בימים האחרונים פרסמה הסופרת והעיתונאית הבכירה אוריאנה פלאצ'י מאמר חריף ביותר התוקף את האיסלאם. פלאצ'י קובעת ש"האויב שלנו הוא האיסלאם לגווניו. האמונה בגורמי האיסלאם המתון הוא מעשה מטורף".
פלאצ'י קובעת במאמרה שפורסם בעיתון האיטלקי 'קורירה-דלה-סרה' כי אירופה משקיעה מאמץ במאבק נגד טרור ואויב חיצוני בעוד היא פותחת את שעריה לאויב פנימי בדמותו של האיסלאם".
פלאצ'י מתארת את הנוכחות האיסלאמית בערי אירופה כעיר בתוך עיר. את העיר הפנימית היא משווה לביירות בשנות השבעים בהן פלש אליה יאסר ערפאת. "בעיר המוסלמית הזו מסתובבים הטרוריסטים באופן חופשי ומכינים את מותנו". פלאצ'י קובלת על מדיניות בתי המשפט המעדיפים להיטפל לעיתונאית כמותה שמתריעה מהאיום הערבי במקום לטפל באופן דומה למוסלמי שנלכד עם חומרי נפץ. "בהתעלמותה ועיוורונה מאיומי האיסלאם כורה אירופה את קברה".
פלאצ'י תוקפת במאמרה גם את מוחמד באופן ישיר. בדבריה היא קובעת כי העיתונות והציבוריות האירופית מציגה מצג שוא של האיסלאם כדת של שלום שמייסדה "הגיע לעולם עם ענף של זית בפיו, כאילו לא היה בין אלו שערפו ראשים".
כשהיא מתייחסת לתחושת האשמה שמבטאים אנשי תקשורת וציבור באירופה כאילו אירופה אשמה בדיכוי המוסלמים, כותבת פלאצ'י בבוז שמקור הדברים בשקר והטענה היא "כאילו במשך ארבע עשרה מאות לא פגעו המוסלמים בשערת איש וכאילו את כל ארצות צפון אפריקה, יוון הבלקן ועוד כבשה הסבתא שלי..."
על האופן הראוי להתמודדות עם האיסלאם לטעמה של פלאצ'י היא כותבת לאחר שהיא מסבירה שמדובר ב"מפלצת המבקשת להשמיד אותנו, את ערכינו ואת האנושות כולה". פלאצ'י קובעת כי מדובר ב"נאציזם איסלאמי" שכנגדו יש לזכור את דבריו של צ'רצ'יל שהבטיח 'דם יזע ודמעות' במאבק ובמלחמה זו.
נזכיר כי פלאצ'י הייתה תומכת עיקבית בעמדה הפלשתינית במאבק מול ישראל ובפיגוע בתאומים שינתה דעתה באון קיצוני ואת כל מעמדה כעיתונאית האירופית החשובה ביותר העתיקה לתפיסות עולם ברורות ונחרצות מול האיסלאם ומייצגיו בעולם.
בחודשים האחרונים הכעיסה פלאצ'י את הציבור האיסלאמי בעולם כולו כשקבעה בספר חדש שאירופה הופכת לאירו-ערב, מושבה איסלאמית. בעקבות דברים אלה ודומים להם הגישו גורמים איסלאמיים נגדה תביעה בבית משפט בצפון איטליה.
(ש)
פלאצ'י קובעת במאמרה שפורסם בעיתון האיטלקי 'קורירה-דלה-סרה' כי אירופה משקיעה מאמץ במאבק נגד טרור ואויב חיצוני בעוד היא פותחת את שעריה לאויב פנימי בדמותו של האיסלאם".
פלאצ'י מתארת את הנוכחות האיסלאמית בערי אירופה כעיר בתוך עיר. את העיר הפנימית היא משווה לביירות בשנות השבעים בהן פלש אליה יאסר ערפאת. "בעיר המוסלמית הזו מסתובבים הטרוריסטים באופן חופשי ומכינים את מותנו". פלאצ'י קובלת על מדיניות בתי המשפט המעדיפים להיטפל לעיתונאית כמותה שמתריעה מהאיום הערבי במקום לטפל באופן דומה למוסלמי שנלכד עם חומרי נפץ. "בהתעלמותה ועיוורונה מאיומי האיסלאם כורה אירופה את קברה".
פלאצ'י תוקפת במאמרה גם את מוחמד באופן ישיר. בדבריה היא קובעת כי העיתונות והציבוריות האירופית מציגה מצג שוא של האיסלאם כדת של שלום שמייסדה "הגיע לעולם עם ענף של זית בפיו, כאילו לא היה בין אלו שערפו ראשים".
כשהיא מתייחסת לתחושת האשמה שמבטאים אנשי תקשורת וציבור באירופה כאילו אירופה אשמה בדיכוי המוסלמים, כותבת פלאצ'י בבוז שמקור הדברים בשקר והטענה היא "כאילו במשך ארבע עשרה מאות לא פגעו המוסלמים בשערת איש וכאילו את כל ארצות צפון אפריקה, יוון הבלקן ועוד כבשה הסבתא שלי..."
על האופן הראוי להתמודדות עם האיסלאם לטעמה של פלאצ'י היא כותבת לאחר שהיא מסבירה שמדובר ב"מפלצת המבקשת להשמיד אותנו, את ערכינו ואת האנושות כולה". פלאצ'י קובעת כי מדובר ב"נאציזם איסלאמי" שכנגדו יש לזכור את דבריו של צ'רצ'יל שהבטיח 'דם יזע ודמעות' במאבק ובמלחמה זו.
נזכיר כי פלאצ'י הייתה תומכת עיקבית בעמדה הפלשתינית במאבק מול ישראל ובפיגוע בתאומים שינתה דעתה באון קיצוני ואת כל מעמדה כעיתונאית האירופית החשובה ביותר העתיקה לתפיסות עולם ברורות ונחרצות מול האיסלאם ומייצגיו בעולם.
בחודשים האחרונים הכעיסה פלאצ'י את הציבור האיסלאמי בעולם כולו כשקבעה בספר חדש שאירופה הופכת לאירו-ערב, מושבה איסלאמית. בעקבות דברים אלה ודומים להם הגישו גורמים איסלאמיים נגדה תביעה בבית משפט בצפון איטליה.
(ש)