עו"ד פוקס מהפורום המשפטי אומר לכתבתנו רותי אברהם כי מטרת העתירה למנוע שלילת פיצויי עוגמת נפש ממי שאינם מוכנים להעקר "מרצון" וגם למנוע ממתיישבים לעבור על "לא תחנם".
חוק ההתנתקות קובע כי מי שלא יעזוב עד לתאריך 17 באוגוסט צפוי לעונש של 6 חודשי מאסר ותישלל ממנו הזכות לקבל 3 מרכיבים מהפיצוי, בהם פיצוי בגין ותק (עוגמת נפש).
לדברי פוקס סעיפים אלו בחוק מענישים את מי שאינו מוכן לגרש עצמו "מרצון" בעונש של 6 חודשי מאסר ושלילת פיצויי עוגמת הנפש על העקירה מהבית. העונש על אי עזיבה "מרצון" יכול להגיע במקרה של אחת המשפחות להפסד של 885 אלף ₪.
לדבריו הסנקציות יחולו על כל תושבי גוש קטיף באותו תאריך בעוד שעפ"י חוק ההתנתקות, ובכפוף להחלטת הממשלה, מחוייבת החלטת ממשלה לפני עקירת כל קבוצת ישובים. לפיכך תושבים עלולים להענש על אי עזיבת ביתם עוד בטרם התקבלה החלטה לעקור.
בעתירה מוסיף פוקס, כי עבור חלק מתושבי גוש קטיף עזיבת הבית מרצון ומסירתו לערבים מהווה עבירה הלכתית על "לא תחנם". "היות ומדובר בפגיעה בערכי הדת שהם ערכי יסוד בעלי מעמד חוקתי יש לצמצם למינימום ההכרחי את הפגיעה הזאת אחרת הפגיעה אינה מידתית ואינה חוקתית", הוא כותב בעתירה.
"סעיפי ענישה אלו אשר תחולתם נקבעה לפי יום הפינוי שנקבע בצו (15 באוגוסט) ולא לפי יום הפינוי בפועל, מאלצים את העותרים ויתר התושבים המיועדים לעקירה, הרואים בכך את האיסור, להכריע בין עזיבה השטח מרצון ב 17 באוגוסט, בעוברם על איסור תורה של 'לא תחנם', לבין השארות בשטח לאחר המועד הנ"ל עד יום הפינוי בפועל תוך הימנעות מאיסור תורה, אולם, בעבירה על החוק ובענישה חמורה ביותר של 6 חודשי מאסר בפועל, תוך שלילת חלק ניכר מהפיצוי המגיע להם עפ"י החוק".
חוק ההתנתקות קובע כי מי שלא יעזוב עד לתאריך 17 באוגוסט צפוי לעונש של 6 חודשי מאסר ותישלל ממנו הזכות לקבל 3 מרכיבים מהפיצוי, בהם פיצוי בגין ותק (עוגמת נפש).
לדברי פוקס סעיפים אלו בחוק מענישים את מי שאינו מוכן לגרש עצמו "מרצון" בעונש של 6 חודשי מאסר ושלילת פיצויי עוגמת הנפש על העקירה מהבית. העונש על אי עזיבה "מרצון" יכול להגיע במקרה של אחת המשפחות להפסד של 885 אלף ₪.
לדבריו הסנקציות יחולו על כל תושבי גוש קטיף באותו תאריך בעוד שעפ"י חוק ההתנתקות, ובכפוף להחלטת הממשלה, מחוייבת החלטת ממשלה לפני עקירת כל קבוצת ישובים. לפיכך תושבים עלולים להענש על אי עזיבת ביתם עוד בטרם התקבלה החלטה לעקור.
בעתירה מוסיף פוקס, כי עבור חלק מתושבי גוש קטיף עזיבת הבית מרצון ומסירתו לערבים מהווה עבירה הלכתית על "לא תחנם". "היות ומדובר בפגיעה בערכי הדת שהם ערכי יסוד בעלי מעמד חוקתי יש לצמצם למינימום ההכרחי את הפגיעה הזאת אחרת הפגיעה אינה מידתית ואינה חוקתית", הוא כותב בעתירה.
"סעיפי ענישה אלו אשר תחולתם נקבעה לפי יום הפינוי שנקבע בצו (15 באוגוסט) ולא לפי יום הפינוי בפועל, מאלצים את העותרים ויתר התושבים המיועדים לעקירה, הרואים בכך את האיסור, להכריע בין עזיבה השטח מרצון ב 17 באוגוסט, בעוברם על איסור תורה של 'לא תחנם', לבין השארות בשטח לאחר המועד הנ"ל עד יום הפינוי בפועל תוך הימנעות מאיסור תורה, אולם, בעבירה על החוק ובענישה חמורה ביותר של 6 חודשי מאסר בפועל, תוך שלילת חלק ניכר מהפיצוי המגיע להם עפ"י החוק".