היועמ"ש לממשלה הודיע ליו"ר ועדת החוץ והבטחון של הכנסת כי מההיבט המשפטי, ההסדר הנוגע לפריסת כוחות משמר גבול מצרים לאורך הגבול בין מצרים לרצועת עזה, אינו "הסכם מדיני בעל חשיבות מיוחדת", ולפיכך הסיכום על השינויים שייערכו בסוג הכוח שיוצב בציר פילדפי אינו מצריך את הסכמת הכנסת. עד עתה וע"פ ההסכם עם מצרים, הוצבו שוטרים אזרחיים לאורך 14 ק"מ בציר פילדלפי. עפ"י הסיכום החדש יוצבו על הציר 750 חיילי משמר הגבול המצרי שיצויידו בציוד שיאפשר להם למנוע הברחות נשק. הצורך בשינוי נוצר לדברי מזוז "על רקע תכנית ההתנתקות".

בהסדר החדש נכתב עוד כי "על בסיס הערכה משותפת יחליטו הצדדים בדבר המשך הצורך בפריסת כוח המשימה הנדון לרבות הצורך לצמצום היקפו, או הפסקת פעילותו של הכוח. כן יוכלו הצדדים להחליט בהסכמה הדדית, על הרחבת פעילות הכוח לאזורים נוספים".

מזוז טוען עוד כי הסכם השלום עם מצרים צפה את האפשרות והצורך לקבוע הסדרי בטחון נוספים ומשלימים , ולבחון מחדש את הסדרי הבטחון שנקבעו בהסכם לפי הצורך ובהסכמת שני הצדדים. "מאז נחתם הסכם השלום עם מצרים חלפו למעלה מ 26 שנים. בתקופה זו ובעיקר בשנים האחרונות הסתבר כי כוח השיטור האזרחי הפרוס באזור ציר פילדלפי אינו עומד בהצלחה במשימותיו ולפי הערכת גורמי הבטחון בעיה זו עלולה להחריף עם ביצוע תכנית ההתנתקות".

קביעתו של מזוז מתיישבת עם עמדת רה"מ שמעוניין שלא להביא את ההסכמים לאישור הכנסת.

יו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, יובל שטייניץ אומר כי ישקול את צעדיו אומר כי "החלטתו של מזוז מהווה מכה קשה לדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, וקביעתו כי החזרת הצבא המצרי לשטח המפורז בסיני אינה 'משמעותית במיוחד' היא שערורייתית על פניה. בכל מקרה, עלול להיווצר תקדים מסוכן לפיו הכנסת אינה רלוונטית עוד בהסכמים מדיניים או בטחוניים בין ישראל למדינות ערב. לפי כך, אני וחבריי שוקלים את כל הצעדים האפשריים כולל משפטיים".