"התכנית הזאת ודאי מצמיחה את המשק ומעודדת יציאה לעבודה ואת מי שכבר עובד על ידי הגדלת השכר הסמוי שלו אחרי הורדות המיסים, אך נראה שהיא פרוסה על פני זמן רב מדי", כך אמר הכתב הכלכלי של 'מקור ראשון', ערן ברטל, אשר התייחס בראיון לערוץ 7 לאישור תכנית הרפורמה במס שהציע שר האוצר, בנימין נתניהו.
יחד עם זאת, אמר ברטל שיש ברפורמה הזאת בעיה בפריסות של ההטבות על פני 5 שנים כשהשאיפה של האוצר, על פי הצהרותיו של שר האוצר, היא שנהיה לאחר עשור או 15 שנים בין המדינות המובילות בעולם מבחינת הכנסה לנפש ולכן, לדעתו, נראה שהיה צריך להחיל את הרפורמה בזמן קצר יותר על מנת להגיע ליעד השאפתני הזה.
לדבריו, אם רוצים צמיחה צריך לעודד את התעסוקה "כאן, עכשיו וכמה שיותר מהר". "אפשר רק לברך מבחינת עידוד הצמיחה על תכנית כזאת, אלא שהיא נמשכת על פני 5 שנים ואנשים רוצים עכשיו את הזהב והשיקולים נעשים מהיום למחר, כמו שיקולים של יציאה לעבודה". ברטל ציין כי בסקטורים מסויימים כמו האמהות החד הוריות שהרפורמה של שר האוצר מעודדת לצאת לעבודה השיקולים הם לא שיקולים לטווח של 5 שנים אלא שיקולים לטווח של סוף החודש הבא עם קבלת תלוש המשכורת.
התוצאות הברורות של התכנית הזאת הן שבעלי ההכנסה הנמוכה בסביבות ה-4,500 ₪, שכרם יעלה ב-75 ₪ לחודש ושכרם של בעלי ההכנסה הגבוהה, בסביבות ה-30,000 ₪ לחודש יעלה ב-1,000 או 2,000 ₪. על כך אמר ברטל כי הסיבה לכך שתוספת השכר קטנה באופן משמעותי אצל בעלי השכר הנמוך מכיוון שכמעט לא גובים מס מן השכבות הללו. "אפשר לומר ישי קבוצה גדולה של אנשים שכלל לא יראו שום הטבת מס מכיוון שגם היום אינם משלמים מס וקשה לתת הטבת מס למי שלא משלם מס".
"אנחנו צריכים לראות את התמונה בכללותה והרפורמה אינה מסתכמת רק בהטבות המס", אמר ברטל, "לא מדובר כאן רק ברפורמה במס אלא גם במתן הטבות נוספות כמו והנחות על מעונות יום לנשים עובדות בהיקף של 75% מעלות המעון כאשר מדובר באלפי ₪ בשנה, או בתמריץ למובטלים שחוזרים למעגל העבודה שמקבלים נקודת זיכוי בעלת משמעות נוספת מעבר להטבות במס והמיסים העקיפים, כמו מס ערך מוסף שיורד ומשפר את מצבן של השכבות החלשות".
ברטל ציין כי שאיפת האוצר בתכנית החומש שלו היא להוריד מתחת ל-50% את המס הכולל, שהוא לא רק מס הכנסה אלא גם הביטוח הלאומי ומס הבריאות. "הכוונה המוצהרת כאן היא לרדת מתחת ל-50% במס הכולל ומבחינת האזרח זה לא ישנה לאן הולך הכסף ,אם זה ביטוח לאומי, מס בריאות או מס הכנסה, הוא רוצה שבסך הכול תישאר לו יותר הכנסה ואת זה יראו כולם".
יחד עם זאת, אמר ברטל שיש ברפורמה הזאת בעיה בפריסות של ההטבות על פני 5 שנים כשהשאיפה של האוצר, על פי הצהרותיו של שר האוצר, היא שנהיה לאחר עשור או 15 שנים בין המדינות המובילות בעולם מבחינת הכנסה לנפש ולכן, לדעתו, נראה שהיה צריך להחיל את הרפורמה בזמן קצר יותר על מנת להגיע ליעד השאפתני הזה.
לדבריו, אם רוצים צמיחה צריך לעודד את התעסוקה "כאן, עכשיו וכמה שיותר מהר". "אפשר רק לברך מבחינת עידוד הצמיחה על תכנית כזאת, אלא שהיא נמשכת על פני 5 שנים ואנשים רוצים עכשיו את הזהב והשיקולים נעשים מהיום למחר, כמו שיקולים של יציאה לעבודה". ברטל ציין כי בסקטורים מסויימים כמו האמהות החד הוריות שהרפורמה של שר האוצר מעודדת לצאת לעבודה השיקולים הם לא שיקולים לטווח של 5 שנים אלא שיקולים לטווח של סוף החודש הבא עם קבלת תלוש המשכורת.
התוצאות הברורות של התכנית הזאת הן שבעלי ההכנסה הנמוכה בסביבות ה-4,500 ₪, שכרם יעלה ב-75 ₪ לחודש ושכרם של בעלי ההכנסה הגבוהה, בסביבות ה-30,000 ₪ לחודש יעלה ב-1,000 או 2,000 ₪. על כך אמר ברטל כי הסיבה לכך שתוספת השכר קטנה באופן משמעותי אצל בעלי השכר הנמוך מכיוון שכמעט לא גובים מס מן השכבות הללו. "אפשר לומר ישי קבוצה גדולה של אנשים שכלל לא יראו שום הטבת מס מכיוון שגם היום אינם משלמים מס וקשה לתת הטבת מס למי שלא משלם מס".
"אנחנו צריכים לראות את התמונה בכללותה והרפורמה אינה מסתכמת רק בהטבות המס", אמר ברטל, "לא מדובר כאן רק ברפורמה במס אלא גם במתן הטבות נוספות כמו והנחות על מעונות יום לנשים עובדות בהיקף של 75% מעלות המעון כאשר מדובר באלפי ₪ בשנה, או בתמריץ למובטלים שחוזרים למעגל העבודה שמקבלים נקודת זיכוי בעלת משמעות נוספת מעבר להטבות במס והמיסים העקיפים, כמו מס ערך מוסף שיורד ומשפר את מצבן של השכבות החלשות".
ברטל ציין כי שאיפת האוצר בתכנית החומש שלו היא להוריד מתחת ל-50% את המס הכולל, שהוא לא רק מס הכנסה אלא גם הביטוח הלאומי ומס הבריאות. "הכוונה המוצהרת כאן היא לרדת מתחת ל-50% במס הכולל ומבחינת האזרח זה לא ישנה לאן הולך הכסף ,אם זה ביטוח לאומי, מס בריאות או מס הכנסה, הוא רוצה שבסך הכול תישאר לו יותר הכנסה ואת זה יראו כולם".