גורמים צבאיים מוסרים כי בצה"ל דנים באפשרות לחייב חיילים לשאת תגיות זיהוי בעת פעילות שיטור כפי שנדרשים שוטרים לעשות. ייתכן שאם היתה מתקבלת החלטה ניתן היה לאתר בקלות את הקצין החשוד בנקיטת טקטיקות של עורמה נגד סב וסבתא שעשו דרכם לנכדיהם בגוש קטיף.
לידי ערוץ 7 הגיע סיפורו של זוג מבוגר ממשפחה אקדמאית מוכרת מאד בציונות הדתית (שמם בידי המערכת) שהלכו ברגל ביום ה' בלילה (28 ביולי) לגוש קטיף. באחד הפרדסים, מצא אותם קצין צה"ל. הוא שאל אותם: "לאן? ", והם השיבו: "לבקר נכדים בגוש קטיף". הקצין הציע להם: "אקח אתכם!" והזוג עלה לרכבו.
על פי עדותם, הקצין נהג בהם בעורמה ובמקום לקחת אותם כפי שהבטיח הוא לקח אותם למאהל שלו וצעק לחייל אחר: "קרא למשטרה! מצאתי 2 מסתננים!" . סוף הסיפור: הסבתא הצליחה לברוח והסבא גורש מהגוש.
כתבתנו רותי אברהם שאלה את דובר צה"ל מה הן ההנחיות שניתנות לקצינים, כיצד עליהם להתייחס למתנגדי ההתנתקות הנמצאים בשטח שהוכרז סגור. האם ניתנה הנחיה לנקוט כלפיהם בטקטיקות שונות המזכירות יחס כלפי אויבים?
צה"ל אינו עוסק בשיטור, נאמר לכתבתנו, ויש להפנות שאלה כזו לדובר המשטרה. יצויין כי בפועל הריבון בשטח הוא צה"ל.
על שאלה נוספת: האם צה"ל אינו סבור שהתנהגות מעין זו תפגע עד ליסוד בלכידות החברתית החיונית בצה"ל, מפנה דובר צה"ל לעיון ב"אגרת שהופצה לכלל צה"ל על ידי ראש אגף כוח אדם".
באיגרת נכתב בין היתר: "בימים אלה במיוחד, לאור משימת ההתנתקות, חשוב להקפיד על כך שצה"ל יישאר חרף חילוקי הדעות הקיימים בחברה הישראלית, צבא העם כולו ומחוץ לויכוח הפוליטי". עוד נכתב: "במשימה שלפנינו אין אויב ואין לחימה. עלינו לנהוג במשימה כבמשימה לאומית אשר עצם מימושה אינו עומד בסימן שאלה, אולם הדרך בה תבוצע היא מבחן לאומי לעם ישראל. אנו מפקדי צה"ל וחייליו, נהיה קשובים ורגישים לקושי ולכאבם של המתיישבים המיועדים לפינוי ולכאבם של חיילינו האמורים ליטול חלק במשימה אך נחושים לבצע את משימתנו".
לידי ערוץ 7 הגיע סיפורו של זוג מבוגר ממשפחה אקדמאית מוכרת מאד בציונות הדתית (שמם בידי המערכת) שהלכו ברגל ביום ה' בלילה (28 ביולי) לגוש קטיף. באחד הפרדסים, מצא אותם קצין צה"ל. הוא שאל אותם: "לאן? ", והם השיבו: "לבקר נכדים בגוש קטיף". הקצין הציע להם: "אקח אתכם!" והזוג עלה לרכבו.
על פי עדותם, הקצין נהג בהם בעורמה ובמקום לקחת אותם כפי שהבטיח הוא לקח אותם למאהל שלו וצעק לחייל אחר: "קרא למשטרה! מצאתי 2 מסתננים!" . סוף הסיפור: הסבתא הצליחה לברוח והסבא גורש מהגוש.
כתבתנו רותי אברהם שאלה את דובר צה"ל מה הן ההנחיות שניתנות לקצינים, כיצד עליהם להתייחס למתנגדי ההתנתקות הנמצאים בשטח שהוכרז סגור. האם ניתנה הנחיה לנקוט כלפיהם בטקטיקות שונות המזכירות יחס כלפי אויבים?
צה"ל אינו עוסק בשיטור, נאמר לכתבתנו, ויש להפנות שאלה כזו לדובר המשטרה. יצויין כי בפועל הריבון בשטח הוא צה"ל.
על שאלה נוספת: האם צה"ל אינו סבור שהתנהגות מעין זו תפגע עד ליסוד בלכידות החברתית החיונית בצה"ל, מפנה דובר צה"ל לעיון ב"אגרת שהופצה לכלל צה"ל על ידי ראש אגף כוח אדם".
באיגרת נכתב בין היתר: "בימים אלה במיוחד, לאור משימת ההתנתקות, חשוב להקפיד על כך שצה"ל יישאר חרף חילוקי הדעות הקיימים בחברה הישראלית, צבא העם כולו ומחוץ לויכוח הפוליטי". עוד נכתב: "במשימה שלפנינו אין אויב ואין לחימה. עלינו לנהוג במשימה כבמשימה לאומית אשר עצם מימושה אינו עומד בסימן שאלה, אולם הדרך בה תבוצע היא מבחן לאומי לעם ישראל. אנו מפקדי צה"ל וחייליו, נהיה קשובים ורגישים לקושי ולכאבם של המתיישבים המיועדים לפינוי ולכאבם של חיילינו האמורים ליטול חלק במשימה אך נחושים לבצע את משימתנו".