בניגוד לרושם שמנסה הממשלה לגרום, נכון לעכשיו אין מספיק דירות להשכרה העומדות לרשות העקורים אם הגירוש יתבצע - כך מגלה לכתבנו חגי הוברמן גורם ממשלתי המעורב בנושא.
לדבריו, למעלה משבוע אחרי ש"עמיגור" החלה בחיפוש אחר דירות, אין שום מאגר דירות.
"יכול להיות שבהמשך החיפושים ימצאו את מספר הדירות הדרוש, וישנם צוותים של משרד השיכון הפועלים למציאת דירות כאלו, - אומר הגורם הממשלתי - "אבל נכון לעכשיו, מי שרוצה לעבור לדירה שכורה במסגרת הפתרון הממשלתי, המדינה לא מסוגלת לספק לו פתרון כזה. הניסיון לשכור דירות בבתים חדשים כזכור לא הצליח, כיוון שהקבלנים דרשו, ובצדק, שהמדינה תפצה אותם על ירידת ערך הבית, ולכך הממשלה לא הסכימה. נותרו דירות ישנות העומדות להשכרה. כמאה בעלי דירות באיזור הדרום הציעו את הדירות שלהם להשכרה. כעת צריך לבדוק באילו דירות מדובר, מה גודל כל דירה והאם הן בכלל ראויות למגורים. הרי יכול להיות שלמישהו יש מחסן שהוא רוצה להיפטר ממנו, והוא יציע אותו להשכרה על תקן של "דירה". יכול להיות שבאיזשהו מושב נידח יש שני בתים פנויים, האם מישהו מהמגורשים יסכים ללכת לשם לבדו? להתנתק מהקהילה שלו? כל אלו מחייבים בדיקות מדוקדקות. המהלך הזה, עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בו, יימשך על פי ההערכה לפחות חודש. בכל מקרה, אומר אותו גורם ממשלתי, ברור לנו שדירות איכותיות אין הרבה.
מדוע אם כן נושבת כזו אופטימיות מצידם של ראש-הממשלה ואנשיו, כמו שר השיכון? כאן מגלה הגורם הממשלתי לכתבנו חגי הוברמן עובדה מדהימה: כיוון שכל המערכת רועדת מפחד מראש-הממשלה, הם מספרים לו מה שהוא רוצה לשמוע. שרון פשוט לא יודע את האמת, כי הפקידים, מחמת אימתו, מפחדים לספר לו את האמת. שרון מגיע לשטח, דופק על מכסה הרכב בצעקות "תתחילו לעבוד" והפקידים רועדים. וכך כל פקיד "מעגל פינות" בדיווחים שלו, כדי ליצור תמונה ורודה יותר מהקיימת במציאות. אבל הרי בשלב כלשהו האמת "תתפוצץ בפרצוף"? נכון, אומר הפקיד הממשלתי, אבל כולם מקווים שה"פיצוץ" הזה יהיה כמה שיותר מאוחר, ושהוא, הפקיד, יצליח להיחלץ ממנה.
לדבריו, למעלה משבוע אחרי ש"עמיגור" החלה בחיפוש אחר דירות, אין שום מאגר דירות.
"יכול להיות שבהמשך החיפושים ימצאו את מספר הדירות הדרוש, וישנם צוותים של משרד השיכון הפועלים למציאת דירות כאלו, - אומר הגורם הממשלתי - "אבל נכון לעכשיו, מי שרוצה לעבור לדירה שכורה במסגרת הפתרון הממשלתי, המדינה לא מסוגלת לספק לו פתרון כזה. הניסיון לשכור דירות בבתים חדשים כזכור לא הצליח, כיוון שהקבלנים דרשו, ובצדק, שהמדינה תפצה אותם על ירידת ערך הבית, ולכך הממשלה לא הסכימה. נותרו דירות ישנות העומדות להשכרה. כמאה בעלי דירות באיזור הדרום הציעו את הדירות שלהם להשכרה. כעת צריך לבדוק באילו דירות מדובר, מה גודל כל דירה והאם הן בכלל ראויות למגורים. הרי יכול להיות שלמישהו יש מחסן שהוא רוצה להיפטר ממנו, והוא יציע אותו להשכרה על תקן של "דירה". יכול להיות שבאיזשהו מושב נידח יש שני בתים פנויים, האם מישהו מהמגורשים יסכים ללכת לשם לבדו? להתנתק מהקהילה שלו? כל אלו מחייבים בדיקות מדוקדקות. המהלך הזה, עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בו, יימשך על פי ההערכה לפחות חודש. בכל מקרה, אומר אותו גורם ממשלתי, ברור לנו שדירות איכותיות אין הרבה.
מדוע אם כן נושבת כזו אופטימיות מצידם של ראש-הממשלה ואנשיו, כמו שר השיכון? כאן מגלה הגורם הממשלתי לכתבנו חגי הוברמן עובדה מדהימה: כיוון שכל המערכת רועדת מפחד מראש-הממשלה, הם מספרים לו מה שהוא רוצה לשמוע. שרון פשוט לא יודע את האמת, כי הפקידים, מחמת אימתו, מפחדים לספר לו את האמת. שרון מגיע לשטח, דופק על מכסה הרכב בצעקות "תתחילו לעבוד" והפקידים רועדים. וכך כל פקיד "מעגל פינות" בדיווחים שלו, כדי ליצור תמונה ורודה יותר מהקיימת במציאות. אבל הרי בשלב כלשהו האמת "תתפוצץ בפרצוף"? נכון, אומר הפקיד הממשלתי, אבל כולם מקווים שה"פיצוץ" הזה יהיה כמה שיותר מאוחר, ושהוא, הפקיד, יצליח להיחלץ ממנה.