את הצעת החוק הגיש אורלב כתיקון לחוק יישום ההתנתקות, ולפיה תוטל על הממשלה חובה לדאוג למקום ישוב חלופי למפונים שירצו בכך, מבלי לפגוע ברמת חייהם ותוך שמירת המרקם הקהילתי.

הצעת החוק קובעת כי המפונים יעברו ישירות לבתיהם, לנחלות ולעסקים החלופיים, וישוכנו בהם ללא "תחנות ביניים" שיגבירו את הנזק הנפשי הכרוך בכל עקירה.

מלשכת אורלב נמסר כי הוא מסתמך על מחקרים שנעשו לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, המראים כי אנשים שנאלצו לעקור מבתיהם סבלו מבעיות קשות ביותר, ובכלל זה נטיות אובדניות, גירושין ופירוק התא המשפחתי, וכן בעיות של הפרעות פוסט-טראומטיות, שהתגלו גם אצל ילדים שחוו עקירה כפויה.

"אם חלילה תתבצע ההתנתקות, אזי הממשלה שיזמה את עקירת הישובים צריכה להפגין את אותה נחישות בדאגה לעתידם של התושבים. לפי המחקרים שנערכו, אי אפשר למנוע לחלוטין את הנזק שיגרם למפונים, אך ניתן לצמצמו אם ישובים וקהילות יועתקו בצורה מסודרת לישוב חלופי שיוקם במיוחד עבורם", אמר ח"כ אורלב.

העמדת האזור החלופי והישובים החלופיים לרשות המפונים תצריך את הממשלה גם להפקיע קרקעות מהמחזיקים הנוכחיים שלהם.

ח"כ אורלב הסביר כי "מאחר ואין הצדקה שכל הסבל עקב העקירה יפול על ציבור המפונים, יש לחלק את הנטל בין ציבור גדול יותר, שיתרום אף הוא מקרקעות שהועמדו לרשותו על ידי המדינה. כשעוקרים ישובים הסמוכים לים התיכון, ונוטלים אותם מהתושבים שחיו בהם תוך הקרבה ומסירות נפש, יש הצדקה לעשות "צדק חלוקתי" ולחלק מחדש את האדמות המצויות באזורים הסמוכים לים, שאינם אזורי עדיפות לאומית ושבעליהן נהנו מעליית ערך גבוהה".

עוזרו של ח"כ אורלב מוסר כי כבר בימים אלה החל אורלב בגיבוש רוב להצעת החוק, גם בקרב תומכי ההתנתקות בכנסת. לדבריו, "כל מי שרגש אנושי מפעם בליבו – ראוי שיתמוך בהצעת חוק זו".
(ש)