סילברמן הורשע בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה, העביר לנמרודי מידע על חקירות שהתנהלו נגדו בהן פרשת האזנות סתר. נמרודי הורשע בשתי הפרשות וישב בכלא.

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בגזר הדין כתבה שופטת בימ"ש השלום בת"א רחל גרינברג שממעשיו של סילברמן עולה "תמונה עגומה של איש משטרה שסרח וכשל לאורך זמן". סילברמן הסתיר את קשריו עם נמרודי ממפקדיו, שיקר למפקדיו, הדליף מידע סודי מהחקירה לנמרודי ולעד המדינה ששון, שליחו של נמרודי, הכשיל את החקירה, ו"העמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחוקר בכיר ביחידה לחקירות בינלאומיות לבין קשריו עם נמרודי", נכתב בפסק הדין.

השופטת סירבה להקל בגזר דינו וקבעה כי "מסירת מידע לנחקר ע"י איש משטרה אודות מגעים עם עד מדינה האמור להעיד נגדו, היא דבר חמור ביותר. חמור שבעתיים
הוא כשגילוי שכזה בא מפי חוקר בכיר ביחידה החוקרת את הפרשה". התנהלות סילברמן מהווה "ניגוד משווע לחובת נאמנותו למשטרה והפרה בוטה של כללי התנהגות המצופים מכל איש משטרה באשר הוא, ועל אחת כמה וכמה מקצין במעמדו", כתבה השופטת.

בגוזרה את עונשו היא קבעה שיש להעניש בחומרה עובדי ציבור שסרחו "למען יראו וייראו ולשם השמירה על טוהר המידות בשרות הציבורי".

"מעשים של הפרת אמונים בשירות הציבורי בכלל ובמשטרה הממונה על אכיפת החוק בפרט, הנם בבחינת 'נגע ממאיר', המכרסם במעמדה של הרשות ובאמון שהציבור רוחש לה. לפיכך, הנטייה במקרים כאלה הינה, בדרך כלל, להעדיף את האינטרס הציבורי הקיים בהוקעת המעשים ובביעורם, על פני שיקולים לקולא, הנובעים מנסיבותיו האישיות של המבקש", כתבה השופטת.

על סילברמן נגזר עונש מאסר של 24 חודשים, מהם 18 בפועל, וגם קנס בגובה של 50 אלף ₪.