משרד המסחר והתעשיה מדווח כי בימים אלו, הסתיימה עבודת מטה של מיפוי יצוא התעשייה הישראלית של מוצרים וטכנולוגיות לשוק "בטחון המולדת".
יוסי דנקונה, מנהל מינהל תעשיות עתירות ידע במשרד, מציין כי תעשיית יצוא התעשייה הישראלית של מוצרים וטכנולוגיות לשוק "בטחון המולדת" (Homeland Security) הגיע לכמיליארד דולר בשנת 2004, ובשנת 2005 צפוי היצוא לגדול בלמעלה מ- 20%.
מיפוי היצוא נערך על ידי מינהל תעשיות עתירות ידע בתמ"ת, בשיתוף עם לשכת המדען הראשי, בעקבות הסקירה הוחל לשים דגש מיוחד על ענף זה.
מהסקירה עולים הנתונים הבאים:
מספר החברות התעשייתיות בתחום עמד בשנת 2004 על כ- 230 חברות. מהן 40 חברות הזנק, שטרם הגיעו לשלב המכירה של מוצריהם. מספר המועסקים בענף הגיע לכ- 7,500 איש בשנת 2004.
בין התחומים השונים בהם בולטת התעשייה הישראלית:
אבטחת מידע דיגיטלי ואבטחת רשתות תקשורת – עם יצוא שנתי של למעלה מ- 430 מליון דולר, ומספר חברות פעילות של כ- 70.
מערכות התראה – יצוא שנתי של כ- 130 מיליון דולר, 20 חברות פעילות.
מערכות טלוויזיה במעגל סגור, עבוד תמונה ומערכות הקלטה דיגיטלית עם יצוא של כ- 150 מ' דולר וכ- 30 חברות פעילות.
השוק העולמי למוצרים וטכנולוגיות הקשורים לביטחון פנים מוערך בכ- 40 מיליארד דולר בשנת 2004. כלל ההוצאות העולמיות ל"בטחון המולדת" מוערך בכ- 150 מיליארד דולר.
התקציבים למחקר ופיתוח בתחום זה בתעשייה בלבד מסתכמים בכ- 120 מליון דולר. במרבית מוסדות המחקר, עדיין לא זוכה התחום לעדיפות גבוהה.
עוד מציין דנקונה כי ריבוי הסכסוכים המקומיים ופעולות הטרור בעשור האחרון יצר צרכים ביטחוניים חדשים בקרב מדינות העולם. כיום מושם דגש על נושא הביטחון הפנימי, ההגנה על הגבולות והמלחמה בטרור ,כולל טרור דיגיטלי.
מגמה זו הובילה להתפתחותו של שוק האבטחה והתצפית הפארה – צבאי. שוק זה כולל מגוון מוצרים ושירותים המיועדים להגנה על ביטחונם של אנשים, שטחים, ציוד וכן לאיסוף מידע וניתוחו לצרכים מודיעיניים. פלח מתרחב של שוק זה כולל אבטחת מתקנים, נמלי תעופה וים, מוסדות ומערכות ציבוריות, בעיקר בכל הקשור לאיום הטרור.
כתוצאה מכך, גדלה ההכרה בקרב ממשלות בצורך לאסוף מודיעין כדי למנוע אירועי טרור לפני התרחשותם.
יוסי דנקונה, מנהל מינהל תעשיות עתירות ידע במשרד, מציין כי תעשיית יצוא התעשייה הישראלית של מוצרים וטכנולוגיות לשוק "בטחון המולדת" (Homeland Security) הגיע לכמיליארד דולר בשנת 2004, ובשנת 2005 צפוי היצוא לגדול בלמעלה מ- 20%.
מיפוי היצוא נערך על ידי מינהל תעשיות עתירות ידע בתמ"ת, בשיתוף עם לשכת המדען הראשי, בעקבות הסקירה הוחל לשים דגש מיוחד על ענף זה.
מהסקירה עולים הנתונים הבאים:
מספר החברות התעשייתיות בתחום עמד בשנת 2004 על כ- 230 חברות. מהן 40 חברות הזנק, שטרם הגיעו לשלב המכירה של מוצריהם. מספר המועסקים בענף הגיע לכ- 7,500 איש בשנת 2004.
בין התחומים השונים בהם בולטת התעשייה הישראלית:
אבטחת מידע דיגיטלי ואבטחת רשתות תקשורת – עם יצוא שנתי של למעלה מ- 430 מליון דולר, ומספר חברות פעילות של כ- 70.
מערכות התראה – יצוא שנתי של כ- 130 מיליון דולר, 20 חברות פעילות.
מערכות טלוויזיה במעגל סגור, עבוד תמונה ומערכות הקלטה דיגיטלית עם יצוא של כ- 150 מ' דולר וכ- 30 חברות פעילות.
השוק העולמי למוצרים וטכנולוגיות הקשורים לביטחון פנים מוערך בכ- 40 מיליארד דולר בשנת 2004. כלל ההוצאות העולמיות ל"בטחון המולדת" מוערך בכ- 150 מיליארד דולר.
התקציבים למחקר ופיתוח בתחום זה בתעשייה בלבד מסתכמים בכ- 120 מליון דולר. במרבית מוסדות המחקר, עדיין לא זוכה התחום לעדיפות גבוהה.
עוד מציין דנקונה כי ריבוי הסכסוכים המקומיים ופעולות הטרור בעשור האחרון יצר צרכים ביטחוניים חדשים בקרב מדינות העולם. כיום מושם דגש על נושא הביטחון הפנימי, ההגנה על הגבולות והמלחמה בטרור ,כולל טרור דיגיטלי.
מגמה זו הובילה להתפתחותו של שוק האבטחה והתצפית הפארה – צבאי. שוק זה כולל מגוון מוצרים ושירותים המיועדים להגנה על ביטחונם של אנשים, שטחים, ציוד וכן לאיסוף מידע וניתוחו לצרכים מודיעיניים. פלח מתרחב של שוק זה כולל אבטחת מתקנים, נמלי תעופה וים, מוסדות ומערכות ציבוריות, בעיקר בכל הקשור לאיום הטרור.
כתוצאה מכך, גדלה ההכרה בקרב ממשלות בצורך לאסוף מודיעין כדי למנוע אירועי טרור לפני התרחשותם.