בג"ץ דחה את עתירתם של נדיה מטר וברוך מרזל נגד הכרזתו של מלון מעוז ים שטח צבאי סגור וקבע כי עיין בחומר מודיעיני חסוי המעיד על כך שבמקום "שהו פעילים של כך ופעילים מיצהר. הם ביקשו להתבצר במקום. הם יצרו סיכון פוטנציאלי הן לאוכלוסיה הערבית והן לעימות אלים עם הצבא".
השניים טענו בעתירה נגד מפקד כוחות צה"ל בעזה, כי לא היתה סיבה להכריז על בית המלון כשטח צבאי סגור. כמו כן הם טענו כי הצו נועד לשמש צרכים צבאיים בטחוניים כלפי אוכלוסיה כבושה ולא כלפי אוכלוסיה ישראלית. יתירה מכך הם טענו ש"השימוש בצווים בטחוניים וצבאיים למניעת מחאה וביקורת פוגע בעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
השופטים קבעו כי הסגירה היתה מוצדקת וכי: "בידי גורמי הבטחון הצטבר מידע מודיעיני כי בכוונת חלק מהמתבצרים לנקוט באלימות הן כלפי הצבא והן כלפי האוכלוסיה המקומית. די אם נזכיר כי חלק מיושבי המלון נקטו באלימות כלפי פלשתינים תושבי מובלעת המואסי הסמוכה למלון. כמו כן הופעלה אלימות קשה נגד נער פלשתיני שהתמוטט ונפצע באורח קשה".
נדיה מטר יו"ר תנועת נשים בירוק המתגוררת בגוש קטיף, אומרת לכתבתנו רותי אברהם כי אינה מופתעת מפסק הדין וכי "בג"ץ שפוט של אש"ף ושל תכנית ההתנתקות. לא הצדק עומד מול עיניהם אלא רצונם לדחוף את תכנית הגירוש. הראיה לכך היא התייחסות השופטים לפרשיית טל ים המרוחק מהמלון כשני ק"מ ואינו קשור כלל למלון. את בג"ץ לא מעניינות העובדות. לקשור את טל ים למעוז ים הוא בדיוק כמו שהמשטרה תפעל באילת לגבי אירוע שהתרחש בפתח תקוה". .
מטר מוסיפה כי למעשה מה שעמד מאחורי כל הפרשה הוא רצונו של הצבא בהנחייתו של שרון להשתלט על המלון, שהוא מקום אסטרטגי מרכזי בגוש קטיף עם גישה לים. "פרשת טל ים היתה פרובוקציה שנועדה לכבוש את המלון לאחר שהיו נסיונות להציע לבעליו תשלום והוא סירב", אומרת מטר.
כתבתנו מציינת כי במענה לטענה כי אזרחי ישראל "זכאים להרים את קולם ברמה כלפי תכנית לישוב מחדש של תושבי גוש קטיף ולנטישת חבל ארץ פורה", כותבים השופטים ברק פרוקצ'ה ונאור כי "מקובל הוא על הכל, כי לעותרים – כמו לכל אדם בישראל – הזכות להרים קולם כנגד תכנית ההתנתקות. אסור לה למדינה לפגוע בזכות זו, ומחובתה להגן עליה.חופש הביטוי של כל אדם בישראל הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה שלנו. נטלת מהדמוקרטיה את חופש הביטוי וזו איבדה את נשמתה".
השניים טענו בעתירה נגד מפקד כוחות צה"ל בעזה, כי לא היתה סיבה להכריז על בית המלון כשטח צבאי סגור. כמו כן הם טענו כי הצו נועד לשמש צרכים צבאיים בטחוניים כלפי אוכלוסיה כבושה ולא כלפי אוכלוסיה ישראלית. יתירה מכך הם טענו ש"השימוש בצווים בטחוניים וצבאיים למניעת מחאה וביקורת פוגע בעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
השופטים קבעו כי הסגירה היתה מוצדקת וכי: "בידי גורמי הבטחון הצטבר מידע מודיעיני כי בכוונת חלק מהמתבצרים לנקוט באלימות הן כלפי הצבא והן כלפי האוכלוסיה המקומית. די אם נזכיר כי חלק מיושבי המלון נקטו באלימות כלפי פלשתינים תושבי מובלעת המואסי הסמוכה למלון. כמו כן הופעלה אלימות קשה נגד נער פלשתיני שהתמוטט ונפצע באורח קשה".
נדיה מטר יו"ר תנועת נשים בירוק המתגוררת בגוש קטיף, אומרת לכתבתנו רותי אברהם כי אינה מופתעת מפסק הדין וכי "בג"ץ שפוט של אש"ף ושל תכנית ההתנתקות. לא הצדק עומד מול עיניהם אלא רצונם לדחוף את תכנית הגירוש. הראיה לכך היא התייחסות השופטים לפרשיית טל ים המרוחק מהמלון כשני ק"מ ואינו קשור כלל למלון. את בג"ץ לא מעניינות העובדות. לקשור את טל ים למעוז ים הוא בדיוק כמו שהמשטרה תפעל באילת לגבי אירוע שהתרחש בפתח תקוה". .
מטר מוסיפה כי למעשה מה שעמד מאחורי כל הפרשה הוא רצונו של הצבא בהנחייתו של שרון להשתלט על המלון, שהוא מקום אסטרטגי מרכזי בגוש קטיף עם גישה לים. "פרשת טל ים היתה פרובוקציה שנועדה לכבוש את המלון לאחר שהיו נסיונות להציע לבעליו תשלום והוא סירב", אומרת מטר.
כתבתנו מציינת כי במענה לטענה כי אזרחי ישראל "זכאים להרים את קולם ברמה כלפי תכנית לישוב מחדש של תושבי גוש קטיף ולנטישת חבל ארץ פורה", כותבים השופטים ברק פרוקצ'ה ונאור כי "מקובל הוא על הכל, כי לעותרים – כמו לכל אדם בישראל – הזכות להרים קולם כנגד תכנית ההתנתקות. אסור לה למדינה לפגוע בזכות זו, ומחובתה להגן עליה.חופש הביטוי של כל אדם בישראל הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה שלנו. נטלת מהדמוקרטיה את חופש הביטוי וזו איבדה את נשמתה".