קק"ל חתמה על הסכם הקובע כי היקף הבעלות על קרקעותיה לא ישתנה, אך בתמורה לקרקעותיה בערים תקבל הקק"ל קרקעות חלופיות בנגב ובגליל.

במסגרת ההסכם קק"ל תעביר למדינה את הבעלות בנכסים שבהם הוקצו זכויות למגורים ולתעסוקה (תיירות, תעשיה ומסחר) בשטחים שאינם חקלאיים. המדינה תעביר לקק"ל קרקעות המצויות ברובם בנגב ומיעוטם בגליל, וכן במקומות נוספים בסדר גודל זהה לשטח המועבר על-ידי קק"ל.

המדינה תעביר לקק"ל את השווי הכספי של הקרקעות המועברים על ידי הקק"ל בניכוי שווי המקרקעין שהקק"ל מקבלת, ובניכוי התמורה שכבר שולמה עבורן על ידי רוכשי הזכויות בהם. בכל מקרה שתהליך השומות יתארך מעבר למוסכם תעביר המדינה לקק"ל על החשבון 500 מיליון שקל במשך 5 שנים.

בנוסף, תוקם ועדת תיאום שחבריה יהיו 3 נציגי ממשלה, 3 נציגי קק"ל וכן יו"ר המועצה, השר הממונה. ממלא מקומו יהיה יו"ר קק"ל. לוועדת התיאום תהיה הסמכות לדון בנושאים פרטניים הנוגעים לקק"ל וכן בנושאים שעל דיון בהם בוועדה יסכימו יו"ר המועצה ויו"ר קק"ל.

בקק"ל רואים בהסכם הישג, שכן היקף הבעלות של קק"ל על קרקעותיה במדינת ישראל לא ישתנה ויישאר על כ-12% מאדמות המדינה. בכך שומרת קק"ל על עיקרון הבעלות הלאומית על קרקעות העם היהודי במדינת ישראל, שהוא העיקרון המנחה שלה.

יו"ר דירקטוריון קק"ל, יחיאל לקט, אמר כי "טובת העם היהודי וגם טובת מדינת ישראל, כמו גם המשימות אותן ממלאת קק"ל, מחייבות היום יותר מתמיד הפרדה מלאה ומוחלטת של קק"ל ממינהל מקרקעי ישראל".