ברוב של 18 תומכים, מתנגד אחד וללא נמנעים, אישרה אתמול מליאת הכנסת את הצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת בתי הסוהר הקובע הסדרים מיוחדים הנדרשים לקיום פגישת אסיר עם עורך דין, בתנאי חסיון. כמו כן נקבעו הנסיבות המיוחדות שמצדיקות מניעה או הפסקה של פגישה כאמור עם אסיר ביטחוני בנסיבות של חשד ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע של עבירות חמורות.
בחוק נקבע כי הנציב או מנהל בית הסוהר מוסמכים להורות על מניעת פגישה בין אסיר לעורך דין מסויים בקיומו של חשד ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בית הסוהר וניהולו. כן הוחלט, כי הסדר מניעת הפגישה יחול על כלל האסירים (ולא רק על אסירים ביטחוניים); כאשר ”אסיר” מוגדר כעצור שהוגש נגדו כתב אישום או כאסיר שהורשע.
על פי החור שאושר יהיה מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה של עורך דין עם אסיר לתקופה של 24 שעות; לצורך הארכת תקופת המניעה דרושה החלטת נציב שירות בתי הסוהר, בהסכמת פרקליט מחוז, והיא מוגבלת לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
החוק קובע גם את השיקולים אליהם צריך להתייחס הנציב או מנהל בית הסוהר בטרם קבלת ההחלטה למניעת פגישת עורך דין עם לקוחו כאמור, והם תוכן המידע שעורר את החשד ושעליו מתבססת העילה למניעת הפגישה, רמת מהימנותו של המידע אשר עורר את החשד כאמור, ורמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה.
הממשלה, בהצעת החוק, ביקשה לקבוע כי החלטת הנציב או מנהל בית הסוהר תינתן בכתב ותימסר לאסיר ולעורך הדין כאשר בהחלטה יפורטו נימוקיה, למעט נימוקים שיש בגילויים כדי ”לפגוע בשלומו של אדם או בביטחונו, בביטחון המדינה או בענין ציבורי חשוב אחר”.
יצויין כי במהלך הדיונים שהתקיימו בועדת החוקה חוק ומשפט, הביע יו”ר הועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, את דעתו, כי השימוש במונח ”ענין ציבורי חשוב אחר” הינו רחב מדי ויאפשר, הלכה למעשה, שלא לגלות נימוקים רבים לאסיר או לעורך הדין. לאור זאת, הוחלט כי במקום השימוש בעילה ”ענין ציבורי חשוב אחר” יבוא ”מקורות מידע חסויים, שיטות עבודה חסויות של גורמי החקירה, ושיבוש הליכי חקירה”. כמו כן, הוסכם כי בהחלטה יפורטו מלבד הנימוקים גם המידע עליו היא נסמכת.
(ש)
בחוק נקבע כי הנציב או מנהל בית הסוהר מוסמכים להורות על מניעת פגישה בין אסיר לעורך דין מסויים בקיומו של חשד ממשי כי הפגישה תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בית הסוהר וניהולו. כן הוחלט, כי הסדר מניעת הפגישה יחול על כלל האסירים (ולא רק על אסירים ביטחוניים); כאשר ”אסיר” מוגדר כעצור שהוגש נגדו כתב אישום או כאסיר שהורשע.
על פי החור שאושר יהיה מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה של עורך דין עם אסיר לתקופה של 24 שעות; לצורך הארכת תקופת המניעה דרושה החלטת נציב שירות בתי הסוהר, בהסכמת פרקליט מחוז, והיא מוגבלת לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
החוק קובע גם את השיקולים אליהם צריך להתייחס הנציב או מנהל בית הסוהר בטרם קבלת ההחלטה למניעת פגישת עורך דין עם לקוחו כאמור, והם תוכן המידע שעורר את החשד ושעליו מתבססת העילה למניעת הפגישה, רמת מהימנותו של המידע אשר עורר את החשד כאמור, ורמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה.
הממשלה, בהצעת החוק, ביקשה לקבוע כי החלטת הנציב או מנהל בית הסוהר תינתן בכתב ותימסר לאסיר ולעורך הדין כאשר בהחלטה יפורטו נימוקיה, למעט נימוקים שיש בגילויים כדי ”לפגוע בשלומו של אדם או בביטחונו, בביטחון המדינה או בענין ציבורי חשוב אחר”.
יצויין כי במהלך הדיונים שהתקיימו בועדת החוקה חוק ומשפט, הביע יו”ר הועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, את דעתו, כי השימוש במונח ”ענין ציבורי חשוב אחר” הינו רחב מדי ויאפשר, הלכה למעשה, שלא לגלות נימוקים רבים לאסיר או לעורך הדין. לאור זאת, הוחלט כי במקום השימוש בעילה ”ענין ציבורי חשוב אחר” יבוא ”מקורות מידע חסויים, שיטות עבודה חסויות של גורמי החקירה, ושיבוש הליכי חקירה”. כמו כן, הוסכם כי בהחלטה יפורטו מלבד הנימוקים גם המידע עליו היא נסמכת.
(ש)