בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 אומר לבנת כי הסרבנות לפי שעה נמשכת אך אינה מספיקה כדי לקעקע את המאמץ של 60 אלף שוטרים וחיילים לגרש ולעקור את "10 אלפים היהודים הטובים מביתם".
ישנם חיילים שעושים לדבריו כהדרכת הרב שפירא שאמר לגשת למפקדים ולומר להם שאינם יכולים לגרש. יש קבוצות קטנות שמתארגנות והדבר הגיע גם לחטיבת גולני שהמח"ט שלה אמר לרמטכ"ל כי החטיבה לא תהיה מסוגלת לבצע את מה שנדרש ממנה ב'מעגלים פנימיים', והיא הורחקה למעגל חמישי ושישי. גם אם התופעה מדירה שינה מעיני המפקדים הבכירים היא לא מספיק רצינית, אומר לבנת.
צה"ל נוחל, לדבריו, הצלחה מוגבלת בהתמודדות אל מול הסרבנות, כשנוקט בטקטיקת ה'הכלה' כלפי חיילים שאומרים שלא מתאים להם. מוצאים עבורם פתרון אחר ובלבד שהדבר לא יכה גלים ולא יעורר רעש. יש חיילים שבודדו מיחידותיהם כדי שלא ישפיעו על חבריהם. "נכון שיש מאות מקרים של סרבנות אך המספר הזה לעומת כ 50 אלף כוחות משטרה וצבא שאמורים לגרש זה אינו מספר משמעותי ודרמטי", אמר.
לבנת צופה כי בימים הבאים ילך ויגבר הזרם משום שמתקרבים לתאריך ואלו שלא רצו 'לשכב על הגדר' צריכים כבר להחליט מהי עמדתם. לדבריו המטה פנה עד עתה לכולם כדי שלא ישתתפו, אבל עכשיו מתחילים לפעול באופן ממוקד עם אנשי 'המעגל הראשון' ובעיקר בקרב אלו שיש להם משפחות. "אנחנו אומרים להם כי שום פקודה ומשכורת אינם מצדיקים מעשה נבלה ופשע. פקודה שאינה מוסרית בעליל ואינה אנושית בעליל אין צורך לקיימה גם אם מקבלים משכורת וגם אם חלילה צריך לשבת 28 ימי מחבוש על הענין. זה לא עומד מול ההלם קרב שצפוי להם במשך שנים ארוכות לאחר שיבצעו. אנחנו מתכוונים להעצים את הפניה הישירה אל אנשי המעגל הראשון, ו'אנו יודעים פחות או יותר מי הם".
לבנת מוסיף כי אתגר שונה מהווים השוטרים שעם בני משפחותיהם קיים המטה מגע של 'פנים אל פנים'. החיילים יודעים שהתגייסו לצבא כדי להגן על ישראל וכשלוקחים אותם לעשות משהו אחר, הם מודעים לכך שזה לא נורמלי, לעומת זאת השוטרים "הם ציבור מקבלי שכר קבוע ופרנסתם כרוכה בעשיית הפקודות שהם מקבלים. שוטר מקבל כסף למלא פקודות. גם אם אומרים לו להתייחס בצורה נוראה ואיומה לאזרחים הוא די רגיל בזה מהעיסוק היומיומי האחר שלו. קשה לשבור נפשית ופסיכולוגית את העמדה הזאת".
לבנת מדגיש כי מועצת יש"ע הכריזה על יום פקודה אך יום סירוב הפקודה, שבו ייבחנו הדברים, בעוד כשבועיים וחצי, עוד לא הגיע.
על השאלה אם סכנת שבירת תפקודם השוטף של זרועות השלטון במדינת ישראל לא תותיר את המדינה ב'יום שאחרי' קירחת מכאן ומכאן, משיב לבנת, כי המאבק כעת הוא על "הערכים האמיתיים שלנו כעם יהודי בארץ ישראל", ומי שאומר כי ישולם מחיר ב'יום שאחרי' על הצלת משפחות בגוש קטיף והצלת ארץ ישראל הוא "מבולבל בהבנת המשקלים של הענין" .
"אנחנו במלחמת חירום, בסכנה לאומית והולכים לעשות פשע אנושי, ולעבור על מצוות התורה של ישוב ארץ ישראל. את זה צריך עכשיו למנוע בכל הכוח ובשתי ידיים. המחשבה של 'היום שאחרי' אינה רלוונטית, 'כי חלילה לא יהיה היום שאחרי'. מה שעושים עכשיו זה חורבן גמור. ויש להציל את התינוק ולא לעסוק בשאלה אם ילמד אחר כך פסנתר או כינור", דברי לבנת.
ישנם חיילים שעושים לדבריו כהדרכת הרב שפירא שאמר לגשת למפקדים ולומר להם שאינם יכולים לגרש. יש קבוצות קטנות שמתארגנות והדבר הגיע גם לחטיבת גולני שהמח"ט שלה אמר לרמטכ"ל כי החטיבה לא תהיה מסוגלת לבצע את מה שנדרש ממנה ב'מעגלים פנימיים', והיא הורחקה למעגל חמישי ושישי. גם אם התופעה מדירה שינה מעיני המפקדים הבכירים היא לא מספיק רצינית, אומר לבנת.
צה"ל נוחל, לדבריו, הצלחה מוגבלת בהתמודדות אל מול הסרבנות, כשנוקט בטקטיקת ה'הכלה' כלפי חיילים שאומרים שלא מתאים להם. מוצאים עבורם פתרון אחר ובלבד שהדבר לא יכה גלים ולא יעורר רעש. יש חיילים שבודדו מיחידותיהם כדי שלא ישפיעו על חבריהם. "נכון שיש מאות מקרים של סרבנות אך המספר הזה לעומת כ 50 אלף כוחות משטרה וצבא שאמורים לגרש זה אינו מספר משמעותי ודרמטי", אמר.
לבנת צופה כי בימים הבאים ילך ויגבר הזרם משום שמתקרבים לתאריך ואלו שלא רצו 'לשכב על הגדר' צריכים כבר להחליט מהי עמדתם. לדבריו המטה פנה עד עתה לכולם כדי שלא ישתתפו, אבל עכשיו מתחילים לפעול באופן ממוקד עם אנשי 'המעגל הראשון' ובעיקר בקרב אלו שיש להם משפחות. "אנחנו אומרים להם כי שום פקודה ומשכורת אינם מצדיקים מעשה נבלה ופשע. פקודה שאינה מוסרית בעליל ואינה אנושית בעליל אין צורך לקיימה גם אם מקבלים משכורת וגם אם חלילה צריך לשבת 28 ימי מחבוש על הענין. זה לא עומד מול ההלם קרב שצפוי להם במשך שנים ארוכות לאחר שיבצעו. אנחנו מתכוונים להעצים את הפניה הישירה אל אנשי המעגל הראשון, ו'אנו יודעים פחות או יותר מי הם".
לבנת מוסיף כי אתגר שונה מהווים השוטרים שעם בני משפחותיהם קיים המטה מגע של 'פנים אל פנים'. החיילים יודעים שהתגייסו לצבא כדי להגן על ישראל וכשלוקחים אותם לעשות משהו אחר, הם מודעים לכך שזה לא נורמלי, לעומת זאת השוטרים "הם ציבור מקבלי שכר קבוע ופרנסתם כרוכה בעשיית הפקודות שהם מקבלים. שוטר מקבל כסף למלא פקודות. גם אם אומרים לו להתייחס בצורה נוראה ואיומה לאזרחים הוא די רגיל בזה מהעיסוק היומיומי האחר שלו. קשה לשבור נפשית ופסיכולוגית את העמדה הזאת".
לבנת מדגיש כי מועצת יש"ע הכריזה על יום פקודה אך יום סירוב הפקודה, שבו ייבחנו הדברים, בעוד כשבועיים וחצי, עוד לא הגיע.
על השאלה אם סכנת שבירת תפקודם השוטף של זרועות השלטון במדינת ישראל לא תותיר את המדינה ב'יום שאחרי' קירחת מכאן ומכאן, משיב לבנת, כי המאבק כעת הוא על "הערכים האמיתיים שלנו כעם יהודי בארץ ישראל", ומי שאומר כי ישולם מחיר ב'יום שאחרי' על הצלת משפחות בגוש קטיף והצלת ארץ ישראל הוא "מבולבל בהבנת המשקלים של הענין" .
"אנחנו במלחמת חירום, בסכנה לאומית והולכים לעשות פשע אנושי, ולעבור על מצוות התורה של ישוב ארץ ישראל. את זה צריך עכשיו למנוע בכל הכוח ובשתי ידיים. המחשבה של 'היום שאחרי' אינה רלוונטית, 'כי חלילה לא יהיה היום שאחרי'. מה שעושים עכשיו זה חורבן גמור. ויש להציל את התינוק ולא לעסוק בשאלה אם ילמד אחר כך פסנתר או כינור", דברי לבנת.