לדברי קצינים בכירים המקורבים לרא"ל חלוץ, ניסיון של שר הביטחון מופז וראש הממשלה שרון להשתמש בו, כמפקד הצבא, להעברת מסריהם, ופחד שקיים בחברה מפני השתלטות הדתיים על תפקידי מפתח בצבא.
הרמטכ"ל, רא"ל דן חלוץ, אמר בשבוע שעבר: "אי אפשר לקיים מערכת דואלית ולקרוא לאנשים לסרב, ובאותה שעה ליהנות מתנאי ההסדר עם צה"ל". מדבריו עלה כי גיוס התלמידים מישיבות ההסדר יופסק אם הסרבנות תהיה רחבת היקף: "זה לא יימשך אם התופעה תהיה שכיחה, ודי לחכימא ברמיזה". שר הביטחון, שאול מופז, התבטא נגד ישיבות ההסדר באופן דומה. הרמטכ"ל אף הבהיר כי לא תהיה סובלנות כלפי הסרבנות.
דברי הרמטכ"ל, שנאמרו במהלך סיור שערך בצפון, עוררו סערה. רבנים, אישי ציבור וגופים הנוטלים חלק במאבק נגד הגירוש הגיבו על דבריו וטענו, בין השאר, שיש בדברים הפניית אצבע מאשימה אל הדתיים ואל ראשי הישיבות שלא קראו לסרבנות. בין המגיבים היו גם שקראו לא להירתע מפני האיום אלא להימנע מעקירת יישובים יהודיים, והיו שהוסיפו שבדברי הרמטכ"ל יש בידול של הדתיים, בשעה שהסירוב לתוכנית הגירוש קיים בכל שדרות הציבור בישראל.
העיתון 'בשבע' מפרסם בגיליונו האחרון ידיעה שבה מתארים מקורבים לרמטכ"ל מה הניע אותו להתבטא כך. גורם צבאי בכיר, שמכיר את חלוץ מקרוב העריך השבוע באוזני כתבת העיתון חגית ריטרמן, כי הרמטכ"ל החדש נגרר להיות "שופר" של שר הביטחון מופז וראש הממשלה שרון. "הוא בוודאי התבקש לומר זאת כמצביא. חלוץ הוא 'ממלא פקודות', הוא חייל שמקבל משימות, וחבל כי יש בזה משהו נטול אנושיות. אי אפשר להתייחס לעקירה כאל משימה צבאית".
אותו גורם הוסיף: "בחברה האליטיסטית השמאלנית יש פחד מפני השתלטות המגזר הציוני-דתי על תפקידי מפתח במדינת ישראל. הם מפחדים כי הם רואים את העוצמה ואת האחידות שמתגלות במאבק נגד העקירה, ואומרים 'הקמנו לדתיים יחידות מיוחדות, נח"ל והסדר, ומשם הם התקדמו. אולי עשינו טעות שיכולה תוך מספר שנים להיות לא טובה בשבילנו, אז נפרק את המסגרות שהן חממה לציונות הדתית, נפורר את הקבוצה הדתית, ונקטין את האופציה שדתיים ישתלבו בתפקידי מפתח בצבא'".
ואילו אל"מ (מיל') יהואר גל, חברו הקרוב ביותר של הרמטכ"ל ומי שהיה נווט הקרב שלו משך שנים רבות, אמר ל'בשבע' בתגובה לדברי הרמטכ"ל: "אני יוצא מנקודת הנחה אחרת מזו שלו, ולפיה ראשי ישיבות ההסדר ומנהליהן לא מתבטאים בזכות הסרבנות ולא מעודדים לכך את הבוגרים. אז אני אומר לו שיש דברים שלא צריכים להיאמר, וסייג לחוכמה – שתיקה.
"חובשי הכיפות הסרוגות הם המגזר הערכי ביותר שיש לנו היום במדינה, הם חוט השדרה של המערך הלוחם בצה"ל והם מהווים בעיניי דוגמה אישית לערכים, לציונות, ליהדות, לשילוב בין חייל ישראלי ליהודי. אז לפני שפוגעים בהם מכל בחינה שהיא ובכל צורה שהיא, בלהט היצרים, צריך לחשוב פעמיים. אני משוכנע שיש לו יחס אוהד אל האנשים האלה כי אני מכיר את האיש, את דעותיו ואת תחושותיו. האמירה הזו שלו נאמרה ללא מחשבה תחילה".
הרמטכ"ל, רא"ל דן חלוץ, אמר בשבוע שעבר: "אי אפשר לקיים מערכת דואלית ולקרוא לאנשים לסרב, ובאותה שעה ליהנות מתנאי ההסדר עם צה"ל". מדבריו עלה כי גיוס התלמידים מישיבות ההסדר יופסק אם הסרבנות תהיה רחבת היקף: "זה לא יימשך אם התופעה תהיה שכיחה, ודי לחכימא ברמיזה". שר הביטחון, שאול מופז, התבטא נגד ישיבות ההסדר באופן דומה. הרמטכ"ל אף הבהיר כי לא תהיה סובלנות כלפי הסרבנות.
דברי הרמטכ"ל, שנאמרו במהלך סיור שערך בצפון, עוררו סערה. רבנים, אישי ציבור וגופים הנוטלים חלק במאבק נגד הגירוש הגיבו על דבריו וטענו, בין השאר, שיש בדברים הפניית אצבע מאשימה אל הדתיים ואל ראשי הישיבות שלא קראו לסרבנות. בין המגיבים היו גם שקראו לא להירתע מפני האיום אלא להימנע מעקירת יישובים יהודיים, והיו שהוסיפו שבדברי הרמטכ"ל יש בידול של הדתיים, בשעה שהסירוב לתוכנית הגירוש קיים בכל שדרות הציבור בישראל.
העיתון 'בשבע' מפרסם בגיליונו האחרון ידיעה שבה מתארים מקורבים לרמטכ"ל מה הניע אותו להתבטא כך. גורם צבאי בכיר, שמכיר את חלוץ מקרוב העריך השבוע באוזני כתבת העיתון חגית ריטרמן, כי הרמטכ"ל החדש נגרר להיות "שופר" של שר הביטחון מופז וראש הממשלה שרון. "הוא בוודאי התבקש לומר זאת כמצביא. חלוץ הוא 'ממלא פקודות', הוא חייל שמקבל משימות, וחבל כי יש בזה משהו נטול אנושיות. אי אפשר להתייחס לעקירה כאל משימה צבאית".
אותו גורם הוסיף: "בחברה האליטיסטית השמאלנית יש פחד מפני השתלטות המגזר הציוני-דתי על תפקידי מפתח במדינת ישראל. הם מפחדים כי הם רואים את העוצמה ואת האחידות שמתגלות במאבק נגד העקירה, ואומרים 'הקמנו לדתיים יחידות מיוחדות, נח"ל והסדר, ומשם הם התקדמו. אולי עשינו טעות שיכולה תוך מספר שנים להיות לא טובה בשבילנו, אז נפרק את המסגרות שהן חממה לציונות הדתית, נפורר את הקבוצה הדתית, ונקטין את האופציה שדתיים ישתלבו בתפקידי מפתח בצבא'".
ואילו אל"מ (מיל') יהואר גל, חברו הקרוב ביותר של הרמטכ"ל ומי שהיה נווט הקרב שלו משך שנים רבות, אמר ל'בשבע' בתגובה לדברי הרמטכ"ל: "אני יוצא מנקודת הנחה אחרת מזו שלו, ולפיה ראשי ישיבות ההסדר ומנהליהן לא מתבטאים בזכות הסרבנות ולא מעודדים לכך את הבוגרים. אז אני אומר לו שיש דברים שלא צריכים להיאמר, וסייג לחוכמה – שתיקה.
"חובשי הכיפות הסרוגות הם המגזר הערכי ביותר שיש לנו היום במדינה, הם חוט השדרה של המערך הלוחם בצה"ל והם מהווים בעיניי דוגמה אישית לערכים, לציונות, ליהדות, לשילוב בין חייל ישראלי ליהודי. אז לפני שפוגעים בהם מכל בחינה שהיא ובכל צורה שהיא, בלהט היצרים, צריך לחשוב פעמיים. אני משוכנע שיש לו יחס אוהד אל האנשים האלה כי אני מכיר את האיש, את דעותיו ואת תחושותיו. האמירה הזו שלו נאמרה ללא מחשבה תחילה".