עו"ד שפטל , בא כוחם של מלכה שי ישעיהו וונגרובר אריאל, טען כי מדובר בכתב אישום פוליטי וכי לשניים עומדת טענת "הגנה מן הצדק" שכן מופעלת כלפיהם אכיפה בררנית. השופט אמנון כהן דחה את הבקשה והורה לקיים את המשפט בהקדם "בשים לב לעובדה שהנאשמים נתונים במעצר".

בכתב האישום נגד השניים נטען כי הם "קשרו קשר לסכל באמצעים לא חוקיים את תכנית ההנתקות, הקימו תנועה בשם 'הבית הלאומי' ופעלו גם באמצעותה... קראו לבצע הפגנות בלתי חוקיות רבות ובו זמניות בכל המדינה בתאריך 15 במאי 05 פעילות לה קראו 'ניסוי כלים'".

כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת שפטל כתב האישום נועד "לדכא מרי אזרחי עממי בלתי אלים", וכי נגד השנים הופעלה אכיפה בררנית. הוא הציג תכתובת שניהל עם היועהמ"ש ובה תבע לפתוח בחקירה נגד יוזמי הסכם ג'נבה וגם את תשובת היועהמ"ש לפיה "הנושא צריך להתברר במסגרת השיח הציבורי ולא תחום האכיפה הפלילי". שפטל הוסיף כי המדינה לא הגישה כתבי אישום נגד קבוצות כמו: "אנרכיסטים נגד הגדר", תנועת "יש גבול", הקוראת לסרבנות וקבוצות נוספות אשר חסמו כבישים. מכאן שלמנהיגי הבית קמה "הגנה מן הצדק", טען שפטל.

בדחיית טענת ההגנה מן הצדק כתב השופט כהן:
"דוקטורינה של 'הגנה מן הצדק' מצומצמת למקרים נדירים וקיצוניים שבהם התנהגות הרשות היתה התנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה דיכוי והתעמרות בנאשם' או למקרה שבו 'המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת'". "לא שוכנעתי ובודאי לא בשלב זה כי יש להעניק לנאשמים הגנה מן הצדק", כתב השופט כהן.

יצויין כי נדחתה גם בקשת הנאשמים להרחיב את הרכב השופטים לשלושה. לטענתם בדומה למשפט שנערך בזמנו נגד תנועת 'זו ארצנו', גם תיק זה הוא מורכב ו'בעל חשיבות ציבורית עליונה'.