מאיר אינדור ראש 'אלמגור', ארגון מותקפי הטרור ומוותיקי הפעילים של גוש אמונים ומטה מאמ"צ, מותח ביקורת קשה על אירועי השבוע האחרון, כולל אלו שבכפר מימון וקורא למועצת יש"ע להפסיק את "מצעד הפגישות" עם ראשי המערכת הצבאית, המשטרתית, המשפטית. יש "להמריץ" את מועצת יש"ע אומר אינדור, לבקר אותם ללא הרף מימין, כדי שיעשו לפחות חלק ממה שאנו תובעים וחלק כזה יכול להיות הרבה מאד.
בראיון לכתבתנו רותי אברהם אומר אינדור כי הוא מתנגד למצעד הפגישות של ראשי מועצת יש"ע עם ראשי המערכות כיון שיש בכך כדי ליצור מצג שווא לפיו יש כביכול הידברות וכי ההתנתקות תעבור עם 'מחאה מסודרת', וכבר נערכים ל"יום שאחרי". למעשה הפגישות עם הדרג הביצועי ולא המדיני מציגות את ראשי מועצת יש"ע לא כהנהגה לאומית של ציבור ענק, אלא של עסקנים מקומיים. "נפל בחלקם להוביל את המאבק הלאומי אולי הגדול ביותר מאז כינון המדינה. כך מתנהגים מנהיגים לאומיים? רצים לקאראדי? למזוז? לחלוץ התחמן שלקח את מקומו של בוגי הישר רק לדבר אחד-התנתקות?"
אינדור אומר כי בעקבות איומים כלפי המפגינים על פגיעה בנפש היה על ראשי מועצת יש"ע להפסיק כל קשר בדרג כלשהו "עד שיודיעו שהאיומים על פגיעה בירי ובהכאה שהם ממש פשעי מלחמה (לפחות הירי) שגרמו לראשי המועצה לטענתם, לא להמשיך לכיסופים, לא היו על דעתם. עד שיבטיחו שאותם קצינים שכשלו באיומים יוצאו מיידית מהטיפול בפעולות המחאה ויוצאו מהמשטרה ומצה"ל, אין שיח ושיג איתם" . במקביל אומר אינדור יש להודיע שאם הדברים לא ייענו, "נקרא לבנים בצבא 'לחזור הביתה'". "כאשר המערכות הביטחוניות מאיימות בפגיעה בנפש אזרחיהם, הן חצו קו אדום שממנו אם לא יחזרו, יש רק דרך אחת: הפסקת פגישות איתם והחזרת הבנים הביתה".
בהתייחסו לאירועי כפר מימון, אומר אינדור כי בצד ההיערכות הלוגיסטית העצומה של אנשי מועצת יש"ע וההצלחה העצומה בהבאת אנשים 'לעזרת אחינו הגיבורים', ציבור מכל הגוונים, הסתיים המצעד באכזבה של הרבה אנשים בערב האחרון, בעמידה מול השער והצעדה לאורך הגדר. הכותרות וההתעניינות התקשורתית העצומה מחו"ל ומהארץ, נבעו לדבריו רק בשל הציפייה שהולך להיות עימות בין הציבור והשלטון. מועצת יש"ע הבטיחה כניסה לגוש קטיף, "לעזרת אחינו הגיבורים". 'אם התקשורת היתה יודעת שזה ייגמר כך לא הייתה באה'.
הציבור הגיע מפני שהבטיחו לו שיכנסו לגוש הנצור. מדובר בציבור ענק שהאמין שזה מה שהולך להיות. "הציבור הזה שבע הפגנות והגיע למאבק ממשי לא אלים 'לעזרת אחינו הגיבורים'. הבטיחו מאבק וצעדה לגוש. במודעות היה כתוב 'שלב פריצה'. ציבור זה לא יגיע אם לא נסביר לו במה הצעדים אפקטיביים".
אינדור מביע חשש כי חלק מהמנהיגים ויתר וחלק נלחם כבר את 'מלחמת המחר' למנוע עוד פינויים.
"נראה לי בכלל שראשי המערכת הממסדית ראשי מועצות שקשורים למימסד בכל ישותם, לא בנויים נפשית לעימות עם השלטון, עימות בלתי אלים אמנם, אבל עם מעצרים, כמו באירופה או בארצות הברית וזה מה שגורם לחלקם גם להתייאש מניצחון במאבק. כל חברי הוותיקים למאבקים מדברים על כך שאי אפשר להפוך מזלג לכף ועם מזלג אי אפשר לאכול מרק".
אני לא מציע לבטל את מועצת יש"ע, מוסיף אינדור, אלא "להמריץ אותם, לבקר אותם ללא הרף מימין כדי שיעשו לפחות חלק ממה שאנו תובעים וחלק כזה יכול להיות הרבה מאד. 'לא מחליפים סוסים באמצע מאבק'. כצל'ה ודניאלה וייס לא שאלו את המועצה ושלחו בערב הראשון לסגר על גוש קטיף שיירת מכוניות, ומאז בכל ערב במחסום כיסופים יש 'עימותים מבורכים' עם כוחות הסגר. גם הסרבנות השקטה (סרבנות אפורה) שמועצת יש"ע מברכת כעת עליה, היא תוצאה של הפעילות הענפה בעד סרבנות גלויה של 'יהודי לא מגרש יהודי'".
באשר להמשך הפעילות, אינדור מתחנן שלא יארגנו הפגנה גדולה בכיכר רבין "אני מתחנן שלא יציעו לנו זאת כתחליף לדבר הגדול שהבטיחו לנו במועצת יש"ע: 'מבצע יום פקודה', ויום פקודה הגיע עם סגירת הגוש. אסור לנו כרפלקס מותנה עוד הפגנה בכיכר רבין. אנשים רוצים כעת דברים תכליתיים. רק אם יעשו דברים כאלו מול גוש קטיף ניתן יהיה לבצע מהלכים תומכים של מזדהים בשאר המקומות".
בראיון לכתבתנו רותי אברהם אומר אינדור כי הוא מתנגד למצעד הפגישות של ראשי מועצת יש"ע עם ראשי המערכות כיון שיש בכך כדי ליצור מצג שווא לפיו יש כביכול הידברות וכי ההתנתקות תעבור עם 'מחאה מסודרת', וכבר נערכים ל"יום שאחרי". למעשה הפגישות עם הדרג הביצועי ולא המדיני מציגות את ראשי מועצת יש"ע לא כהנהגה לאומית של ציבור ענק, אלא של עסקנים מקומיים. "נפל בחלקם להוביל את המאבק הלאומי אולי הגדול ביותר מאז כינון המדינה. כך מתנהגים מנהיגים לאומיים? רצים לקאראדי? למזוז? לחלוץ התחמן שלקח את מקומו של בוגי הישר רק לדבר אחד-התנתקות?"
אינדור אומר כי בעקבות איומים כלפי המפגינים על פגיעה בנפש היה על ראשי מועצת יש"ע להפסיק כל קשר בדרג כלשהו "עד שיודיעו שהאיומים על פגיעה בירי ובהכאה שהם ממש פשעי מלחמה (לפחות הירי) שגרמו לראשי המועצה לטענתם, לא להמשיך לכיסופים, לא היו על דעתם. עד שיבטיחו שאותם קצינים שכשלו באיומים יוצאו מיידית מהטיפול בפעולות המחאה ויוצאו מהמשטרה ומצה"ל, אין שיח ושיג איתם" . במקביל אומר אינדור יש להודיע שאם הדברים לא ייענו, "נקרא לבנים בצבא 'לחזור הביתה'". "כאשר המערכות הביטחוניות מאיימות בפגיעה בנפש אזרחיהם, הן חצו קו אדום שממנו אם לא יחזרו, יש רק דרך אחת: הפסקת פגישות איתם והחזרת הבנים הביתה".
בהתייחסו לאירועי כפר מימון, אומר אינדור כי בצד ההיערכות הלוגיסטית העצומה של אנשי מועצת יש"ע וההצלחה העצומה בהבאת אנשים 'לעזרת אחינו הגיבורים', ציבור מכל הגוונים, הסתיים המצעד באכזבה של הרבה אנשים בערב האחרון, בעמידה מול השער והצעדה לאורך הגדר. הכותרות וההתעניינות התקשורתית העצומה מחו"ל ומהארץ, נבעו לדבריו רק בשל הציפייה שהולך להיות עימות בין הציבור והשלטון. מועצת יש"ע הבטיחה כניסה לגוש קטיף, "לעזרת אחינו הגיבורים". 'אם התקשורת היתה יודעת שזה ייגמר כך לא הייתה באה'.
הציבור הגיע מפני שהבטיחו לו שיכנסו לגוש הנצור. מדובר בציבור ענק שהאמין שזה מה שהולך להיות. "הציבור הזה שבע הפגנות והגיע למאבק ממשי לא אלים 'לעזרת אחינו הגיבורים'. הבטיחו מאבק וצעדה לגוש. במודעות היה כתוב 'שלב פריצה'. ציבור זה לא יגיע אם לא נסביר לו במה הצעדים אפקטיביים".
אינדור מביע חשש כי חלק מהמנהיגים ויתר וחלק נלחם כבר את 'מלחמת המחר' למנוע עוד פינויים.
"נראה לי בכלל שראשי המערכת הממסדית ראשי מועצות שקשורים למימסד בכל ישותם, לא בנויים נפשית לעימות עם השלטון, עימות בלתי אלים אמנם, אבל עם מעצרים, כמו באירופה או בארצות הברית וזה מה שגורם לחלקם גם להתייאש מניצחון במאבק. כל חברי הוותיקים למאבקים מדברים על כך שאי אפשר להפוך מזלג לכף ועם מזלג אי אפשר לאכול מרק".
אני לא מציע לבטל את מועצת יש"ע, מוסיף אינדור, אלא "להמריץ אותם, לבקר אותם ללא הרף מימין כדי שיעשו לפחות חלק ממה שאנו תובעים וחלק כזה יכול להיות הרבה מאד. 'לא מחליפים סוסים באמצע מאבק'. כצל'ה ודניאלה וייס לא שאלו את המועצה ושלחו בערב הראשון לסגר על גוש קטיף שיירת מכוניות, ומאז בכל ערב במחסום כיסופים יש 'עימותים מבורכים' עם כוחות הסגר. גם הסרבנות השקטה (סרבנות אפורה) שמועצת יש"ע מברכת כעת עליה, היא תוצאה של הפעילות הענפה בעד סרבנות גלויה של 'יהודי לא מגרש יהודי'".
באשר להמשך הפעילות, אינדור מתחנן שלא יארגנו הפגנה גדולה בכיכר רבין "אני מתחנן שלא יציעו לנו זאת כתחליף לדבר הגדול שהבטיחו לנו במועצת יש"ע: 'מבצע יום פקודה', ויום פקודה הגיע עם סגירת הגוש. אסור לנו כרפלקס מותנה עוד הפגנה בכיכר רבין. אנשים רוצים כעת דברים תכליתיים. רק אם יעשו דברים כאלו מול גוש קטיף ניתן יהיה לבצע מהלכים תומכים של מזדהים בשאר המקומות".