בג"ץ דחה את עתירתו של החייל אבי ביבר, שסירב לקחת חלק בהרס המבנים סמוך ליישוב שירת הים לבטל את פסק הדין שהושת עליו. ביבר טען כי ההליך לא היה תקין ועיוות את דינו. פרקליטו עו"ד שי גלילי אמר כי בג"ץ הכשיר היום שפיטת חיילים ללא זכויות יסוד וללא הזדמנות ראויה להתגונן מפני האשמה המיוחסת להם.
אבי ביבר, סירב בשטח לקחת חלק בפעילות נגד יהודים. הוא צולם כשהוא זועק: "יהודים מרביצים ליהודים, זה מה שקורה פה, וזה לא מוסר ולא צדק". ביבר נשפט בתחילה ל-56 יום בכלא, ואולם לאחר ערעורו לפרקליט הצבאי הראשי, קוצר עונשו בחצי, והופחת ל-28 יום. היום כאמור עתר לבג"ץ נגד עצם המשפט, ובג"ץ דחה את ערעורו.
לפני הדיון ציין פרקליטו, שי גלילי, בראיון לכתבתנו רותי אברהם, כי לא ביבר עומד להכרעת בג"ץ, אלא כל מערכת השיפוט הצה"לית. בג"ץ יצטרך להכריע האם יימשך ה'שיפוט השרירותי' בצה"ל שבו קציני שיפוט ללא השכלה משפטית יכולים 'להתעלל בחיילים ולזרוק אותם לכלא על סמך עדויות פסולות'.
ביבר טען בעתירה כי דינו נחרץ על בסיס עדויות שנמסרו באמצעות הטלפון, על בסיס קטעי עיתונות ומכתבים, וכמו כן כי משפטו שובש על ידי קצין השיפוט עצמו שהפיל אימה על עד, כעולה מפרוטוקול הדיון במשפטו של ביבר.
המדינה בתשובתה הודתה כי החיילים נשפטים בהליכים משמעתיים לא על ידי משפטנים "כי אם על ידי מפקדים שאינם בעלי הכשרה משפטית פורמלית".
יחד עם זאת המדינה התנגדה לאפשר לחיילים לקבל ייצוג משפטי כיון שהדבר עלול לטענתה להעסיק את המפקדים ולהשבית יחידות שלמות, ובכך תגרם פגיעה ל'משימותיו' של צה"ל. "ניהול משמעתי בעניינו של חייל המסרב לבצע משימתו בשטח, תגרום להשבתת כלל היחידה. דרישה גורפת לנוכחות בפועל של קצינים וחיילים המעידים במסגרת כל הליך משמעתי הינה בגדר גזירה שהצבא אינו יכול לעמוד בה ואין לדרוש זאת ממנו. הוצאת קצינים וחיילים אלו ממשימותיהם תביא להכבדה ניכרת על היחידות הנפגעות ממילא מעצם סירוב מי מחייליה לבצע משימה שהוטלה עליה. קבלת טענתו של העותר משמעותה, כי חייל המסרב למלא משימתו בשטח יפגע ביחידתו וביכולתה לבצע את המשימה בשני אופנים מצטברים: הן בעצם הסירוב והן בדרך של השבתת המפקדים והחיילים לצורך ניהול הדין המשמעתי", נכתב בתשובה.
המדינה התנגדה לקבלת טענות ביבר לגבי זכות ייצוג על ידי עורך דין בהליך משמעתי, ונימקה זאת בפגיעה ביכולת הצבא להבטחת הסדר והמשמעת, וגם מתנגדת למתן "פרק זמן כה ארוך" בידי החייל כדי להתייעץ עם עורך דין בטרם עריכת הליך משמעתי, דבר העלול לפגוע ב'אפקטיביות' של המשפט התלוי בהפעלתו המיידית.
הדבר נכון בימים רגילים כותבת המדינה והם "נכונים פי כמה וכמה בעת הזו... כאשר 'יום הפינוי' בהתאם לחוק יישום ההתנתקות התשס"ה 05, חל בעוד כחודש ימים בלבד".
כאמור עתירת ביבר נדחתה.
אבי ביבר, סירב בשטח לקחת חלק בפעילות נגד יהודים. הוא צולם כשהוא זועק: "יהודים מרביצים ליהודים, זה מה שקורה פה, וזה לא מוסר ולא צדק". ביבר נשפט בתחילה ל-56 יום בכלא, ואולם לאחר ערעורו לפרקליט הצבאי הראשי, קוצר עונשו בחצי, והופחת ל-28 יום. היום כאמור עתר לבג"ץ נגד עצם המשפט, ובג"ץ דחה את ערעורו.
לפני הדיון ציין פרקליטו, שי גלילי, בראיון לכתבתנו רותי אברהם, כי לא ביבר עומד להכרעת בג"ץ, אלא כל מערכת השיפוט הצה"לית. בג"ץ יצטרך להכריע האם יימשך ה'שיפוט השרירותי' בצה"ל שבו קציני שיפוט ללא השכלה משפטית יכולים 'להתעלל בחיילים ולזרוק אותם לכלא על סמך עדויות פסולות'.
ביבר טען בעתירה כי דינו נחרץ על בסיס עדויות שנמסרו באמצעות הטלפון, על בסיס קטעי עיתונות ומכתבים, וכמו כן כי משפטו שובש על ידי קצין השיפוט עצמו שהפיל אימה על עד, כעולה מפרוטוקול הדיון במשפטו של ביבר.
המדינה בתשובתה הודתה כי החיילים נשפטים בהליכים משמעתיים לא על ידי משפטנים "כי אם על ידי מפקדים שאינם בעלי הכשרה משפטית פורמלית".
יחד עם זאת המדינה התנגדה לאפשר לחיילים לקבל ייצוג משפטי כיון שהדבר עלול לטענתה להעסיק את המפקדים ולהשבית יחידות שלמות, ובכך תגרם פגיעה ל'משימותיו' של צה"ל. "ניהול משמעתי בעניינו של חייל המסרב לבצע משימתו בשטח, תגרום להשבתת כלל היחידה. דרישה גורפת לנוכחות בפועל של קצינים וחיילים המעידים במסגרת כל הליך משמעתי הינה בגדר גזירה שהצבא אינו יכול לעמוד בה ואין לדרוש זאת ממנו. הוצאת קצינים וחיילים אלו ממשימותיהם תביא להכבדה ניכרת על היחידות הנפגעות ממילא מעצם סירוב מי מחייליה לבצע משימה שהוטלה עליה. קבלת טענתו של העותר משמעותה, כי חייל המסרב למלא משימתו בשטח יפגע ביחידתו וביכולתה לבצע את המשימה בשני אופנים מצטברים: הן בעצם הסירוב והן בדרך של השבתת המפקדים והחיילים לצורך ניהול הדין המשמעתי", נכתב בתשובה.
המדינה התנגדה לקבלת טענות ביבר לגבי זכות ייצוג על ידי עורך דין בהליך משמעתי, ונימקה זאת בפגיעה ביכולת הצבא להבטחת הסדר והמשמעת, וגם מתנגדת למתן "פרק זמן כה ארוך" בידי החייל כדי להתייעץ עם עורך דין בטרם עריכת הליך משמעתי, דבר העלול לפגוע ב'אפקטיביות' של המשפט התלוי בהפעלתו המיידית.
הדבר נכון בימים רגילים כותבת המדינה והם "נכונים פי כמה וכמה בעת הזו... כאשר 'יום הפינוי' בהתאם לחוק יישום ההתנתקות התשס"ה 05, חל בעוד כחודש ימים בלבד".
כאמור עתירת ביבר נדחתה.