"העסקים הקטנים מעסיקים כ-45% מהמועסקים במשק וממשלה המתיימרת לעודד צמיחה, לא יכולה להרשות לעצמה לפגוע בהם", אמר ח"כ כהן והוסיף כי "הקיצוץ חוזר כבומרנג לרשויות, שנאלצות לבסוף לשלם את המליונים המקוצצים בצורת תשלומי העברה, בייחוד בקרב מיעוטים כמו חרדים, נשים וערבים, שאפשרויות התעסוקה שלהם מוגבלות מלכתחילה".
ח"כ אתי ליבני, אמרה כי הפער בין הרטוריקה של הממשלה, המדברת על יצירת מקומות עבודה, לקיצוציה, הוא בלתי נסבל. לדבריה לא ניתן לתכנן שנה תקציבית עם תקציב מוקטן, גם אם מגדילים אותו בהמשך ולכן יש לקבוע בסיס תקציבי גדול מלכתחילה. ח"כ ליבני הדגישה את פעילותם המבורכת של מט"י בקרב נשים, ש 37% מהן פותחות עסקים קטנים.
ח"כ לאה נס, קראה למשרד התמ"ת לתכנן תקציב רב שנתי עבור הרשות לעסקים קטנים בשל חשיבותם ומרכזיותם למשק.
אמירם בוקשפן, מהרשות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת, אמר כי פורמלית, תקציב הרשות ב-2005 עומד על פחות מעשרה מליוני שקלים אך הם מקווים לקבל תוספת בימים הקרובים כך שהתקציב יגיע ל17 מליוני שקלים- קיצוץ של 15% לעומת שנת 2004, אך יש לזכור כי מימון פעילויות מסויימות, כמו קורסים שמט"י פותח, אינן נכללות בתקציב מט"י ומגיע מתקציב הרשות.
ביתיה פודרביטל, מאגף התקציבים באוצר אמרה כי כל המחקרים מורים על כך שהקשיים העיקריים של העסקים הקטנים הם בנושא קבלת אשראי. לדבריה, תקציב מט"י תלוי בסדרי העדיפויות של הרשות, שהשתנו בשנים האחרונות, ולמרות שהיה קיצוץ רוחבי, משרד התמ"ת קיבל 110 מליוני שקלים נוספים ואין האוצר מתערב בדרך הקצאתם בתוך המשרד.
אלי בן טאטה מהרשות לעסקים קטנים אמר כי אין להם תקציבים לעריכת מחקרים בנושא שרידות לאורך השנים של עסק שקיבל סיוע ממט"י לעומת עסק אחר, והם נאלצים להסתפק במחקרים שנערכו במדינות אחרות, כמו בלגיה.
יו"ר מט"י, ניצן אבירם, אמר כי המבחן הוא כמה מקומות עבודה נוצרים בסיוע מט"י. לדבריו הרשויות המקומיות לא משתתפות בתקצוב למרות שהן נהנות מטיפוח העסקים בתחומן.
היו"ר כהן, קרא לרשויות המקומיות להכיר בערכם של המרכזים לטיפוח יזמות בתחומן ולסייע להן. למשרדי האוצר והתמ"ת, קרא ח"כ כהן, להערך לקביעת תקציב רב שנתי לרשות לעסקים קטנים, כך שיעלה בקנה אחד עם מדיניות עידוד הצמיחה.
ח"כ אתי ליבני, אמרה כי הפער בין הרטוריקה של הממשלה, המדברת על יצירת מקומות עבודה, לקיצוציה, הוא בלתי נסבל. לדבריה לא ניתן לתכנן שנה תקציבית עם תקציב מוקטן, גם אם מגדילים אותו בהמשך ולכן יש לקבוע בסיס תקציבי גדול מלכתחילה. ח"כ ליבני הדגישה את פעילותם המבורכת של מט"י בקרב נשים, ש 37% מהן פותחות עסקים קטנים.
ח"כ לאה נס, קראה למשרד התמ"ת לתכנן תקציב רב שנתי עבור הרשות לעסקים קטנים בשל חשיבותם ומרכזיותם למשק.
אמירם בוקשפן, מהרשות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת, אמר כי פורמלית, תקציב הרשות ב-2005 עומד על פחות מעשרה מליוני שקלים אך הם מקווים לקבל תוספת בימים הקרובים כך שהתקציב יגיע ל17 מליוני שקלים- קיצוץ של 15% לעומת שנת 2004, אך יש לזכור כי מימון פעילויות מסויימות, כמו קורסים שמט"י פותח, אינן נכללות בתקציב מט"י ומגיע מתקציב הרשות.
ביתיה פודרביטל, מאגף התקציבים באוצר אמרה כי כל המחקרים מורים על כך שהקשיים העיקריים של העסקים הקטנים הם בנושא קבלת אשראי. לדבריה, תקציב מט"י תלוי בסדרי העדיפויות של הרשות, שהשתנו בשנים האחרונות, ולמרות שהיה קיצוץ רוחבי, משרד התמ"ת קיבל 110 מליוני שקלים נוספים ואין האוצר מתערב בדרך הקצאתם בתוך המשרד.
אלי בן טאטה מהרשות לעסקים קטנים אמר כי אין להם תקציבים לעריכת מחקרים בנושא שרידות לאורך השנים של עסק שקיבל סיוע ממט"י לעומת עסק אחר, והם נאלצים להסתפק במחקרים שנערכו במדינות אחרות, כמו בלגיה.
יו"ר מט"י, ניצן אבירם, אמר כי המבחן הוא כמה מקומות עבודה נוצרים בסיוע מט"י. לדבריו הרשויות המקומיות לא משתתפות בתקצוב למרות שהן נהנות מטיפוח העסקים בתחומן.
היו"ר כהן, קרא לרשויות המקומיות להכיר בערכם של המרכזים לטיפוח יזמות בתחומן ולסייע להן. למשרדי האוצר והתמ"ת, קרא ח"כ כהן, להערך לקביעת תקציב רב שנתי לרשות לעסקים קטנים, כך שיעלה בקנה אחד עם מדיניות עידוד הצמיחה.