את הפניה העבירה ביום שני שרת המשפטים ציפי לבני על פי כללים שנקבעו במשרדה, בהסכמת שר האוצר ועתה נדרש להם אישור ועדת הכספים. ”אבקש את אישורכם הדחוף לתקנות”, מדגישה שרת המשפטים.
במסמך המפורט, שהניחה השרה לבני על שולחן הוועדה, היא מציינת כי סמכותה של הוועדה המיוחדת להורות על הגדלת הפיצויים, תמומש בארבעה תנאים, כאשר הפיצוי איננו פיצוי הוגן וראוי; כאשר הפיצוי אינו מאפשר ליצור מקור פרנסה חליפי ובעל העסק נותר ללא יכולת השתכרות; כאשר לבעל העסק בוטלו חוזים ונוצרו חובות עקב יישום חוק ההתנתקות וכאשר סניף של בנק או של עסק אחר קיבל פיצוי שאינו ראוי ואינו הוגן.
עו”ד שמשון (שוני) אלבק, היועץ המשפטי של הרשות להלבנת ההון במשרד המשפטים, הבהיר בוועדה את הצורך הדחוף לאשר את התקנות, כיוון שמועד יישום תוכנית ההתנתקות מתקרב וישנם בעלי עסקים שמערערים על החלטותיה של ”ועדת הזכאות”, ובעקבות החלטת בג”ץ יש צורך למצוא דרג שבפניו יתבררו ערעורים אלה. עד החלטת בג”ץ לא היה ניתן לערער על החלטת ”ועדת הזכאות”. בעקבות הבג”ץ הביאה שרת המשפטים את המסמך הכולל תקנות מפורטות לעבודתה של ”הוועדה המיוחדת”.
במסגרת הדיון בוועדה מסר הראל בלינדה, סגן הממונה על התקציב במשרד האוצר, נתונים על סכומי הפיצויים. לדבריו, במקור, עמד סך הפיצויים למפוני גוש קטיף על 1.2 מיליארד שקל בלבד. לאחר דיוניה של תת ועדה בועדת הכספים, בראשותו של ח”כ אברהם שוחט, עלה הסכום ל- 4.1 מיליארד שקל. סכום נוסף על הפיצויים נוצר בעקבות החלטת בג”ץ והוא עומד על שיעור של 350 מיליון שקל. על פי החלטות הממשלה לגבי פיצויים לאחר החלטת הכנסת מדובר בהוצאה נוספת, שאין לה עדיין פירוט, והיא תגיע לעוד מאות מיליוני שקלים. ”מדובר בין 300 מיליון עד 400 ואפילו יותר”, גילה בלינדה.
במסגרת הדיון בוועדה, עלו בעיות נוספות שצצו לאחר סיכומי הוועדה המיוחדת שעסקה בפיצויי המפונים מגוש קטיף. בין היתר עלו שתי סוגיות שטרם נמצא להן פתרון. הסוגיה הראשונה
מדברת על סניף בנק ”המזרחי”, שנמצא ביישוב נווה דקלים ולפי התקנות החדשות שהגישה שרת המשפטים מדובר בזכאות רק אם קיימים השיקולים של ”יכולת לשמר את פעילות הסניף מחוץ לאזור לאחר הפינוי או להעביר חלק משמעותי של פעילות הסניף ליחידות אחרות”. עו”ד יחיאל ברבן, נציג בנק ”המזרחי”, חלק על ההגדרות הללו וטען כי אינן משמעותיות. לדבריו, יש לרשום במקום המילים ”חלק משמעותי” את המילים ”רובה ככולה”. סוגיה שניה שעלתה על הפרק נגעה לבעל עסק בשם אלימלך ליאוניד שהקים לפני 20 שנה חברה לייצור מתכות באזור התעשייה ארז. על אף שפנה לפני חודשיים בבקשה לקבל פיצוי על פי חוק תוכנית ההתנתקות טרם קיבל תשובה. הוא פנה לבג”ץ – ובג”ץ פסק שעניינו ידון ב”וועדה המיוחדת”. נציג מנהלת ההתנתקות, עמי חמצני, הגיב בתשובה כי תלונתו של אלימלך ליאוניד צודקת. אולם, לפי התקנות של ההתנתקות, יש צורך קודם כל לאמוד את שווי העסק בכללותו, לאחר מכן להמתין 45 יום ורק לאחרי חלוף תקופה זו ניתן לשלם מקדמה. בוועדה התברר, כי רק מפעל אחד (מתוך 50) קיבל פיצויים.
יו”ר הוועדה, ח”כ יעקב ליצמן, התריע מפני מצב שבו ייווצר מצב שההתנתקות תצא לפועל, אולם בעלי עסקים הזכאים לפיצוי לא יקבלו אותו. לפי כך, החליט על הפסקת הישיבה כדי לקיים דיון מעמיק עם מנכ”ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן ועם ראש מנהלת ההתנתקות, יהונתן בשיא, כבר ביום שני כדי למצוא פתרונות לסוגיות שהועלו בוועדה. עד למציאת הפתרונות דחה היו”ר את ההצבעה על התקנות להקמתה של ”הוועדה המיוחדת”. במהלך הישיבה נשאל עו”ד יצחק מירון, המייצג את מפוני גוף קטיף, מדוע בחרו 80 משפחות המתגוררות ביישוב גני טל לעבור באופן זמני ליישוב הדתי יד בנימין, בדרך להתגורר באורח קבע ביישוב הדתי חפץ חיים. את השאלה העלה ח”כ שוחט שביקש לברר מדוע נזנח הרעיון להתיישב ביישוב ניצנים. עו”ד מירון הבהיר שיש שלוש סיבות להחלטתם של תושבי גני טל לעבור ליד בנימין והן שהדיור בניצנים לא התאים להם, שבתי הספר שליד ניצנים אינם מסוגלים לקלוט את התלמידים ושגם ענף החקלאות בניצנים לא עמד בציפיות של תושבי גוף קטיף.
במסמך המפורט, שהניחה השרה לבני על שולחן הוועדה, היא מציינת כי סמכותה של הוועדה המיוחדת להורות על הגדלת הפיצויים, תמומש בארבעה תנאים, כאשר הפיצוי איננו פיצוי הוגן וראוי; כאשר הפיצוי אינו מאפשר ליצור מקור פרנסה חליפי ובעל העסק נותר ללא יכולת השתכרות; כאשר לבעל העסק בוטלו חוזים ונוצרו חובות עקב יישום חוק ההתנתקות וכאשר סניף של בנק או של עסק אחר קיבל פיצוי שאינו ראוי ואינו הוגן.
עו”ד שמשון (שוני) אלבק, היועץ המשפטי של הרשות להלבנת ההון במשרד המשפטים, הבהיר בוועדה את הצורך הדחוף לאשר את התקנות, כיוון שמועד יישום תוכנית ההתנתקות מתקרב וישנם בעלי עסקים שמערערים על החלטותיה של ”ועדת הזכאות”, ובעקבות החלטת בג”ץ יש צורך למצוא דרג שבפניו יתבררו ערעורים אלה. עד החלטת בג”ץ לא היה ניתן לערער על החלטת ”ועדת הזכאות”. בעקבות הבג”ץ הביאה שרת המשפטים את המסמך הכולל תקנות מפורטות לעבודתה של ”הוועדה המיוחדת”.
במסגרת הדיון בוועדה מסר הראל בלינדה, סגן הממונה על התקציב במשרד האוצר, נתונים על סכומי הפיצויים. לדבריו, במקור, עמד סך הפיצויים למפוני גוש קטיף על 1.2 מיליארד שקל בלבד. לאחר דיוניה של תת ועדה בועדת הכספים, בראשותו של ח”כ אברהם שוחט, עלה הסכום ל- 4.1 מיליארד שקל. סכום נוסף על הפיצויים נוצר בעקבות החלטת בג”ץ והוא עומד על שיעור של 350 מיליון שקל. על פי החלטות הממשלה לגבי פיצויים לאחר החלטת הכנסת מדובר בהוצאה נוספת, שאין לה עדיין פירוט, והיא תגיע לעוד מאות מיליוני שקלים. ”מדובר בין 300 מיליון עד 400 ואפילו יותר”, גילה בלינדה.
במסגרת הדיון בוועדה, עלו בעיות נוספות שצצו לאחר סיכומי הוועדה המיוחדת שעסקה בפיצויי המפונים מגוש קטיף. בין היתר עלו שתי סוגיות שטרם נמצא להן פתרון. הסוגיה הראשונה
מדברת על סניף בנק ”המזרחי”, שנמצא ביישוב נווה דקלים ולפי התקנות החדשות שהגישה שרת המשפטים מדובר בזכאות רק אם קיימים השיקולים של ”יכולת לשמר את פעילות הסניף מחוץ לאזור לאחר הפינוי או להעביר חלק משמעותי של פעילות הסניף ליחידות אחרות”. עו”ד יחיאל ברבן, נציג בנק ”המזרחי”, חלק על ההגדרות הללו וטען כי אינן משמעותיות. לדבריו, יש לרשום במקום המילים ”חלק משמעותי” את המילים ”רובה ככולה”. סוגיה שניה שעלתה על הפרק נגעה לבעל עסק בשם אלימלך ליאוניד שהקים לפני 20 שנה חברה לייצור מתכות באזור התעשייה ארז. על אף שפנה לפני חודשיים בבקשה לקבל פיצוי על פי חוק תוכנית ההתנתקות טרם קיבל תשובה. הוא פנה לבג”ץ – ובג”ץ פסק שעניינו ידון ב”וועדה המיוחדת”. נציג מנהלת ההתנתקות, עמי חמצני, הגיב בתשובה כי תלונתו של אלימלך ליאוניד צודקת. אולם, לפי התקנות של ההתנתקות, יש צורך קודם כל לאמוד את שווי העסק בכללותו, לאחר מכן להמתין 45 יום ורק לאחרי חלוף תקופה זו ניתן לשלם מקדמה. בוועדה התברר, כי רק מפעל אחד (מתוך 50) קיבל פיצויים.
יו”ר הוועדה, ח”כ יעקב ליצמן, התריע מפני מצב שבו ייווצר מצב שההתנתקות תצא לפועל, אולם בעלי עסקים הזכאים לפיצוי לא יקבלו אותו. לפי כך, החליט על הפסקת הישיבה כדי לקיים דיון מעמיק עם מנכ”ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן ועם ראש מנהלת ההתנתקות, יהונתן בשיא, כבר ביום שני כדי למצוא פתרונות לסוגיות שהועלו בוועדה. עד למציאת הפתרונות דחה היו”ר את ההצבעה על התקנות להקמתה של ”הוועדה המיוחדת”. במהלך הישיבה נשאל עו”ד יצחק מירון, המייצג את מפוני גוף קטיף, מדוע בחרו 80 משפחות המתגוררות ביישוב גני טל לעבור באופן זמני ליישוב הדתי יד בנימין, בדרך להתגורר באורח קבע ביישוב הדתי חפץ חיים. את השאלה העלה ח”כ שוחט שביקש לברר מדוע נזנח הרעיון להתיישב ביישוב ניצנים. עו”ד מירון הבהיר שיש שלוש סיבות להחלטתם של תושבי גני טל לעבור ליד בנימין והן שהדיור בניצנים לא התאים להם, שבתי הספר שליד ניצנים אינם מסוגלים לקלוט את התלמידים ושגם ענף החקלאות בניצנים לא עמד בציפיות של תושבי גוף קטיף.