באוניברסיטה העברית בירושלים נפתחה תערוכה חדשה המבקשת להנציח את ימיה האחרונים של העיר בית שאן לפני שנחרבה ברעידת אדמה. התערוכה, הנושאת את השם 'מסקיתופוליס לבֵּיסָאן' תוצג בגלריית שטרן בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. יוצרי התערוכה מנסים באמצעותה להחיות את רגעיה האחרונים של בית שאן, שקפאה בזמן לפני 1256 שנה.
באוניברסיטה מציינים שחפירות בית שאן הן מן המפעלים הארכיאולוגיים הגדולים ביותר שנערכו עד כה במדינת ישראל. משלחת המכון לארכיאולוגיה בראשות הפרופסורים גדעון פרסטר ויורם צפריר החלה בחפירות באתר בשנת 1980. לדברי פרופ' גדעון פרסטר "זוהי הפעם הראשונה בה מוצג האוסף בהיקף כה גדול".
ב-18 בינואר שנת 749 לספירה התחוללה רעידת אדמה קשה שהרסה את העיר בית שאן ומקומות נוספים בעמק הירדן, באזור הכינרת וירושלים. בין היתר קרס תחתיו רחוב שוק שהוקם זמן לא רב לפני הרעידה. המבקרים בתערוכה יכולים לצעוד ברחוב החנויות המשוחזר ולראות את המוצגים שהתגלו בחפירה כשהם מוצגים על גבי דוכנים, כפי שהוצגו בבוקר 18 בינואר 749, זמן קצר לפני רעידת האדמה. ממצאי החפירות כוללים כמות גדולה של מאזניים ומשקולות. בין המוצגים ישנם חפצים מחרס, מזכוכית, ממתכת ותכשיטי זהב. כמו כן נמצאו דינרים עם כתובות ערביות. על גבי אחד הנרות העשוי מברונזה נמצאו סמלים יהודיים מובהקים – שופר, אתרוג ולולב וכן גזע של מנורת שבעת הקנים.
התערוכה משחזרת את שער השוק ומשני צדדיו שתי כתובות מקוריות עשויות פסיפס קיר בכתב ערבי קדום. לדברי פרופ' יורם צפריר "הכתובות נדירות במיוחד, הן עשויות זכוכית והאותיות בהן נצבעו בצבע זהב על רקע כחול".
בית שאן העתיקה נהנתה משפע מים ומאדמה חקלאית והייתה צומת דרכים, מה שהפך אותה לעיר חשובה במיוחד. בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית היא נקראה בשמה היווני "סקיתופוליס" אך בעברית ובארמית נשמר השם בית שאן ובקיצור "בֵישן". מכאן נבע שמה הערבי "ביסאן". בשנת 635 נכבשה העיר בידי המוסלמים. המעבר מהתקופה הביזאנטית לתקופה הערבית – מסקיתופוליס לביסאן – לא היה כרוך בזעזועים ובמשבר אלא מצביע על המשכיות. עדות לכך מהווים מאזניים שנתגלו באחת החנויות, כשבצִדם האחד סְפרות יווניות ששימשו את אנשי המקום, ואילו בצִדם האחר – אותיות ערביות ששימשו את כובשי המקום. לאחר רעידת האדמה בא הקץ לשוק וליישוב כולו, עד שקם לתחייה בתערוכה החדשה.
אוצרת התערוכה: גילה הורביץ. שעות הפתיחה: ימים א'-ה' 16:00-10:00. באוניברסיטה מציינים כי ניתן לתאם סיורים מודרכים בתשלום בשפות שונות.
באוניברסיטה מציינים שחפירות בית שאן הן מן המפעלים הארכיאולוגיים הגדולים ביותר שנערכו עד כה במדינת ישראל. משלחת המכון לארכיאולוגיה בראשות הפרופסורים גדעון פרסטר ויורם צפריר החלה בחפירות באתר בשנת 1980. לדברי פרופ' גדעון פרסטר "זוהי הפעם הראשונה בה מוצג האוסף בהיקף כה גדול".
ב-18 בינואר שנת 749 לספירה התחוללה רעידת אדמה קשה שהרסה את העיר בית שאן ומקומות נוספים בעמק הירדן, באזור הכינרת וירושלים. בין היתר קרס תחתיו רחוב שוק שהוקם זמן לא רב לפני הרעידה. המבקרים בתערוכה יכולים לצעוד ברחוב החנויות המשוחזר ולראות את המוצגים שהתגלו בחפירה כשהם מוצגים על גבי דוכנים, כפי שהוצגו בבוקר 18 בינואר 749, זמן קצר לפני רעידת האדמה. ממצאי החפירות כוללים כמות גדולה של מאזניים ומשקולות. בין המוצגים ישנם חפצים מחרס, מזכוכית, ממתכת ותכשיטי זהב. כמו כן נמצאו דינרים עם כתובות ערביות. על גבי אחד הנרות העשוי מברונזה נמצאו סמלים יהודיים מובהקים – שופר, אתרוג ולולב וכן גזע של מנורת שבעת הקנים.
התערוכה משחזרת את שער השוק ומשני צדדיו שתי כתובות מקוריות עשויות פסיפס קיר בכתב ערבי קדום. לדברי פרופ' יורם צפריר "הכתובות נדירות במיוחד, הן עשויות זכוכית והאותיות בהן נצבעו בצבע זהב על רקע כחול".
בית שאן העתיקה נהנתה משפע מים ומאדמה חקלאית והייתה צומת דרכים, מה שהפך אותה לעיר חשובה במיוחד. בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית היא נקראה בשמה היווני "סקיתופוליס" אך בעברית ובארמית נשמר השם בית שאן ובקיצור "בֵישן". מכאן נבע שמה הערבי "ביסאן". בשנת 635 נכבשה העיר בידי המוסלמים. המעבר מהתקופה הביזאנטית לתקופה הערבית – מסקיתופוליס לביסאן – לא היה כרוך בזעזועים ובמשבר אלא מצביע על המשכיות. עדות לכך מהווים מאזניים שנתגלו באחת החנויות, כשבצִדם האחד סְפרות יווניות ששימשו את אנשי המקום, ואילו בצִדם האחר – אותיות ערביות ששימשו את כובשי המקום. לאחר רעידת האדמה בא הקץ לשוק וליישוב כולו, עד שקם לתחייה בתערוכה החדשה.
אוצרת התערוכה: גילה הורביץ. שעות הפתיחה: ימים א'-ה' 16:00-10:00. באוניברסיטה מציינים כי ניתן לתאם סיורים מודרכים בתשלום בשפות שונות.