הבנק העולמי מציע לסלול כביש תחתי שיחבר בין מעבר ארז שבצפון הרצועה למחסום תרקומיא שממערב לחברון.
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי נייג'ל רוברטס, ראש נציגות הבנק העולמי ביש"ע, חשף בראיון לכתב העיתון "אל-איאם" כי אחד הפתרונות המוצעים ליישום ה'מעבר הבטוח' ממחסום ארז להר חברון הוא בניית כביש משוקע עד לעומק של כ - 5 מטרים מתחת לפני הקרקע, שבו יעברו שני נתיבים באורך של 42 ק"מ וברוחב כולל של 40 מטר. במרכז הכביש ניתן יהיה להניח מסילת רכבת. עלות הכביש תגיע ל -130 מיליון דולר, ואילו עלות מסילת הברזל היא כ-175 מיליון דולר, לא כולל סידורי ביטחון.
רוברטס ציין כי ניתן לסלול את הכביש גם בעומק של 2-3 מטרים אך זוהי החלטה פוליטית. מרבית הכביש תהיה פתוחה מלמעלה ורק במקומות שבהם יצטלב הכביש עם מערכת הכבישים הקיימת, הוא יעבור מתחת לאדמה. לאורכו יהיו סידורי ביטחון שיגנו עליו מפגיעות מבפנים ומבחוץ.
כתבנו מוסיף כי נדרשות לפחות שנתיים או שלוש כדי לבצע את העבודה ולהשלים את סלילת הכביש או את הנחת המסילה. עד אז לא יהיה מנוס מלעשות שימוש במערך הכבישים הישראלי כדי להפעיל את המעבר הבטוח. לשם כך מוצע להפעיל את המעבר הבטוח במסגרת שיירות שילוו בידי גורמי בטחון ישראליים.
לדברי רוברטס הצדדים עדיין לא הגיעו לפתרון המקובל על שניהם, וכרגע נבחנות הצעות שונות הנתונות להחלטת הצדדים. הצדדים ביקשו מנציגי הבנק העולמי לערוך ניתוחי השוואה ובדיקות היתכנות של האפשרויות השונות. הוא הוסיף כי "הישראלים מעדיפים מסילת ברזל, בעוד הפלשתינים מעדיפים את הכביש המשוקע, שהשימוש בו זול ונוח יותר."
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי נייג'ל רוברטס, ראש נציגות הבנק העולמי ביש"ע, חשף בראיון לכתב העיתון "אל-איאם" כי אחד הפתרונות המוצעים ליישום ה'מעבר הבטוח' ממחסום ארז להר חברון הוא בניית כביש משוקע עד לעומק של כ - 5 מטרים מתחת לפני הקרקע, שבו יעברו שני נתיבים באורך של 42 ק"מ וברוחב כולל של 40 מטר. במרכז הכביש ניתן יהיה להניח מסילת רכבת. עלות הכביש תגיע ל -130 מיליון דולר, ואילו עלות מסילת הברזל היא כ-175 מיליון דולר, לא כולל סידורי ביטחון.
רוברטס ציין כי ניתן לסלול את הכביש גם בעומק של 2-3 מטרים אך זוהי החלטה פוליטית. מרבית הכביש תהיה פתוחה מלמעלה ורק במקומות שבהם יצטלב הכביש עם מערכת הכבישים הקיימת, הוא יעבור מתחת לאדמה. לאורכו יהיו סידורי ביטחון שיגנו עליו מפגיעות מבפנים ומבחוץ.
כתבנו מוסיף כי נדרשות לפחות שנתיים או שלוש כדי לבצע את העבודה ולהשלים את סלילת הכביש או את הנחת המסילה. עד אז לא יהיה מנוס מלעשות שימוש במערך הכבישים הישראלי כדי להפעיל את המעבר הבטוח. לשם כך מוצע להפעיל את המעבר הבטוח במסגרת שיירות שילוו בידי גורמי בטחון ישראליים.
לדברי רוברטס הצדדים עדיין לא הגיעו לפתרון המקובל על שניהם, וכרגע נבחנות הצעות שונות הנתונות להחלטת הצדדים. הצדדים ביקשו מנציגי הבנק העולמי לערוך ניתוחי השוואה ובדיקות היתכנות של האפשרויות השונות. הוא הוסיף כי "הישראלים מעדיפים מסילת ברזל, בעוד הפלשתינים מעדיפים את הכביש המשוקע, שהשימוש בו זול ונוח יותר."