"הגיעה נקודת השיא ויהודי שנשאר היום בגוש קטיף זהו נצחון", אומר הרב שרייבר בתגובה לקריאתו של הרב ישראל רוזן ראש מכון צומת באלון שבות שקרא במאמר דעות ב'שבת בשבתו' בשבת האחרונה לכל מי שמתנגד להתנתקות, כמוהו, לקיים מעמד קריעה המוני במוצאי צום תשעה באב, ולצעוד לגלות ולהשאיר מאחור אדמה חרוכה.

בראיון לאריאל כהנא בערוץ 7 מביע הרב שרייבר 'התנגדות נמרצת' כלשונו להנפת דגל הכניעה. "כולנו עומדים בחומה בצורה להאבק על גוש קטיף שהוא מנעול הארץ כולה. תפקידנו בעת הזו לחזק ידיים וברכיים רפות ולא לרפותם".

אם הרב רוזן חושב כך, כיון שגוש קטיף הוא רק אבן ראשונה ממהלך ארוך טווח, 'הייתי מציע שכבר היום ייאמר לכל תושבי יש"ע בודאי, אבל גם לתושבי מזרח ירושלים ולכל יושבי ארץ ישראל בימינו, שחבל על הזמן וחבל על הכוחות, שירימו מראש את דגל הכניעה. אם בכפר דרום, מקום שיש עליו קושאן בטאבו, ליהודים אין זכות להיות, אין שום בסיס מוסרי לישיבתנו בארץ, והמהלך יוביל לתביעה ליציאתנו מהארץ כולה".

הרב שרייבר מוסיף כי על הציבור הדתי לאומי לערוך חשבון נפש. אי אפשר להלין על 'אנשים בחוץ' אם בציבור שלנו יש קולות "שקוראים לחיילים שלא לסרב פקודה אלא למלאן כמיטב יכולתם. אם הגענו למצב שאנשים בציבור שלנו, לאחר הכל, הרס בתי כנסיות ובתי מדרשות והרס התיישבות פורחת שהפכה את המדבר לגן עדן, הוא מעל כל דבר. וחוק הצבא הוא מעל כל התורה מעל לדברים פשוטים שכל יהודי עם לב מרגיש, מה לנו כי נלין על אנשים בחוץ. יש לעשות חשבון פנימה, ומיואשים לא חסרים לנו היום. אנו זקוקים לאנשי אמונה. אנשים שלא מתייאשים, שיתנו כוחות ולא יחלישו".

לדבריו מדברים שהרב רוזן פרסם בעבר, הוא למד על טיב הקשר שלו לגוש קטיף. 'אדם שתולשים איבר מגופו אינו ממהר לוותר עליו גם כאשר כלו כל הקיצים ובדרך הטבע קשה להסביר איך הוא יישאר בגופו בריא ושלם ומחובר אליו לנצח. בעבר כבר קראתי במאמריו של הרב רוזן גישה המוותרת על גוש קטיף. יש להבין שהמאבק אינו על גוש קטיף אלא על הארץ ועל ציביונה, על השאלה איך תהיה המדינה, ולכן אין ויתור על שום מקום בחזית".