בראיון ליגאל שוק בערוץ 7 אומר מירון כי בחוק פינוי פיצוי נקבע שזכויותיו של תושב המגיש תביעה לועדת זכאות, מסתיימות בפנייתו זו, לעומת זאת, בג"ץ תיקן, כי תושב יכול לתבוע בועדת זכאות, לקבל את מה שהיא נותנת ואם הוא חש מקופח, יכול לפנות לבית משפט ולבקש את ההפרש. מה שנקבע כמקסימום פיצוי, הופך למינימום, וזהו שינוי דרסטי בעל משמעות כספית מפליגה, המשליכה גם לתקציב המדינה". הכנסת לדעתו תצטרך לדון בהשלכות התקציביות של התיקונים לחוק פינוי פיצוי על כל נושא ההתנתקות.
מירון מוסיף כי בית המשפט השאיר גם דלת פתוחה לסיוע בנושא תביעות החקלאים. ביהמ"ש הניח כי הממשלה עומדת להציע פתרונות של נחלות חלופיות עבור החקלאים, והוסיף כי אם תתעוררנה בעיות בנושא יוכלו החקלאים לפנות לבג"ץ. "ידוע לנו כי השבוע פורסמה רשימת הנחלות החקלאיות. בשעה שבגוש קטיף יש כ 400 נחלות חקלאיות, לחקלאים הציעו 'מבחר מגוון' מאד של 5 נחלות בשני ישובים, עבור כל 400 הנחלות. לחקלאים גם לא הובטחו 5 נחלות אלו באופן אוטומטי אלא עליהם לעבור ועדות קבלה באותם ישובים". לפיכך החקלאים ישקלו פניה לבג"ץ בנושא זה.
החלק החוקתי בהחלטת השופטים אינו מפתיע את מירון שכן "את הרכב בית המשפט העליון אנחנו יודעים, את דעותיהם של השופטים אנחנו מכירים". עם זאת הוא מציין את דעתו של השופט אדמונד לוי, שהתנגד לדעת הרוב וסבר שיש לבטל את ההתנתקות.
לדבריו השופט לוי לא היסס להטיח ביקורת בשופטי הרוב, ואפילו נוקבת. בין היתר על כך שלא טרחו להגיע למקום וקבעו בכל זאת עמדה, על כך שקיבלו את עמדת המדינה כי צפוי שיפור בטחוני, בשעה שיש דעות כל כך קוטביות נגד. הוא אף קובע כי פסק הדין עלול לפגוע בזכות מדינת ישראל לשטחים אחרים.
דעת מיעוט זו חשובה, ודומה הדבר לדעת מיעוט בהלכה שנכתבת מפאת חשיבותה לדורות. "במקרה זה אני מאמין שדעתו עתידה להפוך לדעת הרוב במדינת ישראל ואני מקווה שזה יקרה יותר מוקדם ממה שאנו צופים".
מירון מוסיף כי בית המשפט השאיר גם דלת פתוחה לסיוע בנושא תביעות החקלאים. ביהמ"ש הניח כי הממשלה עומדת להציע פתרונות של נחלות חלופיות עבור החקלאים, והוסיף כי אם תתעוררנה בעיות בנושא יוכלו החקלאים לפנות לבג"ץ. "ידוע לנו כי השבוע פורסמה רשימת הנחלות החקלאיות. בשעה שבגוש קטיף יש כ 400 נחלות חקלאיות, לחקלאים הציעו 'מבחר מגוון' מאד של 5 נחלות בשני ישובים, עבור כל 400 הנחלות. לחקלאים גם לא הובטחו 5 נחלות אלו באופן אוטומטי אלא עליהם לעבור ועדות קבלה באותם ישובים". לפיכך החקלאים ישקלו פניה לבג"ץ בנושא זה.
החלק החוקתי בהחלטת השופטים אינו מפתיע את מירון שכן "את הרכב בית המשפט העליון אנחנו יודעים, את דעותיהם של השופטים אנחנו מכירים". עם זאת הוא מציין את דעתו של השופט אדמונד לוי, שהתנגד לדעת הרוב וסבר שיש לבטל את ההתנתקות.
לדבריו השופט לוי לא היסס להטיח ביקורת בשופטי הרוב, ואפילו נוקבת. בין היתר על כך שלא טרחו להגיע למקום וקבעו בכל זאת עמדה, על כך שקיבלו את עמדת המדינה כי צפוי שיפור בטחוני, בשעה שיש דעות כל כך קוטביות נגד. הוא אף קובע כי פסק הדין עלול לפגוע בזכות מדינת ישראל לשטחים אחרים.
דעת מיעוט זו חשובה, ודומה הדבר לדעת מיעוט בהלכה שנכתבת מפאת חשיבותה לדורות. "במקרה זה אני מאמין שדעתו עתידה להפוך לדעת הרוב במדינת ישראל ואני מקווה שזה יקרה יותר מוקדם ממה שאנו צופים".