בהחלטתו נכתב כי "גביית התשלומים מתלמידי תיכון עבור בחינות הבגרות נעשית שלא בסמכות ולפיכך אינה כדין". עם זאת החלטת בג"ץ אינה מתייחסת לסוגית התשלומים שניגבו שלא כדין, והאם ניתן לתבוע את החזרתם.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בעתירה נגד משרד החינוך ושרת החינוך שהוגשה על ידי ועדי הורים עירוניים בערים ראשון לציון ונתניה, אליהם חבר גם שי לחמן מי שכיהן כיו"ר עמותת ארגון ההורים הארצי.
בעתירה טענו העותרים כי משרד החינוך גובה מזה שנים תשלומים בגין בחינות בגרות והמהווים תנאי לזכאותם של התלמידים להיבחן בבחינות אלו, וכי השיטה המודולרית של בחינות הבגרות הנוהגת בשנים האחרונות הגדילה את הנטל הכלכלי על התלמידים.
השופטים בייניש לוי ורובינשטיין, ציינו בהחלטה כי החלטתם נוגעת לתשלום עבור בחינות בגרות בבתי ספר תיכוניים עפ"י חוק לימוד חובה, ואין בה כדי להשליך על מימון בחינות בגרות אקסטרניות או בחינות אחרות הנדרשות לצורך קבלת תלמידים למוסדות השכלה גבוהה.
השופט אליקים רובינשטיין הוסיף פרק בחינוך במשפט העברי וציין כי "חשיבותו של החינוך היא יסוד מוסד והגישה הבסיסית לגביו היא אספקתו חינם על ידי הציבור והמלמדים, אך מציאות החיים מצדיקה גבייתו של שכר לימוד כשהמדובר בהורים בעלי אפשרות ובמלמדי תורה שאין להם ממה להתפרנס או משום שכר בטלה. ההתחשבות בצרכי החיים ובמציאות 'יכולים להוות שיקול ערכי המצריך מחשבה פרטנית רבה, בהחלטה אם וכיצד לקדם חקיקה שתכלול גביה בעבור בחינות בגרות'", כתב השופט רובינשטיין.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי מדובר בעתירה נגד משרד החינוך ושרת החינוך שהוגשה על ידי ועדי הורים עירוניים בערים ראשון לציון ונתניה, אליהם חבר גם שי לחמן מי שכיהן כיו"ר עמותת ארגון ההורים הארצי.
בעתירה טענו העותרים כי משרד החינוך גובה מזה שנים תשלומים בגין בחינות בגרות והמהווים תנאי לזכאותם של התלמידים להיבחן בבחינות אלו, וכי השיטה המודולרית של בחינות הבגרות הנוהגת בשנים האחרונות הגדילה את הנטל הכלכלי על התלמידים.
השופטים בייניש לוי ורובינשטיין, ציינו בהחלטה כי החלטתם נוגעת לתשלום עבור בחינות בגרות בבתי ספר תיכוניים עפ"י חוק לימוד חובה, ואין בה כדי להשליך על מימון בחינות בגרות אקסטרניות או בחינות אחרות הנדרשות לצורך קבלת תלמידים למוסדות השכלה גבוהה.
השופט אליקים רובינשטיין הוסיף פרק בחינוך במשפט העברי וציין כי "חשיבותו של החינוך היא יסוד מוסד והגישה הבסיסית לגביו היא אספקתו חינם על ידי הציבור והמלמדים, אך מציאות החיים מצדיקה גבייתו של שכר לימוד כשהמדובר בהורים בעלי אפשרות ובמלמדי תורה שאין להם ממה להתפרנס או משום שכר בטלה. ההתחשבות בצרכי החיים ובמציאות 'יכולים להוות שיקול ערכי המצריך מחשבה פרטנית רבה, בהחלטה אם וכיצד לקדם חקיקה שתכלול גביה בעבור בחינות בגרות'", כתב השופט רובינשטיין.