יו"ר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, פנינה כהן, פנתה אל הרמטכ"ל הדרישה להפסיק את האפליה בין אלמנות היבשה לאלמנות חיל האוויר. כהן טוענת כי חרף החלטת בג"צ האפליה נמשכת. "באסון המסוקים פיצו את אלמנת הטייס ישיש עדן ז"ל, ואת אלמנת הרופא אמיליה מלקין לא פיצו", כותב כהן לדן חלוץ.
ביום ראשון שעבר הודיע מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, לארגון אלמנות ויתומי צה"ל כי לא יהיה מוכן לקבל את הצעת הפשרה שהציעו לתיקון העוול ההיסטורי בינן לבין אלמנות חיל האוויר.
למרות פסיקת בג"ץ שהמענקים לאלמנות חיל האוויר ניתנו שלא כדין, משרד הביטחון מסכים לתת רק רבע ממנו (84 אלף שקלים) לכל אלמנת צה"ל, בעוד שהצעת הפשרה עומדת על 150 אלף שקלים לכל אחת.
להלן מכתב ארגון אלמנות ויתומי צה"ל:
לכבוד
רא"ל דן חלוץ
רמטכ"ל
צה"ל
שלום רב,
אני פונה אליך כמי ששירת, צמח, בגר וגדל בחיל האוויר, כמי שהיה מפקדו של החיל, וכיום ראש המטה הכללי של צה"ל.
מבלי להלעיט אותך בהיסטוריה של מאבקינו, אני מבקשת לכתוב לך מדם ליבי, מדם ליבן של אלמנות חללי המילואים מחיילות היבשה. אתה מכיר את הסוגיה היטב, אתה מודע למהלכים שיצרו את האפליה הפסולה ובלתי נסבלת בין אלמנות היבשה לאלמנות חיל האוויר ואתה חייב להיות ער לאות הקין שדבקה בצה"ל ובמשרד הביטחון כתוצאה מכך.
לאחר שכשלו כל ניסיונות ההידברות פנינו לבג"צ. בית המשפט הגבוה לצדק פסק באופן נחרץ, כי מתן ההטבות החריגות לאלמנות חיל האוויר יצר אפליה פסולה ומדובר בהליך בלתי חוקי. לצערנו, האפליה נשארה בעינה. אות הקין לא הוסר.
מאז פסיקת הבג"צ ועד היום ניסינו להידבר. פנינו ודנו עם כל הגורמים במשרד הביטחון. הצענו פשרות כואבות מאוד מבחינתנו, אך זכינו לזלזול, עלבון, יהירות ואיומים.
צה"ל ומשרד הביטחון מפנים את גבם לכל חללי מערכות ישראל. אני כאלמנת מלחמת יום כיפור, לא שכחתי את המחדל שנמשך עד היום: לקום מהשבעה ולגלות שביטוח החיים של הבעל לא כיסה נזקי מלחמה, שקרנות הפנסיה לא משלמות פנסיה בגין נזקי מלחמה, והבעלים הרי נפלו חללים צעירים מאד- בשנות ה- 20 לחייהם גם לא הספיקו לצבור זכויות פנסיה. אבל בשעת איום על הבית, חורבן בית שלישי - קיבלו צו 8, יצאו מבלי לשאול שאלות והותירו אותנו לבד וחסרי כל.
הם יצאו בצו המדינה להגן על הבית בחייהם, ואנחנו נותרנו צעירות עם ילדים וחובות ומה שנאמר לנו באותם ימים באגף השיקום, כי אנו האלמנות חייבות לעבוד - כי התגמול לא יענה על צרכי קיומנו, ואז אנו מגלות שבמשך שנים המדינה כן פיצתה את אלמנות הטייסים- מתחת לשולחן, בחשאי, שאנו לא נדע.
בעבר אמרת, כי אין בצה"ל דם כחול. האמת הנוראה שיש וכך נהגו בצה"ל ובמשרד הביטחון, תוך רמיסת ערכים בסיסיים מהמדרגה הראשונה.
באסון המסוקים פיצו את אלמנת הטייס ישיש עדן ז"ל, ואת אלמנת הרופא אמיליה מלקין לא פיצו. דם בדם נגעו, אך דמו של האחד היה יקר יותר ונשגב יותר מהאחר. נסיבות מותם הזהות לא הצליחו לגבור על הבדלי הצבע של המדים ורוממות כנפי הטייסים.
לדעתנו, מדובר במבחן המוסרי האולטימטיבי של צה"ל בכלל ושלך כרמטכ"ל בפרט. אות הקין על מצחם של צה"ל ומשרד הביטחון יכול להיות מוסר היום בעזרתך. לא מדובר בכסף פרטי של איש. זה כספו של העם, והעם אמר את דברו.
סקר של ד"ר מינה צמח גילה, כי 98% מהציבור מתנגד לאפליה וחושב שיש לפצות אותנו באופן שווה וזהה לפיצוי שקיבלו אלמנות הטייסים. אז מדוע להתיש ולזלזל.
בבתי העלמין הצבאיים שוכבים בני הזוג שלנו, האבות של ילדינו זה לצד זה. מצבותיהם זהות, סמל צה"ל חקוק באבן, אבל הסלקציה בין החיים קיימת, כעובדה ואות קין על המוסר הלאומי.
לפי תפיסתו של עמוס ירון הרי הבירוקרטיה יכולה יום אחד לשנות גם את החוק מינואר 1999, ואז למי תקראו למילואים??
אינני מבינה את שתיקתך. דווקא היום עליך לזעוק. אתה היום מפקדם של הבנים כולם.
אתה הצבת את שמירתו של צה"ל כצבא העם בראש סדר העדיפויות שלך. המילים יפות. מעשים חשובים הרבה יותר.
נפלה לידיך הזכות המוסרית לבצע תיקון של אחת העוולות החמורות והמקוממות בתולדות מדינת ישראל. אל תאבד זכות זו.
צה"ל כנראה כבר לא צבא העם-אלא של המיוחסים, של אנשי חיל האוויר.
בברכה,
פנינה כהן
יו"ר הארגון
ביום ראשון שעבר הודיע מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, לארגון אלמנות ויתומי צה"ל כי לא יהיה מוכן לקבל את הצעת הפשרה שהציעו לתיקון העוול ההיסטורי בינן לבין אלמנות חיל האוויר.
למרות פסיקת בג"ץ שהמענקים לאלמנות חיל האוויר ניתנו שלא כדין, משרד הביטחון מסכים לתת רק רבע ממנו (84 אלף שקלים) לכל אלמנת צה"ל, בעוד שהצעת הפשרה עומדת על 150 אלף שקלים לכל אחת.
להלן מכתב ארגון אלמנות ויתומי צה"ל:
לכבוד
רא"ל דן חלוץ
רמטכ"ל
צה"ל
שלום רב,
אני פונה אליך כמי ששירת, צמח, בגר וגדל בחיל האוויר, כמי שהיה מפקדו של החיל, וכיום ראש המטה הכללי של צה"ל.
מבלי להלעיט אותך בהיסטוריה של מאבקינו, אני מבקשת לכתוב לך מדם ליבי, מדם ליבן של אלמנות חללי המילואים מחיילות היבשה. אתה מכיר את הסוגיה היטב, אתה מודע למהלכים שיצרו את האפליה הפסולה ובלתי נסבלת בין אלמנות היבשה לאלמנות חיל האוויר ואתה חייב להיות ער לאות הקין שדבקה בצה"ל ובמשרד הביטחון כתוצאה מכך.
לאחר שכשלו כל ניסיונות ההידברות פנינו לבג"צ. בית המשפט הגבוה לצדק פסק באופן נחרץ, כי מתן ההטבות החריגות לאלמנות חיל האוויר יצר אפליה פסולה ומדובר בהליך בלתי חוקי. לצערנו, האפליה נשארה בעינה. אות הקין לא הוסר.
מאז פסיקת הבג"צ ועד היום ניסינו להידבר. פנינו ודנו עם כל הגורמים במשרד הביטחון. הצענו פשרות כואבות מאוד מבחינתנו, אך זכינו לזלזול, עלבון, יהירות ואיומים.
צה"ל ומשרד הביטחון מפנים את גבם לכל חללי מערכות ישראל. אני כאלמנת מלחמת יום כיפור, לא שכחתי את המחדל שנמשך עד היום: לקום מהשבעה ולגלות שביטוח החיים של הבעל לא כיסה נזקי מלחמה, שקרנות הפנסיה לא משלמות פנסיה בגין נזקי מלחמה, והבעלים הרי נפלו חללים צעירים מאד- בשנות ה- 20 לחייהם גם לא הספיקו לצבור זכויות פנסיה. אבל בשעת איום על הבית, חורבן בית שלישי - קיבלו צו 8, יצאו מבלי לשאול שאלות והותירו אותנו לבד וחסרי כל.
הם יצאו בצו המדינה להגן על הבית בחייהם, ואנחנו נותרנו צעירות עם ילדים וחובות ומה שנאמר לנו באותם ימים באגף השיקום, כי אנו האלמנות חייבות לעבוד - כי התגמול לא יענה על צרכי קיומנו, ואז אנו מגלות שבמשך שנים המדינה כן פיצתה את אלמנות הטייסים- מתחת לשולחן, בחשאי, שאנו לא נדע.
בעבר אמרת, כי אין בצה"ל דם כחול. האמת הנוראה שיש וכך נהגו בצה"ל ובמשרד הביטחון, תוך רמיסת ערכים בסיסיים מהמדרגה הראשונה.
באסון המסוקים פיצו את אלמנת הטייס ישיש עדן ז"ל, ואת אלמנת הרופא אמיליה מלקין לא פיצו. דם בדם נגעו, אך דמו של האחד היה יקר יותר ונשגב יותר מהאחר. נסיבות מותם הזהות לא הצליחו לגבור על הבדלי הצבע של המדים ורוממות כנפי הטייסים.
לדעתנו, מדובר במבחן המוסרי האולטימטיבי של צה"ל בכלל ושלך כרמטכ"ל בפרט. אות הקין על מצחם של צה"ל ומשרד הביטחון יכול להיות מוסר היום בעזרתך. לא מדובר בכסף פרטי של איש. זה כספו של העם, והעם אמר את דברו.
סקר של ד"ר מינה צמח גילה, כי 98% מהציבור מתנגד לאפליה וחושב שיש לפצות אותנו באופן שווה וזהה לפיצוי שקיבלו אלמנות הטייסים. אז מדוע להתיש ולזלזל.
בבתי העלמין הצבאיים שוכבים בני הזוג שלנו, האבות של ילדינו זה לצד זה. מצבותיהם זהות, סמל צה"ל חקוק באבן, אבל הסלקציה בין החיים קיימת, כעובדה ואות קין על המוסר הלאומי.
לפי תפיסתו של עמוס ירון הרי הבירוקרטיה יכולה יום אחד לשנות גם את החוק מינואר 1999, ואז למי תקראו למילואים??
אינני מבינה את שתיקתך. דווקא היום עליך לזעוק. אתה היום מפקדם של הבנים כולם.
אתה הצבת את שמירתו של צה"ל כצבא העם בראש סדר העדיפויות שלך. המילים יפות. מעשים חשובים הרבה יותר.
נפלה לידיך הזכות המוסרית לבצע תיקון של אחת העוולות החמורות והמקוממות בתולדות מדינת ישראל. אל תאבד זכות זו.
צה"ל כנראה כבר לא צבא העם-אלא של המיוחסים, של אנשי חיל האוויר.
בברכה,
פנינה כהן
יו"ר הארגון