימת דם מזערית, וכן טביעות אצבע או תצלום), לשם הפקת נתוני זיהוי. כמו כן נקבע שמאגר הנתונים ינוהל על ידי משטרת ישראל על מנת לסייע לרשויות אכיפת החוק בחקירת עבירות ומניעתן, פענוח עבירות ואיתור עבריינים.
על פי החוק שאושר ניתן יהיה לעשות שימוש במאגר למטרות שונות, וביניהן חקירת עבירות; מניעת עבירות וסיכולן; אימות או בירור זהותם של אדם או גופה שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק; איתור נעדרים או שבויים ועוד.
יצויין כי על פי החוק השימוש במאגר ייעשה בשתי סיטואציות מרכזיות:
במקרים בהם בידי רשויות אכיפת החוק ישנו חשוד, ניתן יהיה להשוות את נתוני הזיהוי של אותו אדם אל מול נתוני זיהוי שהופקו מראיות שנמצאו בזירת העבירה וכך לוודא כי יש קשר מוכח וודאי בין החשוד המצוי בידיהם לבין ביצוע העבירה.
וכן באותם מקרים בהם אין בידי רשויות אכיפת החוק חשוד בביצוע העבירה, ניתן יהיה להפיק נתוני זיהוי מאמצעי זיהוי שנמצאו בזירת העבירה ולהשוות אותם לנתוני זיהוי קיימים המופיעים במאגר ובכך להצביע על החשוד בעבירה.
יצויין כי החוק מגביל את המשטרה ומאפשר ליטול אמצעי זיהוי מחשוד ביום חקירתו בלבד, או כל עוד הוא נתון במעצר, זאת על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו של החשוד. כמו כן, יוכל חשוד להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה ליטול ממנו אמצעי זיהוי אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה.
על פי החוק החדש כל העברת מידע לצורכי מחקר צריכה להיות מאושרת על ידי ועדה שבראשה עומד שופט, ובלבד שהמידע איננו כולל פרטים מזהים.
החוק התייחס גם להוצאת נתונים מהמאגר:
על מנת לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי שיש במלחמה בפשיעה ובין הפגיעה הנגרמת לאדם אשר נתוניו נמצאים במאגר, הוסף להצעת החוק סעיף המאפשר הוצאתם של נתונים במאגר בחלוף 7 שנים מיום נטילתם מחשוד שההליך הפלילי בענייננו הסתיים ללא הרשעה, או בחלוף 20 שנה מיום שאדם שהורשע בעבירה נפטר. עם מחיקת נתוניו של האדם מן המאגר, תושמד גם הדגימה הביולוגית ששימשה להפקתם.
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, שהעלה את החוק למליאה אמר ש"המשטרה מקבלת כלי טכנולוגי שישפר את יכולתה לפענח פשעים ולהביא עבריינים לדין. יחד עם זאת", הוסיף ח"כ איתן כי "כמו כל טכנולוגיה, גם מאגר נתוני הזיהוי יכול לגרום לתופעות שליליות כמו פגיעה בפרטיות של בני אדם. אני מקווה כי המשטרה תדע לנצל את הכלי הטכנולוגי שקיבלה למטרות חיוביות בלבד ותפעל בקפידה למניעת פגיעות בכבוד האדם ובפרטיותו".
(ש)
על פי החוק שאושר ניתן יהיה לעשות שימוש במאגר למטרות שונות, וביניהן חקירת עבירות; מניעת עבירות וסיכולן; אימות או בירור זהותם של אדם או גופה שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק; איתור נעדרים או שבויים ועוד.
יצויין כי על פי החוק השימוש במאגר ייעשה בשתי סיטואציות מרכזיות:
במקרים בהם בידי רשויות אכיפת החוק ישנו חשוד, ניתן יהיה להשוות את נתוני הזיהוי של אותו אדם אל מול נתוני זיהוי שהופקו מראיות שנמצאו בזירת העבירה וכך לוודא כי יש קשר מוכח וודאי בין החשוד המצוי בידיהם לבין ביצוע העבירה.
וכן באותם מקרים בהם אין בידי רשויות אכיפת החוק חשוד בביצוע העבירה, ניתן יהיה להפיק נתוני זיהוי מאמצעי זיהוי שנמצאו בזירת העבירה ולהשוות אותם לנתוני זיהוי קיימים המופיעים במאגר ובכך להצביע על החשוד בעבירה.
יצויין כי החוק מגביל את המשטרה ומאפשר ליטול אמצעי זיהוי מחשוד ביום חקירתו בלבד, או כל עוד הוא נתון במעצר, זאת על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו של החשוד. כמו כן, יוכל חשוד להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה ליטול ממנו אמצעי זיהוי אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה.
על פי החוק החדש כל העברת מידע לצורכי מחקר צריכה להיות מאושרת על ידי ועדה שבראשה עומד שופט, ובלבד שהמידע איננו כולל פרטים מזהים.
החוק התייחס גם להוצאת נתונים מהמאגר:
על מנת לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי שיש במלחמה בפשיעה ובין הפגיעה הנגרמת לאדם אשר נתוניו נמצאים במאגר, הוסף להצעת החוק סעיף המאפשר הוצאתם של נתונים במאגר בחלוף 7 שנים מיום נטילתם מחשוד שההליך הפלילי בענייננו הסתיים ללא הרשעה, או בחלוף 20 שנה מיום שאדם שהורשע בעבירה נפטר. עם מחיקת נתוניו של האדם מן המאגר, תושמד גם הדגימה הביולוגית ששימשה להפקתם.
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, שהעלה את החוק למליאה אמר ש"המשטרה מקבלת כלי טכנולוגי שישפר את יכולתה לפענח פשעים ולהביא עבריינים לדין. יחד עם זאת", הוסיף ח"כ איתן כי "כמו כל טכנולוגיה, גם מאגר נתוני הזיהוי יכול לגרום לתופעות שליליות כמו פגיעה בפרטיות של בני אדם. אני מקווה כי המשטרה תדע לנצל את הכלי הטכנולוגי שקיבלה למטרות חיוביות בלבד ותפעל בקפידה למניעת פגיעות בכבוד האדם ובפרטיותו".
(ש)