בימים האחרונים פרסם עורך העיתון 'מעריב', אמנון דנקנר, מאמר תקיף בו צידד בהחלטתה של שופטת בית המשפט העליון אילה פורקצ'יה להשאיר את קטינה שהפגינה נגד ההתנתקות במעצר עד תום ההליכים נגדה, במקום להעבירה למעצר בית. החלטה שזכתה לגינוי נרחב גם בקרב אנשי שמאל. איתמר בן גביר שואל מדוע לא מצא דנקנר לציין כגילוי נאות את העובדה שבימים אלה דנה השופטת פורקצ'יה בעניינו של דנקנר עצמו. 'איפה הבושה?', שואל בן גביר במטבע הלשון שטבע דנקנר עצמו עם חברו העיתונאי דן מרגלית.
כזכור, הורתה השופטת פרוקצ'יה להשאיר את הקטינה בת ה-14 במעצר עד לתום ההליכים בהחלטה שזכתה לגינוי נרחב בקרב משפטנים לא מעטים. בעיתון 'גלובס' תיאר הפרשן המשפטי יובל אלבשן את ההחלטה כ"פסק הדין האומלל של השנה". בדבריו כותב אלבשן כי אמנם קשה לו כאיש שמאל וכתומך התנתקות לכתוב את הדברים, אולם "תפקידנו כשומרי החותם של הדמוקרטיה וכמגיני זכויות האדם, מחייב אותנו לזעוק בקול גדול נגד סדרת החלטות של שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה נגד המשתתפים במחאה הכתומה". עוד נכתב במאמרו כי "כל אדם שקורא את פסק דינה בעניין אותה נערה בת 14 שהיתה מעורבת בחסימת הכבישים לא יכול שלא להזדעזע מעומק האיבה שנושבת מכס השיפוט כלפיה". אלבשן האשים את השופטת בביטויים המוכיחים איבוד עשתונות ופאניקה שמתחדדים בעיקר לנוכח כשלון בית המשפט, שאמור היה להיות מעוזם האחרון של מי שהמשטר עויין אותו "דווקא כשהמשטר מפעיל את כל כוחו הדורסני נגד מתנגדיו".
והנה, למרות הביקורת החריפה על החלטת השופטת, שדברי אלבשן היו רק דוגמא מהם, פרסם עורך 'מעריב', אמנון דנקנר' מאמר בו הוא יוצא באופן גורף להגנת עמדתה של השופטת פרוקצ'יה. דנקנר קבע במאמרו כי בהחלטת השופטת לא היה "לא עוול ולא הטיית משפט, אלא יחס נאות ששילב בין הצורך להקפיד על שמירת החוק והרתעת מתפרעים ומעליבי שוטרים לבין ההתחשבות האנושית בגילה הצעיר של הנערה". דנקנר קובע כי תוקפיה של השופטת עשו עוול לה ולאמת. כדי להבהיר את דבריו הוא קובע כי התחצפותה של הנערה כלפי השוטרת, המעשה ש"זיכה" אותה במעצר עד תום ההליכים, היה אירוע שני בו חזרה הנערה על מעשיה.
מאמרו זה של דנקנר עורר את איש הימין, איתמן בן גביר, שתוהה מדוע לא מצא עורך מעריב לציין בצמוד למאמרו גילוי נאות והוא שהשופטת פרוקצ'יה, שהוא יוצא להגנתה, דנה בימים אלה בעניין משפטי בו הוא עצמו אחד הצדדים.
כזכור, לפני זמן לא מועט כינה דנקנר בשידור טלוויזיוני את בן גביר "נאצי קטן". בן גביר פנה לבית המשפט ותבע את עלבונו מדנקנר, אולם בית המשפט החליט לקבל את גרסתו של דנקנר ודחה את התביעה. בן גביר ערער על ההחלטה והיא מצויה בימים אלה בדיון אצל השופטת פרוקצ'יה.
לדבריו של בן גביר היה ראוי כי יציין דנקנר הערה לצד מאמרו התומך בשופטת ובה איזכור לעניין המשפטי הנדון בימים אלה במשרדה של השופטת. "איפה הגילוי הנאות? איפה היושר הציבורי? איפה הבושה?" שואל בן גביר.
בן גביר אינו מסתפק בתהיה העקרונית, והחליט להגיש תלונה נגד דנקנר בתואנה שבמאמרו יש נסיון להשפיע על דעתה של השופטת בעניינו שלו.
בתגובה אומר עורך מעריב כי מאמרו נכתב כחלק מ"תפקידי העיתונאי לפי מיטב הכרתי הציבורית והמקצועית".
(ש)
כזכור, הורתה השופטת פרוקצ'יה להשאיר את הקטינה בת ה-14 במעצר עד לתום ההליכים בהחלטה שזכתה לגינוי נרחב בקרב משפטנים לא מעטים. בעיתון 'גלובס' תיאר הפרשן המשפטי יובל אלבשן את ההחלטה כ"פסק הדין האומלל של השנה". בדבריו כותב אלבשן כי אמנם קשה לו כאיש שמאל וכתומך התנתקות לכתוב את הדברים, אולם "תפקידנו כשומרי החותם של הדמוקרטיה וכמגיני זכויות האדם, מחייב אותנו לזעוק בקול גדול נגד סדרת החלטות של שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה נגד המשתתפים במחאה הכתומה". עוד נכתב במאמרו כי "כל אדם שקורא את פסק דינה בעניין אותה נערה בת 14 שהיתה מעורבת בחסימת הכבישים לא יכול שלא להזדעזע מעומק האיבה שנושבת מכס השיפוט כלפיה". אלבשן האשים את השופטת בביטויים המוכיחים איבוד עשתונות ופאניקה שמתחדדים בעיקר לנוכח כשלון בית המשפט, שאמור היה להיות מעוזם האחרון של מי שהמשטר עויין אותו "דווקא כשהמשטר מפעיל את כל כוחו הדורסני נגד מתנגדיו".
והנה, למרות הביקורת החריפה על החלטת השופטת, שדברי אלבשן היו רק דוגמא מהם, פרסם עורך 'מעריב', אמנון דנקנר' מאמר בו הוא יוצא באופן גורף להגנת עמדתה של השופטת פרוקצ'יה. דנקנר קבע במאמרו כי בהחלטת השופטת לא היה "לא עוול ולא הטיית משפט, אלא יחס נאות ששילב בין הצורך להקפיד על שמירת החוק והרתעת מתפרעים ומעליבי שוטרים לבין ההתחשבות האנושית בגילה הצעיר של הנערה". דנקנר קובע כי תוקפיה של השופטת עשו עוול לה ולאמת. כדי להבהיר את דבריו הוא קובע כי התחצפותה של הנערה כלפי השוטרת, המעשה ש"זיכה" אותה במעצר עד תום ההליכים, היה אירוע שני בו חזרה הנערה על מעשיה.
מאמרו זה של דנקנר עורר את איש הימין, איתמן בן גביר, שתוהה מדוע לא מצא עורך מעריב לציין בצמוד למאמרו גילוי נאות והוא שהשופטת פרוקצ'יה, שהוא יוצא להגנתה, דנה בימים אלה בעניין משפטי בו הוא עצמו אחד הצדדים.
כזכור, לפני זמן לא מועט כינה דנקנר בשידור טלוויזיוני את בן גביר "נאצי קטן". בן גביר פנה לבית המשפט ותבע את עלבונו מדנקנר, אולם בית המשפט החליט לקבל את גרסתו של דנקנר ודחה את התביעה. בן גביר ערער על ההחלטה והיא מצויה בימים אלה בדיון אצל השופטת פרוקצ'יה.
לדבריו של בן גביר היה ראוי כי יציין דנקנר הערה לצד מאמרו התומך בשופטת ובה איזכור לעניין המשפטי הנדון בימים אלה במשרדה של השופטת. "איפה הגילוי הנאות? איפה היושר הציבורי? איפה הבושה?" שואל בן גביר.
בן גביר אינו מסתפק בתהיה העקרונית, והחליט להגיש תלונה נגד דנקנר בתואנה שבמאמרו יש נסיון להשפיע על דעתה של השופטת בעניינו שלו.
בתגובה אומר עורך מעריב כי מאמרו נכתב כחלק מ"תפקידי העיתונאי לפי מיטב הכרתי הציבורית והמקצועית".
(ש)