נקבת הטפיר ממליטה בד"כ פעם אחת בשנה, לאחר הריון של 12-13 חודשים. לוולד היחיד (לעיתים נדירות שניים), כאמור, צבעי הסוואה מצוינים המסתירים אותו מפני טורפים. צבעים אלה מתחילים להיעלם בגיל 6-8 חודשים והם נעלמים כליל בגיל 10 חודשים. הוולד הטרי נשאר במקום מוסתר ומתחיל לעקוב אחר אמו בהגיעו לגיל שבוע, והוא נשאר אתה 10-11 חודשים. הבגרות היא בגיל שנתיים וחצי עד שלוש שנים, ותוחלת החיים של טפירים בשבייה מגיעה לשלושים שנה ויותר.
נקבות בשבי לא מתרבות בעונתיות, מתעברות כמה פעמים בשנה, במרווחים של 50-80 יום בין העיבורים. בטבע, נראה שהן מתעברות מעט לפני עונת הגשמים, וממליטות בתחילת עונת הגשמים של השנה הבאה: משך ההריון (385-412 יום.
כתבנו קובי פינקלר מוסר שהבוקר נולדה כאמור גורת טפיר ומיד החלה לינוק .
אויבי הטפיר העיקריים הם היגוארים, עטלפי הערפד והאליגטורים, אך הוא ניצוד גם ע"י בני אדם לבשר. במקסיקו ובמרכז אמריקה הם נחשבים בחלק מהמקומות למזיקים בשל חיבתם לתירס. אמנם הם לא בע"ח תוקפניים, אך הם מסוגלים להגן על עצמם בנשיכות.
טפירים יכולים להיות חיות מחמד נוחות. בגני חיות הם נוטים ליצור קבוצות בעלות היררכיה, ולמרות מזגם הנוח הם יכולים להראות התפרצויות של התנהגות תוקפנית.