סלמה, שלאחרונה מלאו לה 90 , אומרת לכתבתנו רות אברהמי כי היא רואה בגוש קטיף חלק בלתי נפרד מישראל והיא מקווה "שהזקנים בגוש קטיף יזדקנו בכבוד ולא יאלצו לעזוב את ביתם".
בטי, שבאה בעקבות ביתה מארה"ב אמרה לכתבתנו "אני מרגישה שליבי נשבר שרוצים למסור את גוש קטיף לאויבים. אני מקווה שאוכל לעשות משהו כדי למנוע את הדבר הזה". בעיניים לחות אמרה עוד: "אני מבקשת מהאנשים בגוש קטיף, תמשיכו לקוות שה' יעשה משהו לביטול הגזרה".
הילדה זיכל אומרת לכתבתנו כי היא סבורה שלעמיתיה בגוש קטיף קשה מכל הבחינות "וכל אות קטן של עידוד נותן להם משהו ולשם כך הכנו את התשורה הקטנה שבאה מקרב לב". זיכל מוסיפה כי קשישים הוא ציבור שמבחינה גופנית אינו יכול ליטול חלק פעיל במאבק נגד ההתנתקות ויחד עם זאת חשוב היה לקשישי בית אל "להראות לתושבי גוש קטיף שאנחנו איתם, משתתפים בכאבם ומאחלים להם הצלחה".
שרה גוטמן, סבתא שכולה, שנכדה החייל חזקי גוטמן הי"ד נפל בקרב בגוש קטיף, הכינה אף היא איגרת 'כתומה' לעמיתיה בגוש. לדבריה המחשבה על אפשרות שקשישים יצטרכו לעזוב את בתיהם כואבת לה מאד, והיא היתה רוצה לעזור להם ולו גם בדרך של שיגור כרטיס ברכה.
מנהלת מועדון גיל הזהב בבית אל, דבי דן, אומרת כי הכנת האגרות נתנה לקשישים הרגשה טובה, שגם הם יכולים לעשות משהו למען גוש קטיף. "האנשים פה לא יכולים ללכת להפגנות או חסימות כבישים או אפילו לבקר בגוש קטיף. זו הזדמנות בשבילם להביע את תמיכתם, להעלות למודעות את הנושא ולהזדהות עם המאבק על ידי הכנת האיגרת".
מנהלת מועדון גיל הזהב בנווה דקלים, שארה יובל אמרה לכתבתנו כי החברים במועדון התרגשו מאד מהברכות שקיבלו מעמיתיהם בבית אל, ומהעובדה שחושבים עליהם ורוצים לחזק את רוחם. מרים גרוס, אחת החברות במועדון אמרה בשם החברים: "נכנסנו בבוקר למועדון ושמחנו לראות את העבודות היפות, אנחנו מודים מקרב לב לחברים בבית אל, ומקווים יחד איתם שכולנו נישאר במקום".
בטי, שבאה בעקבות ביתה מארה"ב אמרה לכתבתנו "אני מרגישה שליבי נשבר שרוצים למסור את גוש קטיף לאויבים. אני מקווה שאוכל לעשות משהו כדי למנוע את הדבר הזה". בעיניים לחות אמרה עוד: "אני מבקשת מהאנשים בגוש קטיף, תמשיכו לקוות שה' יעשה משהו לביטול הגזרה".
הילדה זיכל אומרת לכתבתנו כי היא סבורה שלעמיתיה בגוש קטיף קשה מכל הבחינות "וכל אות קטן של עידוד נותן להם משהו ולשם כך הכנו את התשורה הקטנה שבאה מקרב לב". זיכל מוסיפה כי קשישים הוא ציבור שמבחינה גופנית אינו יכול ליטול חלק פעיל במאבק נגד ההתנתקות ויחד עם זאת חשוב היה לקשישי בית אל "להראות לתושבי גוש קטיף שאנחנו איתם, משתתפים בכאבם ומאחלים להם הצלחה".
שרה גוטמן, סבתא שכולה, שנכדה החייל חזקי גוטמן הי"ד נפל בקרב בגוש קטיף, הכינה אף היא איגרת 'כתומה' לעמיתיה בגוש. לדבריה המחשבה על אפשרות שקשישים יצטרכו לעזוב את בתיהם כואבת לה מאד, והיא היתה רוצה לעזור להם ולו גם בדרך של שיגור כרטיס ברכה.
מנהלת מועדון גיל הזהב בבית אל, דבי דן, אומרת כי הכנת האגרות נתנה לקשישים הרגשה טובה, שגם הם יכולים לעשות משהו למען גוש קטיף. "האנשים פה לא יכולים ללכת להפגנות או חסימות כבישים או אפילו לבקר בגוש קטיף. זו הזדמנות בשבילם להביע את תמיכתם, להעלות למודעות את הנושא ולהזדהות עם המאבק על ידי הכנת האיגרת".
מנהלת מועדון גיל הזהב בנווה דקלים, שארה יובל אמרה לכתבתנו כי החברים במועדון התרגשו מאד מהברכות שקיבלו מעמיתיהם בבית אל, ומהעובדה שחושבים עליהם ורוצים לחזק את רוחם. מרים גרוס, אחת החברות במועדון אמרה בשם החברים: "נכנסנו בבוקר למועדון ושמחנו לראות את העבודות היפות, אנחנו מודים מקרב לב לחברים בבית אל, ומקווים יחד איתם שכולנו נישאר במקום".